אז מתברר שהגז לא ייגמר לנו כל-כך מהר. צריכת הגז גדלה הרבה יותר לאט ממה שהעריכו. תחזית הביקוש שפרסמה הממשלה הייתה הרבה יותר מדי אופטימית. על הנייר הכול נראה נורא פשוט, אבל המציאות קצת יותר מסובכת. פתאום מתברר שהשאלה האמיתית היא לא אם להתיר לייצא את הגז שייגמר לנו מהר מדי אלא איך מסירים את החסמים ומגדילים את הביקושים. פתאום מתברר שהשאלה היא לא אם יצוא גז יחסל את מהפכת הגז של המשק הישראלי, אלא אם בכלל יהיה יצוא ותהיה מהפכה, כי אם לא יפותח מאגר הגז "לוויתן", לא יהיו לנו לא זו ולא זה.
הזיכרון הציבורי שלנו קצר. מי בכלל חושב על מה שהלך כאן בתקופת הממשלה הקודמת, בימים שהיה כאן שר האוצר בשם יאיר לפיד. את מע"מ אפס עוד איכשהו זוכרים, אבל ועדת צמח שהמליצה על רפורמה במשק הגז הישראלי? הלו? אוגוסט 2012 זה ממש פרה-היסטוריה במונחים מקומיים.
אז הנה תזכורת קצרה: לפני 3 שנים החליטה המדינה לבדוק מה לעשות בכל הגז שהתגלה לחופי ישראל. חבורת פעילים קולנית הרעישה עולמות בטענה שאם נתיר לייצא גז מישראל לא יישאר לנו גז לצרכים מקומיים. החבורה הזאת מכרה אשליות על האפשרויות הבלתי מוגבלות שנפתחו למשק בגלל גילוי מאגרי הגז הטבעי: איך כל כלי הרכב במדינה יעברו בתוך 3 שנים לנסיעה בגז, איך תוקם כאן תעשייה פטרו-כימית משגשגת (ומזהמת) שתייצא מתנול לסין. החבורה הזאת האשימה את משרד האנרגיה ואת רשות הגז בשיתוף פעולה עם הטייקונים. הטענה הייתה שתחזית הביקושים של המשרד מניחה שצריכת הגז תהיה נמוכה מדי - מה שמשאיר כמות גז מספיק גדולה כדי להתיר יצוא. מהפכת הגז תיתקע כי הגז ייגמר, הזהירו אותנו כל מיני מומחים מטעם עצמם. התחזיות המאיימות האלה מתנפצות עכשיו מול קרקע המציאות: הביקוש לחשמל תקוע וכמעט לא גדל, מפעלי התעשייה לא עוברים לגז ועל הסבת התחבורה לגז אין בכלל מה לדבר. אבל נביאי השקר שלנו ממשיכים לעבוד במרץ, והיום הם מנסים למכור לנו חלומות על פירוק המונופולים ותחרות חופשית, הרי מי זוכר?
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
