כל המוחזקות בשורה אחת

הפעילות העסקית לא תמיד מתבטאת בשפה החשבונאית, ונראה שאחד הפערים הגדולים בין העסקים לחשבונאות מתבטא בהתייחסות לחברות מוחזקות - בעוד שעסקית זו יכולה להיות פעילות מאוד משמעותית לארגון כולו, הרי שהחשבונאות מקצה לעניין הזה שורה אחת בלבד. מעבר לכך, החשבונאות כה ממעיטה בחשיבות הסעיף הזה שהיא מכניסה את כל החברות המוחזקות תחת סעיף אחד, למרות שברמה העסקית זה יכול להיות מאוד משמעותי.

תתארו לכם חברה שפועלת בתחום תעשייתי, ותוך כדי תנועה, במקביל לפיתוח העסק המסורתי שלה, הקימה עם שותפים פעילות משיקה לשלה. הפעילות הזו שמאוגדת תחת חברה נפרדת (נניח שמדובר בשלושה שותפים שווים), מטופלת על פי החשבונאות לפי שווי מאזני (גישת האקוויטי). הגישה הזו, שמיושמת כאשר לחברה המחזיקה (מחזיקה בשליש מהמניות) אין שליטה בחברה המוחזקת, דורשת להציג את החברה המוחזקת במאזן תחת סעיף "השקעות בחברות מוחזקות", ובדוח רווח והפסד תחת סעיף "רווח מחברות מוחזקות".

אבל, נניח שהחברה המוחזקת הזו מצליחה הרבה יותר מהחברה המחזיקה, ותוך פרק זמן קצר פעילות המחזיקה הופכת לשולית ביחס לפעילות החברה המוחזקת. במקרה כזה נקבל אבסורד: תוצאות החברה המחזיקה עצמה יופיעו במלואן, בכל שורה ושורה - יוצגו ההכנסות, עלות המכר, הרווח הגולמי וכל יתר ההוצאות, למרות שהם שוליים ביחס לסעיף הכי משמעותי - רווח מחברה מוחזקת. עסקית, היינו מצפים לקבל מידע נרחב דווקא על החברה המוחזקת, שהרי היא בעצם עיקר הפעילות של המעין-קבוצה הזו, אבל החשבונאות לא מאפשרת זאת.

זו אולי דוגמה קיצונית, אבל היא ממחישה את העניין שחברות מוחזקות יכולות להיות מאוד משמעותיות לעסק, אבל חשבונאית הן לא מקבלות כמעט ביטוי. לכאורה זהו עיוות חשבונאי, אבל יש כאן בעיה אמיתית שהחשבונאות מנסה למצוא לה פתרון כלשהו שיספק את רוב המצבים.

כמה השפעה יש בהחזקה

החשבונאות מגדירה שלושה סוגים של החזקות: יש חברות מוחזקות שנשלטות על ידי החברה המחזיקה; יש חברות מוחזקות שלא נשלטות, אבל למחזיקה יש השפעה מהותית עליהן; ויש מוחזקות בלי השפעה כלל. כאשר קיימת שליטה, רואים בחברה הנשלטת סוג של פעילות משלימה/אינטגרלית באופן מלא למחזיקה, ולכן מאחדים במלואן את התוצאות הכספיות של המוחזקת (הנשלטת), כלומר מאחדים 100% מכל סעיף וסעיף - הכנסות, עלות מכר, הוצאות תפעוליות ועוד. הרציונל לאיחוד המלא הוא שהחברה המחזיקה בעצם שולטת על החברה הבת, ולכן היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה בכל סעיף וסעיף. הרציונל הזה לא בהכרח תופס במבחן המציאות - בעבר הצגתי כאן את הכשלים של הדוח המאוחד - אבל ברגע שנבחרה השיטה הזו היא לא משאירה מקום לדרגת ביניים.

