(אל) תהיו רוטשטיינים

1. בימים הקרובים תשמעו הרבה קלישאות שחוקות על פרופ' זאב רוטשטיין בניסיון להכשיר את מינויו למנכ"ל המרכז הרפואי הדסה. שהוא בולדוזר, "סופרטאנקר", האיש שבנה אימפריה בעשר אצבעות, ובין טר"ש לצל"ש נאלץ להקריב כמה נהלים ולדרוך על כמה פקידים שמקדשים את הביורוקרטיה ומדכאים את העשייה והיזמות. כמו במיטב סיפורי המור"קים (מורשת קרב), כמו האתוס הישראלי בתמציתו, רוטשטיין משול לקצין הצעיר אהוד ברק שכיבה את מכשיר הקשר בעומק אדמת סוריה וצפצף על הפקודות לסגת, עד ששב חזרה כשהמשימה הושלמה בהצלחה.

בימים הקרובים תשמעו הרבה קלישאות גם על יעקב ליצמן, מחזיק תיק הבריאות שמוביל את המינוי המפתיע לכאורה והשנוי במחלוקת הזה. תשמעו שהוא התעלה על האגו הגדול של עצמו לאור יחסיו העכורים בעבר עם רוטשטיין, שהוא שם בצד את כל השיקולים הפוליטיים, שהוא בעצם לא סובל את הפרופסור הזחוח ואת הצפצופים שלו על כולם, אבל מוכן להתגבר על כל זה כדי להציל את הדסה.

במציאות, לעומת זאת, רוטשטיין אינו קצין בעורף האויב שצריך לעתים לאלתר ולהעיז, אלא מנהל בית חולים ממשלתי על כל המשתמע. רצוי שיהיה מוכשר ויצירתי, והוא אכן כזה, אבל אין סיבה שהתכונות האלה יתנגשו עם שמירה על החוק והמינהל התקין. במציאות, ליצמן מעריץ את רוטשטיין ובמידה רבה רואה בו את עצמו: חושב מחוץ לקופסה, מקדש את המטרה וכמעט לא חשוב מה האמצעים, כריזמטי ודומיננטי עד כדי הטלת מורא ועם זאת בעל קסם שעובד על רבים.

רוטשטיין רואה בעצמו תמצית הציונות. הוא לא צריך אישורים כדי לבנות כי גם ב"חומה ומגדל" לא חיכו לאישורים. אלא שהציונות התקדמה וכך גם מדינת ישראל. מה שרוטשטיין עשה בשנים האחרונות הוא לא חומה ומגדל אלא "נוער הגבעות". גם ליצמן הוא לא בדיוק נציגה האולטימטיבי של הציונות, אלא יותר של הגלותיות, של הבה נתחכמה לו. לכן החיבור ביניהם אינו מפתיע, הוא אפילו טבעי.

2. גורמי האכיפה בשירות המדינה מודים בפה מלא שצריך היה להגיש קובלנה נגד פרופ' רוטשטיין בפרשת ה"קלאס קליניק" ולמעשה גם בגין פרשות נוספות. באותה נשימה הם מודים כי קובלנה כזו לא הוגשה כי רוטשטיין "גדול עליהם", כי הם זקוקים לגיבוי מלמעלה - גיבוי שעד היום לא הגיע.

כך עומד היום לדין משמעתי מנהל מחלקה בתל השומר, ואילו הבוס שלו שלקח אחריות על המקרה והצהיר כי הכל נעשה בסמכות וברשות, צפוי לקבל בקרוב פרס ממדינת ישראל. הפרס הזה, שלא יהיה ספק, הוא בכיה לדורות עבור כל מי שחשובה לו השמירה על המינהל התקין. הפרס הזה הוא מסר לכל שומרי הסף והרגולטורים, שעלולים כעת להתאמץ פחות, כי הרי למי איכפת. זהו גם מסר לכל המנהלים האחרים של בתי החולים ולמנהלים בסקטור הציבורי בכלל: תהיו רוטשטיינים. קחו גם אתם מבנה של משרד השיכון המיועד לסטאז'רים ותהפכו אותו למלונית עבור תיירי מרפא. ספקו שירותים פרטיים בניגוד להוראות אפילו בשעות הבוקר. ספקו חניה פרטית להליקופטר של החברים שלכם בסביון. העיקר שהתקציב יהיה מאוזן. תצפצפו, תעשו בקשת מעל כולם, רק ככה זה עובד. אנחנו נגנה אתכם בפומבי, אך נעריץ אתכם בסתר לבנו. לתפארת מדינת ישראל.