הרגולטורים גיבשו מתווה פשרה סופי לפירוק מונופול הגז

שלושה חודשים לאחר שהמדינה הציגה לשותפות במאגר לוויתן את מתווה הפשרה שלה ליצירת תחרות במשק הגז, אתמול (ד') היא גיבשה מתווה שני; התקווה היא שהפעם מדובר במתווה סופי.

במתווה הנוכחי שגיבשו הרגולטורים לא יהיה שינוי מבני במאגר לוויתן והשותפויות (נובל אנרג'י וקבוצת דלק ) לא יידרשו להתחרות אחת בשנייה על מכירת הגז ממנו (שיווק בנפרד).

במקום זאת, יוטל "פיקוח רך" על מחיר הגז בחוזים עתידיים. כלומר, מחיר הגז ישקף את ממוצע מחיר הגז בחוזים הנוכחיים ממאגר תמר. במאגר תמר, דלק תמכור את אחזקותיה, ונובל תדלל אותם, אך לא בצורה כה משמעותית כפי שנדרשה במתווה הקודם. כמו כן, דלק ונובל ימכרו את אחזקותיהן במאגרי כריש ותנין.

גילה מתנגד למתווה הסופי

אתמול בערב הציגו הרגולטורים את המתווה שגיבשו לממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה, אך ל"גלובס" נודע כי לעת עתה הוא לא מוכן לחזור בו בדרישה של שיווק בנפרד ממאגר לוויתן. לטענתו, מודל של שיווק בנפרד הוצע במתווה הפשרה הקודם ואין סיבה לסגת מדרישה זו.

כמו כן, התנגד אתמול גילה למבנה הבעלות הצולבת של נובל במאגרי תמר ולוויתן. ברשות ההגבלים העסקיים טוענים, כי במתווה שגובש בפברואר לא הייתה לנובל שום מעורבות במכירת גז למשק המקומי, ולכן היתה תחרות אמתית בין תמר ללוויתן על הצרכן הישראלי. במתווה הנוכחי לעומת זאת, תהיה נובל מעורבת בחוזי הגז המקומיים. כך או כך, על פי הערכה בשבוע הבא יציגו הרגולטורים את המתווה שלהם בפני שותפות לוויתן, ולכן יאלצו ליישב לפני כן את המחלוקות עם גילה.

כזכור, בדצמבר האחרון הכריז גילה כי הוא חוזר בו מהצו המוסכם שאליו הגיע עם חברות הגז, ומאז קפא משק הגז בישראל. נובל פיטרה עובדים והקפיאה את כל ההשקעות שלה, חברת אדיסון האיטלקית איימה לעזוב את ישראל אם לא יימצא פתרון מהיר לבעיות הרגולטוריות, המו"מ ליצוא גז למצרים וירדן שהיו מבטיח את פיתוח לוויתן קפא, והחוזה ליצוא גז היחיד שנחתם עם הרשות הפלסטינית כנראה בוטל.

מאז התקיימו עשרות דיונים בין נציגי הממשלה לחברות הגז התקיימו מאז ההכרזה, ובפברואר השנה הציגה הממשלה לחברות הגז מתווה להסדרת משק הגז. עיקרי המתווה היו פיקוח על מחירי הגז, תחרות בין השותפות במאגר לוויתן לבין עצמם (שיווק בנפרד), דילול אחזקות של דלק ונובל בתמר, ומכירת מאגרי הגז כריש ותנין.

ואולם, כפי שפורסם ב"גלובס", ימים ספורים לאחר שהמדינה הציגה בפני נובל את מתווה הפשרה הראשון בפברואר, היא הבינה שחלק מהתנאים שהציגה אינם ישימים. בראש אותם תנאים, מודל של שיווק בנפרד ממאגר לוויתן. מודל זה הינו מורכב מאוד טכנית, ואף יכול לגרום לקושי בפיתוח מאגר לוויתן.

עוד הבינה המדינה כי הדרישה לדלל את נובל מ-36% ל-10% אינה אקוטית ליצירת התחרות. המשרדים טענו, כי אם נובל נשארת החברה שמפעילה את המאגר (החברה הקבלנית), זה לא משנה מה החלק שלה בו.