הדרגה מתחת לשליטה היא החזקה מהותית, כאשר החברה למעלה מחזיקה בהחזקה מהותית בחברה למטה, אותה היא מציגה כפי שהוזכר למעלה - על פי שיטת השווי המאזני, בשורה אחת במאזן ובשורה אחת בדוח רווח והפסד. אין כבר אפשרות לאחד, כי היא לא נשלטת, אבל כן צריך לתת להחזקה הזו ביטוי, וכך מצאו סוג של פתרון שאיכשהו אפשר לחיות איתו. האפשרות השלישית - מוחזקות שאין עליהן השפעה, מוצגות לרוב כהשקעה פיננסית בהתאם לשוויה של ההשקעה.

דוחות מחוזקים במידע

הפתרון הזה כאמור אינו מלא ואינו מתאים לכל המצבים, והדגמה לכך ניתנת בדוחות של רשת האופנה פוקס. פוקס מחזיקה בשורה של חברות מוחזקות (שבעבר הוגדרו כחברות בשליטה משותפת ואוחדו ב-50%, אך כיום כבר לא ניתן לאחד באופן יחסי), שתוצאותיהן מתבטאות בדוחות הכספיים ברווח של כ-12 מיליון שקל בשנת 2014 (לעומת רווח בסך 15.7 מיליון שקל ב-2013); הרווחים של פוקס כולה הסתכמו ב-77 מיליון שקל (לעומת 94 מיליון שקל בשנת 2013), ומכאן שהחברות המוחזקות מהותיות לפעילות הקבוצה כולה. נוסף על הביטוי של השקעות אלו בדוח רווח והפסד, מוצג במאזן סעיף ההשקעה בחברות מוחזקות בסך של 126 מיליון שקל, שכולל את כל החברות המוחזקות.

החברות האלו כוללות את סאקס (רשת אופנה לצעירות) שמוחזקת על ידי קבוצת פוקס בשיעור של 50% (ב-2007 נרכשו 50% מחברת א.ח ייצור ושיווק אופנה, שמחזיקה ברשת חנויות סאקס); את בילי האוס, מותג אופנה לצעירים, ש-50% ממניותיו נרכשו בשנת 2006; והחזקות במותגים נוספים - מרשה בלרינה, יאנגה, ועוד. החברות הללו כאמור משמעותיות לרווח, ואפשר להבחין בחשיבותן גם על פי הנתונים המצורפים לדוחות הכספיים. מספר החנויות של המותגים במסגרת חברות מוחזקות הוא 69, מתוך 391 חנויות לכל הרשת (על מותגיה השונים, לרבות מוצרי הטיפוח) - אלו מספרים משמעותיים, אלו פעילויות שיש צורך אמיתי לקבל עליהן יותר מידע בדוח החשבונאי.

המידע הזה מתקבל לפחות בדוחות הנלווים. מפירוט ההכנסות של כל החברות המוחזקות עולה כי הכנסותיהן מסתכמות בכ-170 מיליון שקל בשנה, נתון משמעותי גם ביחס להכנסות הקבוצה כולה - שמסתכמות בכ-1.1 מיליארד שקל.

בדוחות הנלווים יש מידע ספציפי על כל חברה מוחזקת - נתוני המכירות והרווח של כל חברה. המידע הזה, המפורט בצורה קצת שונה, לרבות חלוקת הדיבידנדים ודמי הניהול מהחברה המוחזקת לחברה המחזיקה, נמצא גם בדוח "פרטים נוספים על התאגיד", דוח שמתווסף לדוחות השנתיים בהתאם לתקנות רשות ניירות ערך.

ואחרי שמבינים את המגבלות של הדיווח החשבונאי בנוגע לחברות מוחזקות, עולה שאלה נוספת: איפה מציגים את הרווחים מחברות מוחזקות? פוקס רושמת את הרווחים הללו במסגרת הרווח התפעולי, וזה נכון וצודק - מדובר בפעילות תפעולית, סינרגטית לחלוטין לפעילות האופנה של פוקס. עם זאת, במקרה שהתוצאות של המוחזקת לא קשורות לפעילות של החברה המחזיקה, ראוי שהתוצאות לא יופיעו במסגרת הרווח התפעולי.

 תוצאות החברות המוחזקות של פוקס

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלו. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו