מנשה קדישמן: "כל מה שקורה במדינת ישראל קשור לכסף"

האמן והצייר מנשה קדישמן, שהלך שלשום (ו') לעולמו בהיותו בן 83, העניק בשנים האחרונות שני ראיונות מרתקים ל"גלובס".

בראיון ב-2013 למדור התרבות של "גלובס", לחגית פלג-רותם, אמר קדישמן: "אני מבסוט, אני הצייר של הכבשים - הכבשה הפכה לאיקונה. הכבשים הן חלק ממני, מהטבע שאני קשור אליו. אני מרגיש שכל כבשה שתלויה בבית היא כמו איקונה של סנטה מריה בבית נוצרי. הכבשה היא איקונה חילונית, שבעיניי קשורה באופן מטאפורי לחיילים שנפלו במלחמות. ליצחק במעמד העקידה היה איל כתחליף. לחייל ההרוג לא היה איל שיתפוס את מקומו".

בנוגע לטרדות הכלכליות הוא אמר: "בגיל 80 הבנתי כבר הרבה דברים - אי-אפשר לא להתייחס לכסף. הכול קשור לכסף, גם כל מה שקורה במדינה בשנתיים האחרונות קשור לכסף. בעיקר לחוסר כסף. "אני לא מתגרה. 80 שנה עשיתי כסף, הייתי עם הייתי בלי. גנבו ממני, ואני עוד חי. למדתי להפריד בין הכסף לבין החיים - שהם כמו אהבה שלא תלויה בדבר. כשעוסקים באמנות - אחד המזלות של האמנים, אני חושב, היא העובדה שאנחנו עוסקים ברגשות. אנחנו מחוברים לאנשים ולרגש".

קדישמן נחשב לאדם שהרבה לעזור לעניים סביבו, במתן בסתר של ארוחות חמות, בגדים ועוד. הוא גם העניק ציורים שלו לחברים ולנזקקים, גם לזרים גמורים. כמו כן, היה קרוב מאוד לילדיו ולנכדיו ומעורב בכל פרט בחייהם, מתוך דאגה אבל בעיקר מתוך גאווה גדולה.

בראיון שפורסם שנה קודם לכן, ב-2012, לחגית ברונסקי ולמגזין "ליידי גלובס", קדישמן נשמע פסימי יותר: "אני סוחב על הכתפיים שלי את כל ההיסטוריה של העם היהודי, את השמחות ואת הטרגדיות, אבל עכשיו יש דבר נוסף שאני סוחב על גבי, את הטייקונים. אני לא מרגיש את זה ברמה הכספית, אבל אני מרגיש את זה באווירה. אנשים איבדו את השלווה. יש משהו מאוד עצוב בחיים שלנו כיום, אנחנו נורא מסורסים. אנחנו נמצאים בתקופת מעבר של תום האידיאליזם, הבעיה היא שאנחנו לא יודעים מה הדבר הבא".

- למה מסורסים?

"כי הרמה של כל דבר כאן נהייתה חד ממדית, אנשים מסתובבים וחיים דרך נוסחאות. אני רואה את זה גם בהתייחסות לאמנות. היום מתייחסים ליצירות אמנות כצעצוע, כתכשיט"

- קשה לך עם זה שהטייקונים הם גיבורי התרבות החדשים?

"בתוך העוני יש אמת פשוטה ומרגשת. היום, אצלנו, הפערים כבר כל-כך גדולים, זה נראה לי ממש סוריאליסטי. פעם היה כאן משהו מדהים, כולנו היינו עניים. גם אני, שנולדתי בתל-אביב, וגם מי שעלו לארץ... היינו מאושרים, כי לא ידענו שאנחנו עניים".

■ לראיון המלא עם קדישמן מ-2013

■ לראיון המלא עם קדישמן מ-2012