מה הדולר אומר על השקל

עיני כל העולם היו נשואות ביום שישי האחרון לנתוני התעסוקה שהתפרסמו בארה"ב. סטיות התקן הגבוהות ביטאו היטב את הבאזז התקשורתי הגדול שנוצר סביב נתונים אלו. נתון חלש מהציפיות - והתנועה המרשימה בה החל האירו לפני כשבועיים הייתה צפויה להימשך. נתון חיובי מהצפוי היה מהווה טריגר לחידוש ההתבטאויות בדבר העלאת הריבית מוקדם מהצפוי ומכאן לסיבוב פרסה והתחזקות הדולר. בפועל אקורד הסיום היה מאכזב - הנתונים עמדו בדיוק בתחזיות והבאזז נעלם כלא היה.

מי שרוצה לנסות ולהבין מהם הגורמים החשובים באמת לקביעת הכיוון של מטבעות, מן הראוי היה שיבחן בתשומת לב את הנתון המדהים שפורסם מספר ימים לפני כן - מאזן הסחר של ארה"ב. המאזן הצביע על גירעון של למעלה מ-51 מיליארד דולר, גירעון שלא נצפה כמותו מאז אוקטובר 2008. מה שיותר מעניין לראות הוא ממה מורכב גירעון זה.

ראשית הבה נבהיר - מאזן הסחר של ארה"ב הינו גרעוני כבר עשרות שנים. עודף יבוא על יצוא הוא נתון שהאמריקאים למדו כבר לחיות עמו כדבר שבשגרה. השאלה תמיד הייתה מהו היקף הגירעון וממה הוא נובע. בעבר הייתה למחירי הנפט השפעה עצומה על היקף הגירעון. תלותה של ארה"ב ביבוא נפט הביאה למצב בו ככל שמחירי חבית נפט האמירו כך גדל גם היקף הגירעון. לכן על פניו ניתן היה להסיק כי עליית מחירי הנפט בחודש האחרון תרמה רבות לגידול בהיקף הגירעון. האמנם?

ובכן ממש לא. תלותה של ארה"ב ביבוא נפט פחתה דרמטית בשנים האחרונות. בשנת 2014 ייבאה ארה"ב רק 27% מתצרוכת הנפט שלה. היה זה היקף היבוא הנמוך ביותר מאז 1985. השפעת מחירי חבית נפט על מאזן הסחר של ארה"ב הלכה ופחתה עם השנים והיא איננה מהווה כיום מרכיב משמעותי במאזן. לעומת זאת ניתן לראות גידול משמעותי ביבוא טלפונים סלולריים ומוצרי צריכה רבים אחרים החל מביגוד, מכשירי חשמל ועד כלי רכב ורכיביהם. לשער הדולר השפעה ישירה על כל אלו ודולר חזק משפיע משמעותית על החלטתו של האמריקאי הממוצע להעדיף יבוא על פני מוצר מקומי. לנו בישראל זה נשמע מאוד מוכר. כשהשקל חזק, במקרים רבים נעדיף לרכוש מוצר מיובא שהפך לפתע זול על פני מוצר כחול-לבן.

האם נתון זה יכול לעזור לנו להבין לאן פני הדולר? בוודאי. לפחות ניתן לראות מהן גבולות הגזרה. לארה"ב לא מתאים דולר חזק מדי ועל כן בכל פעם שהתקרב הצמד אירו/דולר לסביבת 1.05 דולר לאירו נשמעו קולות מכיוון הפד שתרמו להיחלשותו המידית. אם הקולות לא יספיקו אני משוכנע שהם ילוו גם במעשים. ארה"ב לא תאפשר לדולר להתחזק יתר על המידה, עם כל הכבוד להערכות גולדמן סאקס, מריל לינץ' וחבריהם. בינתיים, למרות כל התפתחות הטכנולוגיה, עדיין הכלב מכשכש בזנב ולא הזנב בכלב. מצד שני העולם מצפה לסימני התאוששות בגוש האירו ולפני שאלו יגיעו לא סביר לראות התאוששות משמעותית מעבר לזו לה היינו עדים בחודש האחרון. לפיכך סביר להניח שהמסחר ימשיך להתנהל בתקופה הקרובה סביב רמת שיווי המשקל 1.1 אירו לדולר, כשנתונים טובים שיצביעו על הצלחת תכנית ההקלה הכמותית בגוש האירו יאפשרו את המשך תהליך התאוששותו.

האם זה מרמז משהו בנוגע לשקל? ממש לא. אנו רואים כי לשינויים בצמד אירו/דולר יש השפעה שולית בלבד על הצמד דולר/שקל ומכיוון שהשקל שוב מותקף באגרסיביות, השפעת השינויים בצמד אירו/דולר הינה חד צדדית - כשהאירו מתחזק אנו רואים שהדולר נחלש בישראל. לעומת זאת כשהדולר מתחזק אין לכך כמעט ביטוי בצמד דולר/שקל. קוסמות לשמה.

במצב זה, כששער סל המטבעות מוצא מדי חודש תחתית חדשה, עיני כולם תהיינה נשואות לבנק ישראל. הבנק ממשיך להתערב בשוק במסגרת תכנית הרכישות שלו ואף מעבר לה (ההתערבות שביצע הבנק בסוף החודש תירשם בספרים כנראה רק בחודש מאי ועל כן אין לה ביטוי בדיווחיו לחודש אפריל), אולם לא מצליח להביא להתאוששות סל המטבעות. מדד המחירים לצרכן שיתפרסם ביום שישי הקרוב עשוי להגביר את הלחץ המופעל על הבנק להפחית את הריבית, במידה ויהיה נמוך מהצפיות ויצביע על האטה במשק. כפי שציינתי כאן לא פעם, אינני חושב שזה הפתרון הראוי לבעיית שוק המט"ח המקומי, אולם לא מן הנמנע שבנק ישראל ייכנע הפעם ללחצי שוק ההון והבנקים הזרים שממש מכתיבים באגרסיביות הפחתת ריבית.

יוסי פרנק הוא יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס לניהול סיכונים.

yf@energyfinance.co.il www.energyfinance.co.il

אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע. בעמוד שלי במדור הדעות תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עמי. החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.