"בכל מקום שאשים אצבע על הגלובוס, יש לי מה לעשות. אני נוסע ברחבי העולם ובכל מקום מגלים עניין במה שיש לנו להציע", כך אומר ל"גלובס" זאב פישר, המנכ"ל של חברת הקלינטק הישראלית מפל אנרגיה ירוקה. מפל עוסקת בהטמעה של מערכות שמוזילות בכ-50% את עלויות האנרגיה במכונים לטיהור שפכים (מט"שים).
החברה, שפועלת מקיבוץ יגור ומעסיקה מספר מצומצם של עובדים, מחזיקה בפטנט שעליו מבוססת מערכת הטיהור שלה - תצא בשבועות הקרובים להנפקה בבורסה בלונדון, במסגרתה היא מתכוונת לגייס 2.5 מיליון פאונד לקראת הרחבת הייצור והתבססות בשווקים חדשים.
פישר מאמין במוצר שלו, מכיר את הנתונים ומרשה לעצמו לחייך: "בחודשים האחרונים נפגשנו עם שורה של גופים פיננסיים שנתנו לנו פידבק מעולה לקראת המהלך הזה. לפעילות שלנו יש תהודה יוצאת דופן" הוא, אומר, כאשר מאחוריו כבר למעלה מ-40 התקנות של מערכות שמוזילות בשיעורים ניכרים את הפעילות במכונים לטיהור שפכים בארץ ובעולם.
"מאמינים בשוק האנגלי"
פישר ייסד את החברה ביחד עם ממציא הפטנט, חנוך מגן ב-2007, ובמרכז פעילותה ייצור ואספקה של יחידות שצפות על בריכות של שפכים, ומזרימות לתוכן בועות חמצן עדינות שמאיצות את תהליכי הטיהור.
הבשורה של המערכת של מפל, היא בחיסכון המשמעותי בעלויות האנרגיה - ובכך שהיא מאפשרת להחזיר את ההשקעה בתוך כחמש שנים: "אלה מערכות שטובות ליותר מ-20 שנה, וחוסכות משמעותית בהוצאות החשמל הגבוהות הכרוכות בהפעלת המכונים לטיהור שפכים.
ההוצאות על האחזקה של המערכת נמוכות מאוד ובמקרים רבים נחסך הצורך בהקמה של מתקני טיהור שפכים שיעמדו בתקינות כאלה ואחרות ויוכלו להכיל את טכנולוגיות הטיהור החדישות שמוצעות בשוק. בבריטניה יש מט"שים בני עשרות שנים שעם התקנת מערכת הטיהור שלנו, הופכים להיות יעילים וטובים כמו מט"ש חדש, בלי להיכנס להשקעה עתירת תקציב", הוא אומר.
מפל ביצעה בעבר שני גיוסי הון. ביוני 2013 היא דיווחה על גיוס של 8.3 מיליון שקל מקרן ההשקעות הפרטית הבריטית CSS Europe. לפני כן, בנובמבר 2011 היא גייסה, גם כן באנגליה כ-9 מיליון שקל: "מכירים אותנו בשוק האנגלי ומאמינים בנו", אומר פישר ומסכם סבב של עסקאות שאותן הוא מגדיר "אסטרטגיות" שמפל עשתה ברחבי הממלכה הבריטית, באופן שמציב אותה כאחד השווקים המשמעותיים של חברת הקלינטק הקטנה מישראל.
מדובר בהתקשרויות עם חברות מים מקומיות שמספקות בין השאר שירותים לאספקת מי שתייה ואמונות על הפעלת מכונים לטיהור שפכים בקרב עשרות מיליונים מתושבי הממלכה: "חברות המים באנגליה הופרטו לפני כ-20, בימי כהונתה של ראש הממשלה לשעבר, מרגרט תא'צר וכולן כפופות לדרישות ולהוראות מפורשות מצד הרגולטור כך שאם הן מפרות אותן - הן חשופות לסנקציות ולקנסות.
כולן חברות ציבוריות או פרטיות שמחויבות בסופו של דבר לשורת הרווח. לפחות 12 מתוך 20 חברות המים האלה עוסקות גם בתחום השפכים ומפעילות מכוני טיהור ייעודיים. אבל הרגולטור דורש בבריטניה מכל חברה, מדי כמה שנים, להגיש לו תכניות השקעה לחומש הבא: זאת דרך מצדו לפקח על המחירים המושתים על בסופו של דבר על הציבור, כי אם השקעה משמעותית כרוכה בהעלאת תעריפים ללקוח - הרגולטור ידחה את תכנית ההשקעה המוצגת לו.
