העבודה עוברת אל הענן: הזדמנות גדולה או רגרסיה בתנאים?

דמיינו לעצמכם עולם שבו במקום להתקשר לתחנת מוניות אפשר להזמין מישהו בסביבה שייקח אותנו טרמפ; במקום להזמין חדר במלון אפשר לשכור חדר בדירה פנויה של מישהו שנסע בעצמו לטיול; במקום לצאת לקניות, אפשר לבקש ממישהו שממילא יצא לקניות שיקנה גם לנו. אז זהו, שכל זה כבר אפשרי. אתם יכולים להזמין נהג באמצעות Uber, לגור בדירה של מישהו דרך אתר השכרת החדרים Airbnb, ואם אתם בארה"ב כרגע, אתם יכולים גם להזמין ב-Taskrabbit מישהו שיעשה לכם קניות או יקפל לכם את הכביסה. ואם יש לכם עסק, אתם יכולים להזמין עיצוב לוגו דרך Fiverr ואפילו תמיכת שירות ומכירות דרך Odesk.

הולך ומתהווה כאן "ענן" חדש, ענן של עובדים ועבודה. רק לפני כעשור עסקנו במעבר של מקומות עבודה למדינות שבהן עלויות השכר נמוכות. אחר כך, במשך כמה שנים, עבר השיח לעסוק בכך שמקומות העבודה עוברים לעבודה קבלנית. אבל אם לשפוט על פי מרחב אפשרויות העבודה המתהווה בסביבה הווירטואלית, עולם העבודה העתידי עובר אל הענן והוא מחבר בין עבודה ועובדים במגוון דרכים והיקפים.

בארה"ב, כבר היום כשליש מכוח העבודה מועסק כפרילאנס. הגדרת המשרה כוללת רמה כזאת או אחרת של זמניות ועבודה פרויקטלית, במגוון ערוצים ישנים וחדשים. יש שמות רבים לאופן התעסוקה ולעובדים בענן הזה. זה גם חלק מהקושי שבהגדרת העובדים ומצב העבודה החדש שנוצר. האם הם יזמים, ספקי שירותים, פרילאנסים, עובדים זמניים או עובדים עצמאיים? חלק מהקושי בהגדרה נעוץ בכך שבענן עוברת עבודה בטווח רחב מאוד של עיסוקים - מפעולות פשוטות ועבודות כפיים בשכר נמוך ועד עובדי ידע ומומחים בתעריפים גבוהים. עובד הענן, בעצם, הוא כל אחד שיש לו מה להציע מזמנו ו/או רכושו למישהו שמעוניין לשלם על כך.

אז מה זה עושה לעבודה ולעובדים? האם זה טוב או רע? תלוי את מי שואלים. המהללים את ענן העבודה מציינים שמדובר בחלק ממהפכה צרכנית המאפשרת לנו להוזיל עלויות. לדוגמה, אם מישהו מוכן לעצב לוגו ב-5 דולרים, אז מקבל הלוגו, העסק הקטן והמתחיל, חסך את העלות הגבוהה שהייתה כרוכה בעיצוב כזה על ידי משרד עיצוב גרפי מקומי.

ענן העבודה מביא אלינו, כחלק מהעולם השטוח, את הגישה ליכולות ולעבודה ללא תלות בגיאוגרפיה. כישראלים, יש יתרונות רבים לכך שאנחנו יכולים גם לצרוך שירותים וגם להציע אותם בעולם השטוח הזה, השובר את מגבלות הגיאוגרפיה של התעסוקה. הנה דוגמה ששמעתי מיזם צעיר, שהיה זקוק למישהו שיעשה בקרת איכות אנושית על הסינון אוטומטי באפליקציה שפיתח. לא, הוא לא גייס עובד חדש לעסק הצעיר. הוא קנה את השירות דרך אחד האתרים שהזכרנו, בעלות דולרים בודדים ליחידות פעילות. ואגב, נותן השירות הוא תושב מדינה שאין לבעל דרכון ישראלי אפשרות כניסה אליה.

