הביומד הישראלי נמצא באחת התקופות הטובות בתולדותיו. ארגון IATI, ארגון הגג של תעשיית ההיי-טק הישראלית, פרסם היום דוח מקיף לקראת כנס IATI Biomed 2015, שייערך בשבוע הבא בתל אביב. היו"רים של הכנס הם ד"ר בני זאבי ורות אלון.
המספרים של מדעי החיים מרשימים. בישראל פועלות כיום 1,380 חברות, שיא של כל הזמנים. 53% מתוכן הן בתחום המכשור הרפואי, 23% בפארמה וכ-20% בתחום הרפואה הדיגיטלית או הניידת. ההשקעות במכשור רפואי ב-2014 היוו כ-54% מעוגת ההשקעות הכוללת, ירידה קלה לעומת 61% בשנים 2005-2010. הירידה הזו נובעת מהקושי הכלל עולמי של תחום המכשור הרפואי לגייס כספים. מנגד אפשר לראות כי תחום הפארמה רשם ב-2014 זינוק של 79% בהיקף ההשקעות ביחס ל-2013.
היקף ההשקעה בפארמה אשתקד היה נמוך ביחס למכשור הרפואי (286 מיליון דולר לעומת 410), אך הפער מתכווץ ביחס לעבר. בחמש השנים האחרונות צמח סקטור הבריאות הדיגיטלית ומאז 2009 ועד היום הושקעו בו כ-400 מיליון דולר, מהם כ-200 מיליון בשנתיים האחרונות.
בישראל פועלים לא פחות מ-280 מרכזי מו"פ של חברות זרות, בהם כמה עשרות בתחום הרפואי.
ברוב המקרים הוקמו מרכזי הפיתוח על בסיס רכישה של חברה מקומית וברשימה הזו ניתן לציין את J&J, פיליפס, GE, מרק סרונו, אבוט, פוסון פארמה, קובידיאן (מדטרוניק), סט. ג'וד ועוד.
אומת הסטארט-אפ ניישן מעוררת עניין גובר בקרב גופי השקעה זרים - מגוון תאגידים עוסקים בחיפוש אחרי סטארט-אפים שבהם יוכלו להשקיע. נוברטיס מאתרת בעזרת ביוליין הישראלית; רוש משקיעה בחברות בשלב הסיד לצד קרן פונטיפקס; מרק סרונו הקימה חממה עצמאית בהשקעה של 10 מיליון אירו וסמסונג הקימה מרכז איתור חדשנות בישראל, שממוקד בין היתר ברפואה דיגיטלית. פעילות המרכזים מעידה על ההערכה הרבה של החברות הזרות לחדשנות בישראל.
תופעה זו נובעת בין היתר (אם כי זה לא נאמר בדוח) מההחלטה האסטרטגית של ענקית הגנריקה טבע לצמצמם את ההשקעות שלה בסטארט-אפים. בעבר היה נהוג לומר שטבע קונה כל סטארט-אפ ראוי בישראל, אך לאחר השינוי שעברה ענקית הגנריקה הישראלית, התפנה השטח עבור חלק מהמתחרות הגדולות שלה להתחיל לפעול בעולם הסטארט-אפים בשלבים יותר מוקדמים.
801 מיליון דולר בשנת 2014
הדוח מצביע על כך שהשקעות ההון סיכון בתחום הביומד סוף סוף מתאוששות לאחר המשבר העולמי של 2008/9. על פי נתונים של חברת המחקר IVC שנותחו עבור הדוח, חברות מדעי החיים גייסו מקרנות הון סיכון כ-801 מיליון דולר ב-2014, כ-24% מכלל ההשקעות של קרנות. בעשור האחרון עמד הממוצע על 22%. ב-2014 נרשמה צמיחה של 55% לעומת 2013 ושל 64% ביחס ל-2012. ההישג מתעצם כאשר רואים שהסכום הממוצע שהשקיעו הקרנות בחברות ביומד עמד בשנים 2005-2011 על 371 מיליון דולר בממוצע.
מי שמגלים עניין גובר בהשקעה חברות ביומד ישראליות הם בעיקר גופים זרים. קרנות הון סיכון ישראליות השקיעו בתחום רק כ-13% מכספן ב-2014, ירידה לעומת 20% ב-2013 ו-24% ב-2012. כך, הגידול בהשקעה הכוללת בתחום מגיע מקרנות לא ישראליות.
הדוח מצביע על כך שהקרנות מעדיפות להשקיע בחברות בשלות יחסית ובהתאם לבצע עסקאות גדולות יותר, בהיקף של למעלה מ-10 מיליון דולר. הנטיה הזו מעידה על כך שגופים מובילים חוששים מהסיכון שכרוך בחברות צעירות, אך גם על כך שהתעשיה כולה "מתבגרת" וישנן יותר חברות בוגרות. ככלל, התעשייה הישראלית צעירה יחסית לעולם, אך המצב משתפר.
המשקיעים הפעילים ביותר בתעשיית מדעי החיים בחמש השנים האחרונות הם הקרנות פונטיפקס ואורבימד, שמתמקדות בתחום התרופות. במקום השלישי נמצאת קבוצה חדשה, Ourcrowd, מועדון אנג'לים שמבוסס על מימון המונים. גורם נוסף שבלט ב-2014 הוא שביט קפיטל, קרן שחלק משמעותי מפעילותה התבסס על מימון לחברות שנמצאות לקראת הנפקה.