"זאת הסיבה המרכזית לכך שרבות מבין חברות המים בממלכה לא נוהרות למיזמים שדרושים הון עתק לבניה של מכונים חדשים לטיהור שפכים. ההגבלה הזאת הובילה למצב שהחברות משקיעות פחות כסף על מתקנים שקיימים ממילא - והן פשוט משקיעות בייעול ובהוזלת הפעילות.
"לאלה מתווספת גם הדרישה שהחברות יפחיתו את צריכת האנרגיה שלהן ויתרמו להפחתת הפליטות של גזי חממה. זאת גישה שהפכה את אנגליה לשוק מאוד אטרקטיבי עבורנו וזאת הסיבה שהסיפור שלנו מאוד מעניין את השוק האנגלי. עכשיו השוק הזה מציע לנו כסף ממקום של הבנת הפוטנציאל וממקום של אמון במוצר, לא ניקח?".
רוב ההתקנות בוצעו בחו"ל
מאז שהוקמה, מפל התקינה את מערכות הטיהור שלה ביותר מ-40 מכונים לטיהור שפכים בישראל ובעולם. מלבד בריטניה, היא כבר חתומה על שורה של פרויקטים לשדרוג של מכוני טיהור שפכים בדרום אפריקה, בברזיל, באנגולה, בקונגו ולדברי פישר היד עוד נטויה: אחת התוכניות שלו לשנה הקרובה היא לפנות אל השוק האוסטרלי שמשווע לטכנולוגיות טיהור חדישות, ובעיקר זולות. ועדיין - 28 מההתקנות שעשתה עד כה מפל היו בישראל, בעיקר במכוני טיהור המשמשים חברות פרטיות שמחזיקות במפעלי תעשייה שמנסים להתיידד עם חקיקה סביבתית נרחבת מהשנים האחרונות ולטפל בשפכים רעילים שנוצרים בתהליכי ייצור שונים.
עם זאת, מדובר עד כה במכוני טיהור קטנים, "שלוליות" ביחס למט"שים הגדולים שמפל ידעה לשדרג במקומות אחרים בעולם. אלא שמפעיליהם של המכונים הגדולים בארץ, לא ממהרים להתלהב מהטכנולוגיה שמציע פישר כי כנראה שמה שטוב לביבים של הגויים, לא טוב לביבים של בני העם הנבחר: "העולם מאוד מעריך את החדשנות הישראלית ואין מקום שאני הולך אליו ולא מדברים עלינו בהערצה. אבל דווקא כאן, בארץ, אני מרגיש שלא מאמינים לחדשנות של עצמנו. לצערי הרב אני לא רואה כאן את השוק של מפל, אני לא מזהה פה את הערכה לחדשנות שאנחנו מביאים. כל ניסיון להוביל כאן עסקה משמעותית מלווה במאמצים אדירים, בדם יזע ודמעות".
- דם יזע ודמעות? זה לא אמור לחסוך למפעילי המט"שים כסף?
"גופים ציבוריים פוסלים את המערכת שלי על הסף בטענות שונות ומשונות, כמו 'זה לא יעבוד'. אז אני אומר לנציגים שיושבים לפני שזה דווקא עובד, אפילו די טוב אצל מי שהתקין את המערכות בחו"ל ואצל מי שהתקין אותן בסקטור הפרטי. ואז אני שומע נימוקים יצירתיים אחרים, כמו: 'יכול להיות, אבל זה מכוער'".
- אנחנו מדברים על מערכת שצפה על בריכות של ביוב, לא?
"עניינית אני מסוגל להתמודד עם כל טענה. אבל עם דברים בנוסח 'זה לא יעבוד, כי ככה אני חושב' או 'זה סתם מכוער' אני לא יכול להתמודד, סליחה. ניסינו לקדם פרויקטים עם אחד הגופים הממשלתיים הגדולים וכל השיח בנושא הזה תקוע תקופה ארוכה מסיבה שאינה נראית לעין. יש לי ביד מערכת שמוזילה עלויות, משמעותית. יש לי רשימה של לקוחות מרוצים. משך ההתקנה של המערכת הוא 3-4 חודשים, בזמנן שהפעילות של המט"ש לא נפגעת ולא מופסקת. מדוע אני צריך להיתקל בכל כך הרבה חסמים שהופכים את החדירה לשוק המקומי לבלתי אפשרית? אני כמנכ"ל, אהפוך כל אבן כדי לבדוק עניינית אמצעים שיאפשרו לי לחסוך כסף".