יש בענן יתרונות גם למגזרים באוכלוסייה המתקשים היום לחדור לשוק התעסוקה מסיבות שונות, וזה כולל גם את אלה שאינם מעוניינים או יכולים לעבוד במשרה מלאה "רגילה" בהגדרתה היום, כזו המצריכה לצאת אל מקום עבודה בשעות קבועות ובהיקף עבודה משמעותי. בענן, החיבור בין עובד לעבודה נעשה על פי התאמה בין העבודה והכישורים, לוחות הזמנים והתגמול. ברוב המקרים אין כאן תהליך מיון של העובד, מלבד הכישורים שהוא מציג והדירוג שצבר מעבודות קודמות, והגמישות רבה מבחינת היקף העבודה, המקום והזמן. לדוגמה, אתר jobs4mom מציע משרות "שאימהות אוהבות", כאלו המאפשרות "את השילוב בין ההורות והקריירה, בין היתר בגמישות בשעות בעבודה, באפשרות של שילוב עבודה מהבית ובהבנת הצורך להיעדר מעת לעת", כפי שנכתב בו.

אבל לא הכול ורוד. אלה המתנגדים למגמה טוענים שענן העבודה ורבים מהכלים השיתופיים שלו מורידים את השכר ללא תחתית. אם ניקח לדוגמה את אותו לוגו שעוצב ב-5 דולרים אי שם בעולם, הרי העבודה הזאת נלקחה ממשרד עיצוב גרפי מקומי וסביר להניח שפגעה בהכנסה ואולי אפילו בתעסוקה של מי שעבדו בו.

יש מי שטוען שהענן מחזיר אותנו למאה ה-19, שבה לעובד לא היו זכויות, הוא נשא בכל החובות והסיכון ועבד אינסוף שעות בעבור שכר מועט. ובעצם, כל האפליקציות שנוצרו כדי לחבר עובדים ועבודה הן אמצעי לעגל פינות בחוקי העבודה השונים. אם ניקח למשל את Uber, הנהג שהזמנתם מסיע אתכם ברכבו, בדלק שהוא מממן, ובלי שיקבל שכר או כל תגמול מלבד זה ששילמתם לו אתם, פחות העמלה ש-Uber גבתה לעצמה. על כך מתנהלת כיום בארה"ב תביעה ייצוגית נגד Uber, המגדירה את הנהגים ברשת שלה לקוחות שלה, הצורכים את השירות של חיבור ביניהם לבין אלו המעוניינים לשכור את שירות ההסעה. התביעה מנסה להוכיח שהנהגים הם בעצם עובדים של החברה ו-Uber צריכה לשלם להם שכר והוצאות.

אחד המאפיינים של העבודה בענן הוא חלוקת העבודה ליחידות קטנות ופיזור יחידות אלו בין עובדים המוכנים לעבוד בתמורה הנמוכה ביותר. אם, לדוגמה, הייתה לכם בעבר עוזרת או סוכנת בית קבועה, אתם יכולה היום דרך Taskrabbit להזמין מי שפנוי בסביבה לעבודה הנדרשת לכם בכל רגע נתון. בתחילת דרכו, פעל האתר במתכונת של מתן הצעות, סוג של מכרז, וכך זכו בעבודה אלו שהציעו את המחיר הנמוך ביותר. לזכותו של האתר ייאמר שהוא לא נותר אדיש לטענה של הורדת השכר ללא תחתית וקבע שכר מינימום על פי חוקי שכר המינימום במקומות שבהם הוא פועל.

טוב או רע, ענן העבודה השיתופי כבר כאן, ועל פי כל הסימנים השינוי נמצא רק בתחילתו. וכמו כל עולם צעיר, יש בו המון הזדמנויות וגם המון מקום לשיפור. לאן הוא יתפתח? זאת נגדיר בין השאר גם אנחנו, האנשים שיפעלו בתוכו.

הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל מרחב אירופה ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים",www.niritcohen.com