רוב הכסף שנכנס לחברות מדעי החיים הגיע דווקא מהנאסד"ק. בשנים 2013-2014, גייסו 11 חברות מדעי חיים ישראליות 761 מיליון דולר. ההנפקה הראשונה הממוצעת גייסה 49.65 מיליון דולר, ובנוסף ביצעו כמה מן המנפיקות הראשונה הנפקות משנה, זמן קצר לאחר שהחלו להיסחר. המגמה ממשיכה ב-2015, לצד רישום של חברות שכבר נסחרות בתל אביב גם למסחר בנאסד"ק. 12 חברות מתוך 51 חברות מדעי החיים שנסחרות בתל אביב, נסחרות היום גם בנאסד"ק.
רוב החברות שהנפיקו נסחרות בתשואה שלילית על מחיר ההנפקה שלהן, אולם החברות רי-ווק, פואמיקס, נירודרם וביוליין נסחרות בשויים גבוהים לעומת מחיר ההנפקה.
בניגוד להצלחה בנאסד"ק, חברות הביומד התקשרו להנפיק בבורסה המקומית - רק שתי חברות עשו זאת בעזרת מיזוג לשלדים בורסאיים. עם זאת, החברות שכן נסחרות הצליחו לגייס, בהנפקות משניות, 39 מיליון דולר. בשנת 2013 המצב היה טוב יותר ואז גויסו 69 מיליון דולר, כך שלבורסה בתל אביב יש תרומה, גם אם נמוכה, לסקטור הביומד.
אם נסכום את ההון שגויס מכל המקורות (לרבות מימון ממשלתי), נגלה שבשנת 2014 גייסה תעשיית מדעי החיים סכום של כ-2 מיליארד דולר, שיא של כל הזמנים.
לדברי ד"ר בני זאבי, יו"ר משותף ב-IATI: "מה שניתן לראות מן הדוח הוא שהחברות הרבה יותר בשלות וחלקן בשלבים מתקדמים של ניסויים. כמו כן בולט הסכום הגבוה שגייס התחום - כמעט הסכום שגויס באותה תקופה על ידי כלל תעשיית ההיי-טק בישראל. שחקנים רבים שהשקיעו השנה הם חדשים להשקעות בישראל, אם אלה קרנות הון סיכון או קרנות תאגידיות חדשות, וכן משקיעים מסין והודו שכניסתם יכולה להסביר את רוב העלייה בהשקעה בחברות פרטיות.
"ועדיין, ואולי דווקא בגלל השגשוג הפוטנציאלי - התחום צריך לקבל תמיכה רצינית מאוד, מכל הכיוונים, תמיכה באקדמיה, במסחור הטכנולוגיות, בשלבי הסיד ובשלבים המסחריים".
תשואת מדד הביומד של הבורסה בתל אביב ידעה בשנים האחרונות עליות ומורדות, וכעת המדד נמצא בשפל יחסי. במהלך 2014 איבד המדד 37% מערכו (אם כי בינתיים תיקן מעט). הוא נסחר היום בתשואה של 34%- לעומת מועד השקתו בתחילת 2010.
רכישות בהיקף 2.9 מיליארד
במקביל לגיוסים בוצעו לא מעט רכישות. בשנים 2013-2014, נרכשו חברות ישראליות ב-2.9 מיליארד דולר, נתון שגבוה משמעותית מהממוצע של העשור האחרון (850 מיליון דולר בשנה בממוצע). אם מתייחסים ל-50 האקזיטים הגדולים של התעשיה הישראלית מאז 2005, ההשקעה הממוצעת הייתה כ-38.9 מיליון דולר והאקזיט הממוצע - 133.7 מיליון דולר. האקזיט הושג תוך כ-12.3 שנים מיום ההקמה ו-8.7 שנים מההשקעה המוסדית הראשונה, קצת יותר מן הממוצע העולמי.
רוב החברות נרכשו כשהיו כבר בשלב המכירות, כשמחציתן כבר היו מבוססות בשוק. עוד כשליש מהחברות נרכשו בשלב המו"פ. 70% היו חברות מכשור רפואי. יצויין כי גם בארה"ב, שם סקטור המכשור הרפואי סובל בשנים האחרונות מקשיי מימון, דווקא תחום המיזוגים והרכישות תוסס.
גם בתחום הפארמה שוק המיזוגים והרכישות תוסס ומעניק שווי גבוה לחברות הנרכשות. 200 מיליארד דולר החליפו ידיים ב-2014 במסגרת רכישות תחום הפארמה העולמי, וזאת גם ללא "מגה-מיזוג" בין ענקים כפי שניתן היה לראות בשנים האחרונות.
ההצלחה מתבססת על האקדמיה
הצלחת תחום הביומד בישראל תלויה בהצלחת האקדמיה בתחום, ודוח של מוסד שמואל נאמן בטכניון ושל משרד המדע מ-2013, אשר מצוטט בדוח של IATI, קבע כי כ-45% מהפטנטים שנרשמו על ידי חוקרים ישראלים בשנים 2007-2011 היו בתחום מדעי החיים.
באשר לדור הבא - 46% מהסטודנטים לדוקטורט בישראל הם בתחומי מדעי החיים למיניהם. על פי הדוח, כמות הפטנטים שרשמו האוניברסיטאות ובתי החולים על בסיס המצאות החוקרים עלתה בין 2008-2013 ב-24%, כאשר הפטנטים במדעי החיים הם הדומיננטיים.
לחברות המסחור הישראליות ישנם יחד 1,966 הסכמי מסחור פעילים, מהם 71% מול חברות ישראליות ו-17% מול חברות מארה"ב. הכנסות של חברות המסחור ב-2012 הגיעו ל-1.9 מיליארד שקל, גידול של 11.9% לעומת 2011. 94% מהתמלוגים מקורם בתרופות.
הביומד הישראלי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