- והכסף שלך יקר יותר מהכסף של מנכ"לים אחרים?
"במקרה של גופים ציבוריים וממשלתיים רק אוהבים לדבר על חיסכון אבל עובדה, הם לא משקיעים בזה. בשום מתקן משמעותי של גוף ציבורי בתוך ישראל המערכת שלי לא נבחנה בצורה עניינית ומקצועית. יש גופים שיעדיפו לבנות מתקן חדש לטיהור שפכים בעלות של 150 מיליון שקל, ולהוביל פרויקט שלם מסביב לנושא הזה כי זה כסף ציבורי וההוצאה שלו לא כואבת לכיס של אף אחד. סמנכ"ל של אחד מתאגידי המים בארץ אמר לי את זה בצורה מפורשת. הוא אמר לי שלא אכפת לו מההוצאה הזאת. בסקטור הציבורי אוהבים לצאת למכרזים גדולים, עתירי תקציבים. זה כולל נסיעות של בכירים להתרשמות מכל מיני מערכות ואמצעים בחו"ל, זה כרוך בהגדלת מצבת כוח האדם, אולי גם בהגדלת השכר של בעלי תפקידים. זה כסף ציבורי".
"אני לא חולם על האקזיט"
ביקשנו מפישר שמות. ביקשנו את שמו של הסמנכ"ל הבזבזן לכאורה מאותו תאגיד מים, דרשנו את שמות "הגופים הציבוריים" שנציגיהם טענו שהמערכת שהוא מציע, תכער להם את בריכת הביוב. רצינו לשאול אותם שאלות, להשוות עלויות, להבין את ההיגיון.
פישר העדיף לסכור את פיו. סביר להניח שהוא רוצה להאמין שיום אחד מישהו כאן יתעורר, ולקראת היקיצה הזאת - תמיד בריא לשמור על דלתות פתוחות. אפשר להבין אותו. הוא איש עסקים ותפקידו למכור ולהרוויח כסף. עם אג'נדה של תיקון עולם, אי אפשר לגייס הון ואי אפשר לקבל מסגרות אשראי מבנקים.
רשות המים, שהיא הגוף המפקח על כ-55 תאגידי מים שפועלים ברחבי הארץ ניסתה ללמד אותנו בשנים האחרונות שחשבונות המים התקופתיים שמגיעים אל האזרחים - משקפים את עלות המים ואת הטיפול בשפכים. בשנה האחרונה הרשות העמידה לפני חלק מתאגידי המים שורה של דרישות להתייעלות במטרה לצמצם הוצאות ולאפשר הוזלת מחירים לצרכן, שנמצא בקצה.
אלא שהנימוקים האלה לא משכנעים את פישר: "משק המים הישראלי לא יעיל", הוא פוסק, לדבריו בהתבסס על ניסיון מר: "זה משק מאוד לא יעיל וזה מקומם. אם כאן אומרים על המערכת שלנו שהיא 'מכוערת' אבל במקומות אחרים בעולם מקבלים אותנו בזרועות פתוחות. רק לי זה נראה כמו אנומליה?".
אנומליה או לא, את הזכות לקטר, פישר הרוויח ביושר: הזכות הזאת אינה מובנית מאליה, כשבשוק מסתובבים יזמים טובים כמותו ואולי גם יותר, שגורלם לא שפר עליהם והן נפלו חללים ב"עמק המוות" הארור.
העמק הזה, כל סטארט-אפיסט יודע, מפיל גם את הטובים ביותר בשלב שבין הפיתוח לבין הייצור. בעמק הזה חלומות נגדעים, מתנפצים לרסיסים לעיני החולמים: "בעמק המוות יש הרבה גופות", אומר פישר: "ומתי אתה נופל בו? כשיש לך טכנולוגיה ויש לך מוצר אבל אין לך גב כלכלי חזק, אין סבלנות של משקיעים עם אורח רוח. בסופו של יום, מנהל הבנק שלך שופט אותך לפי התזרים. גם אם יש לך טכנולוגיה טובה ועובדת - אבל אין לך תזרים, ימיך ספורים וסופך למות".
