במקרים רבים התפטרות עובד מפתיעה את המנהל, שלא מבין מאין זה הגיע, או שמבין רק בדיעבד שנרדם בשמירה והתעלם מהסימנים שהתריעו על כך:
אדישות
ניכר שהעובד מתחיל להתייחס לעבודה בצורה אגבית וסתמית. היא כבר לא מרגשת אותו, הוא לא נלחץ בעת ביצוע משימות מלחיצות, ומתנהל על מי מנוחות. לעתים נראה משועמם, עייף או חולה, אך לא ממהר ליזום פרויקטים חדשים ולהציע רעיונות יצירתיים כדי להפריח את השממה.
הוא עובד על אוטומט, עושה את המינימום הנדרש, ולא שש להתנדב לפרויקטים מורכבים וארוכי טווח (נראה כי לא מרשה לעצמו להתחייב). הוא לא מתאמץ להרשים את הממונים, ומתנהג כאילו אין לו כל עניין בקידום.
כך, בלתי נמנע שייפגעו תוצריו. הישגיו בינוניים ומטה, אין לו הברקות מפתיעות, ופה ושם הוא מפשל, לא מדייק, מתעכב ולא מספק את הסחורה, ולמרות כל זאת - לא נראה שהדבר מטריד אותו.
עובד כזה צפוי להודיע על עזיבה קרבה.
שינוי
לעתים, שינוי כלשהו מהתנהגותו המאפיינת השגרתית על עובד עשויה לרמז על החלטתו לעזוב.
פעמים רבים הדבר בא לידי ביטוי דווקא בשינוי לחיוב, ומטעה את המנהל. כך למשל עובד שנהג לאחר לעבודה ולהיראות עייף וכבוי, מגיע לפתע בזמן, מלא מרץ, אנרגיה והתלהבות, מרבה ליזום ונעתר מידית להנחתות.
במקרה כזה המנהל עלול חשוב שנוצרה בקרבו מוטיבציה, אך בדרך כלל מוטיבציה לא נוצרת כך סתם מעצמה. סביר להניח שמשהו הצית את ההתנהגות הזו: אולי העובד קיבל הצעה מצוינת ממעסיק אחר, ובשמחתו מהמצב החדש נמלא באנרגיה מחודשת. לחילופין, יתכן שזה ניסיון אחרון מצדו לעורר את עצמו במקום העבודה שבו לא מצא את עצמו עד כה (ניסיון שלרוב נגמר בכישלון, משום שהגורמים האמיתיים שבגללם היה כבוי ומתוסכל בעבודה לא מטופלים).
התנהגות אנטי חברתית
יש עובדים שמחליטים לעזוב בינם לבין עצמם, אך הדבר לא פוגע בעבודתם כי אם ביחסם לחבריהם.
במקרים כאלה עובדים שהיו בעבר חברותיים, משתפי פעולה וחיוביים מתחילים להתבודד, להימנע מלסייע לחבריהם, ואף להפגין עוינות ותוקפנות כלפי הסביבה.
התנהגות כזאת יכולה לנבוע מהדיסוננס שחווה העובד, שחיבב את חבריו לעבודה והיה קרוב אליהם, וכעת צריך להתרגל לרעיון הפרידה מהם. כמו ילד שיודע שהוריו עומדים לצאת לבלות, ומוחה על כך בהתקף זעם, דווקא לאור רגשותיו החיוביים כלפיהם. אצל העובד זה לעתים ניסיון לפתור את הדיסוננס על ידי התרחקות מחבריו והרעת הקשר עמם, שכן במצב כזה הוא מניח (באופן לא מודע) שיהיה לו קל יותר להיפרד מהם.
סימנים קונקרטיים שמנהלים לא רגישים מחמיצים
במקרים רבים מנהלים מחמיצים גם את הבולטים שבסימנים.
הם לא מקדישים חשיבות לכך שהעובד שלהם מקבל בכל יום שיחות טלפון חשאיות ויוצא מן המשרד כדי לענות להן (אלה יכולות להיות שיחות עם מראיינים טלפוניים, ועם מגייסים שהוא כבר בקשר עמם). הם לא מתרגשים כשהוא יוצא לפגישה, אחת לכמה ימים, בלי לפרט את מהותה או לספר על אודותיה לאחר מכן (אלה, כמובן, עשויים להיות ראיונות עבודה).
כך קורה גם כשהעובד שלהם מתחיל להופיע בבקרים בלבוש השונה מקוד הלבוש של הארגון, או כשהוא מרבה להיעדר, בטענה למחלה או לחופשה. במקרים רבים עובדים שיודעים שהם עומדים לעזוב באופן ודאי מתאמצים לנצל את מכסת ימי החופשה והמחלה שלהם לפני העזיבה.
הם אינם מצויים בנפשם בארגון, אלא רק בגופם. הם כבר עם רגל אחת בחוץ, אך מנהל שאינו רגיש מספיק לסביבה לא מבחין בכך, ומופתע כשהבשורה נוחתת.
זיהיתם עובד שמתכנן עזיבה?
מנהל שמזהה סימנים אלה בעובד טוב, שככל הנראה מתכנן עזיבה, יכול לעשות מאמצים להצלתו. לפעמים זה לא מאוחר מדי. אולם חוץ מניסיון ההצלה, החשוב ביותר למנהל במקרה כזה הוא הלמידה העצמית.
למנהל שמופתע מהודעת פיטורים של עובד כדאי לשאול את עצמו:
1. איך קרה שעובד מצוין כזה רוצה לעזוב? מדוע אינו מסופק בעבודתו? מה חסר לו? יכולות להיות לכך שלל סיבות, שביניהן, למשל, אולי הוא מתוסכל, אולי יחס המנהל כלפיו קלוקל, אולי היה תקוע בתפקידו זמן רב, או כשקיבל תשובה שלילית לבקשת העלאה בצורה חותכת וללא הסברים נלווים.
2. איך קרה שהמנהל לא הבחין בסימני אזהרה (במיוחד הבולטים שבהם)? האם היה שקוע בענייניו עד כדי הזנחת העובדים שלו? האם הוא מספיק נוכח בשטח? האם הוא "עיוור" כלפי עובדיו? ואם כן - האם יש עוד פרטים דברים מהותיים שהוא מפספס? ומה ניתן לעשות בכדי לשפר את המצב?
3. אם נראה שהעובד החליט לעזוב בגלל סיבות שאינן בשליטת המנהל - מה אותו מנהל יכול לעשות כדי שבפעם הבאה ישכיל לזהות את קשיי העובד כבר בשלב ראשוני, שבו המחשבות על עזיבה עדיין לא סופיות, ולסייע לו בזמן להתגבר על קשייו?
יעל מהודר היא יועצת ארגונית. מאמריה מבוססים על הידע והניסיון שרכשה בתהליכי ייעוץ ופיתוח מנהלים בארגוני הייטק ותעשייה, ולאנשים פרטיים. המאמרים מיועדים להעשרה, אינם תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליהם ככאלה. פרטי הסיפורים האישיים טושטשו לשמירת פרטיות מושאיהם.
פניות ליעל מהודר אפשר לשלוח לדוא"ל yaelmehoudar@gmail.com, ואפשר לפנות אליה גם בפייסבוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.