- נורא. אבל צלחתם אותו, את עמק המוות הזה.
"כן. למזלנו. התברכנו במשקיעים עם הרבה מאוד אורך רוח. 2 סבבי גיוס לחברה קטנה בסופו של דבר, הם לא דבר מובן מאליו. יציאה להנפקה, גם היא לא דבר מובן מאליו".
- מחשבות על אקזיט?
"אני לא חולם על האקזיט. אני רוצה שהחברה תצמח ותגדל, שנוכל להעלות משכורות לעובדים ולעשות להם ימי כיף. אם האקזיט יגיע על הדרך - אז הוא יגיע אבל באמת שזאת לא המטרה".
רשות המים: התאגידים פועלים בהתאם לתקנות
מרשות המים נמסר בתגובה לטענות של מנכ"ל מפל, זאב פישר כי "חלק ממתקני טיהור השפכים נדרשים לעבור הסבה ממתקנים בעלי טכנולוגיות ישנות למתקנים המבוססים על טכנולוגיות חדשות, כשרבים מהם נדרשים לעבר הרחבה לקליטת ספיקת השפכים הגדולה. דרישה זו נובעת מתקנות שאושרו בראשית 2010 על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. התקנות הותקנו על ידי שרי הבריאות והגנת הסביבה ומטרתן להגן על בריאות הציבור, הסביבה, הקרקע והגברת הגמישות בניצול קולחים לחקלאות - אגב חיסכון במים שפירים יקרים.
"חשוב להבהיר כי חלק מצומצם מההשקעה הנדרשת במתקנים אלו מקורה בתקציב המדינה ורובה מבוססת על תעריף המים או היטלי ביוב. נוכח חשיבות מיזם עתיר השקעה זו, ועוד טרם יישום התקנות הלכה למעשה פרסמה רשות המים קול קורא לעידוד טכנולוגיות חדשות לטיפול בשפכים במסגרת תכניות סיוע מיוחדות לעניין זה.
"מהלך זה, שקודם במשותף על ידי רשות המים ואגף התקציבים של משרד האוצר נועד לאפשר התרת חסמי כניסה של טכנולוגיות חדשות לתחום מתפתח זה ואכן, אושרו מספר טכנולוגיות חדשות באמצעות תקצוב כולל של כ-15 מיליון שקל שהיוו מעל ל-55% מההשקעה הנדרשת בטכנולוגיה".
ברשות המים הוסיפו ואמרו כי "הטמעת טכנולוגיות חדשות הינה באחריות של הרשויות המקומיות ותאגידי המים והביוב כשאין באופן קטגורי ומוחלט הכוונה של הממשלה לטכנולוגיה זו או אחרת. יישום טכנולוגיה חדשה מאושרת חייבת להתבסס על בדיקות היתכנות ותפעול בקנה מידה אחיד ושוויוני. בחירת טכנולוגיה מבוססת על יכולת הוכחת הטיפול והעלויות הנובעות מיישומן, בשים לב לתואם הנדרש עם המערכות של המתקן הקיים. ועדות מקצועיות בודקות, בין השאר, חלופות שונות באופן מקצועי ואובייקטיבי לרבות בחינה כלכלית של עלויות ההקמה והתפעול של המתקנים. ככלל, מתקנים לטיפול בשפכים הם פרויקטים מורכבים שמצריכים השקעות מסיביות בתשתיות ולא ניתן לבססם על שיטת טיהור אחת ויחידה של חברה כזו או אחרת".
"לעניין טיהור השפכים באמצעות שיטה של חברת מפל, נציין כי הטכנולוגיה מדברת על שימוש בטכנולוגיות אוורור, שקיימות גם בטכנולוגיות אחרות, שמתאימה לשלב ספציפי בתהליך הנעשה בבריכות הטיפול כאשר תקנות הקולחים שאושרו בכנסת מחייבות שלבים רבים נוספים, מעבר לזו המיוחסת לזו של חברת מפל. טענותיו של מנכ"ל מפל ידועות, והתקיים שיח בין המינהל לפיתוח תשתיות ביוב ברשות המים לנציגי מפל וגם התקיימו מספר פגישות עם מנכ"ל החברה. תאגידי המים והספקים השונים פונים בנושאים אלו באמצעות מכרזים, כשהכללים בהם ברורים. כל יזם יכול להתמודד במכרזים אלה, בהתאם להגדרות היזם את המפרטים והשיטה".
כתבות
ני"ע
