לשכת עוה"ד נגד מיסוי חברות אינטרנט בינ"ל הפועלות בארץ

בתחילת אפריל פרסמה רשות המסים טיוטת הנחיה בעניין "מיסוי פעילות של חברות זרות בישראל באמצעות האינטרנט". מטרת הטיוטה הייתה להגדיר מקרים שבהם ניתן להטיל מס לפי החוק הישראלי, על חברות דוגמת eBay, ‏PayPal, עליבאבא, וואטסאפ ואחרות, המאוגדות בחו"ל, ואין להן נציגות משמעותית בישראל, אך יש להן בישראל פעילות עסקית ניכרת, המתבצעת באמצעות האינטרנט.

חוות-הדעת של פורום המסים של לשכת עורכי הדין יוצאת נגד הטיוטה של רשות המסים, בין היתר, בטענה כי ישראל מפרה את התחייבויותיה הבינלאומיות במסגרת אמנות וקובעת נורמה שראוי היה לקבוע אותה בחוק - באמצעות הנחיה מינהלית.

הטיוטה שפרסמה רשות המסים עוסקת בשתי שאלות עיקריות. הראשונה נוגעת למצבים שבהן ניתן לראות את הכנסותיו של התאגיד הזר ממתן שירותים, אשר האינטרנט משמש גורם ייצור מרכזי בהם, כמופקות באמצעות "מוסד קבע" שלו בישראל. "מוסד קבע" הוא מושג משפטי שמקורו באמנות מס בינלאומיות, וייחוס הרווחים ל"מוסד הקבע" בישראל מאפשר להחיל את רשת המס הישראלית על הפעילות העסקית של התאגיד הזר.

לרוב ניתן להתייחס לנציגות פיזית של החברה הבינלאומית או לסוכן מורשה שלה כ"מוסד קבע" מטעמה. בטיוטת רשות המסים מוצעת הגדרה נרחבת יותר של המושג, שתאפשר להחיל את הכללים בנוגע ל"מוסד קבע" גם על גופים חסרי נציג פיזי בישראל.

חובת רישום לצורכי מע"מ

השאלה השניה היא - האם ובאילו מצבים על תאגידים בינלאומיים המספקים שירותים ללקוחות ישראליים באמצעות האינטרנט, להירשם בישראל כעוסק מורשה לצורכי מע"מ.

מוסד קבע, לפי הטיוטה של רשות המסים, יוכל להתקיים בישראל כאשר הפעילות הכלכלית של התאגיד הזר היא בעיקרה באמצעות האינטרנט, ומתקיימים תנאים נוספים כגון אחד מהתנאים הבאים: אתר האינטרנט מקשר בין לקוח ישראלי לספק ישראלי ומותאם לשימוש לקוחות ישראלים; נציגי החברה הזרה מעורבים באיתור לקוחות ישראלים; התאגיד הזר מעניק לסוכנו בישראל סמכות להתקשר בעסקה שתחייב את התאגיד הזר ועוד.

מבחינת החיוב להירשם כעוסק במע"מ, הטיוטה קובעת כי תאגיד זר המקיים פעילות עסקית מהותית בישראל חייב ברישום במע"מ כעוסק מורשה ועסקאותיו חייבות במע"מ.

רשות המסים הדגימה כי תאגיד זר המפעיל אתר אינטרנט המעניק שירותי תווך ללקוחות ישראלים המופנים לצרכנים ישראלים, מקיים פעילות עסקית מהותית, וחייב ברישום במע"מ והכנסותיו מלקוחות ישראלים יחייבו במע"מ.

"השפעה על יחסים בילטראליים"

חוות-הדעת של פורום המסים של לשכת עורכי הדין יוצאת נגד טיוטת רשות המסים וטוענת שורה של טענות נגדה.

ראשית, נטען כי מדובר בשינוי מהותי של המצב המשפטי הקיים, שלא בדרך של חקיקה - כפי שלטענת הפורום ראוי היה לעשות.

שנית, בפורום המסים טוענים כי הפירוש שנתנה רשות המסים למושג "מוסד קבע", מושג שאין לו הגדרה בפקודת מס הכנסה, משנה את הגדרתו של המושג מעבר לשינוי פרשני לגיטימי במסגרת הנחיה מנהלית.

עוד טוענים בפורום של הלשכה כי השינוי בהגדרה של "מוסד קבע" יביא להגדלת הנתח של ישראל בעוגת המס הנגבית מחברות טכנולוגיה זרות הפועלות באמצעות האינטרנט, ולסכנה - מבחינת אותן חברות - שרשויות המס הזרות יסרבו לתת זיכוי בגין המס הישראלי. זאת, בטענה כי הוא נגבה מעבר לזכויות המיסוי שהוקנו לישראל באמנות.

להשלכות אלה, טוענים בלשכה, יש "השפעה מיידית על היחסים הבילטראליים עם מדינות שונות, וכן על מעמדה של ישראל בעולם. מן הראוי שקבלת החלטות שאלה הן משמעויותיהן תיעשה על-ידי כנסת ישראל, ולא על-ידי רשות מינהלית במסגרת של חוזר מנהלים".

הלשכה מציינת גם כי ארגון ה-OECD, שישראל חברה בו, דן כיום צוות בעניין "הכלכלה הדיגיטלית" - כלומר, הכללים שיש להחיל בהקשר של חברות זרות מן הסוג שבהן דנה טיוטת רשות המסים. לדברי פורום המסים של הלשכה, הצוות טרם הגיש את המלצותיו, וראוי להמתין להן.

בנוסף, נטען כי יישום טיוטת רשות המסים תיצור חוסר ודאות בקרב החברות, משום ש"הקריטריונים לקיום 'מוסד קבע' לעניין מס הכנסה ולעניין קיום פעילות עסקית בישראל לעניין מע"מ והקביעות שבטיוטת החוזר, מנוסחים באופן רחב ועמום אשר נתון לפרשנות רחבה".

להמתין לכנסת?

מנסחי המסמך של פורום המסים של הלשכה הינם כולם עורכי דין, המייצגים - יש לזכור - באופן טיפוסי חברות גדולות שברצונן להפחית את חבות המס שלהן.

חוות-הדעת נכתבה על-ידי עורכי הדין מאיר לינזן ויובל נבות ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן ועורכי הדין זיו שרון ויועד פרנקל ממשרד זיו שרון ושות'. עורכי הדין שרון ולינזן מכהנים במשותף כיושבי-ראש של הפורום.

ייתכן שיש גם ברשות המסים מי שסובר שראוי להעביר שינוי שכזה במסגרת חקיקה ראשית בכנסת. אלא שגם עורכי הדין הנכבדים יודעים, שהיכולת להעביר חוקים בכנסת בחצי השנה, מאז נפלה הממשלה הקודמת, הייתה מוגבלת עד מאוד. גם בממשלת 61 הח"כים החדשה, אין לתלות תקוות גדולות בהקשר זה.

לפי שעה, מאות מיליוני שקלים, אולי מיליארדים, של רווחי חברות אינטרנט בינלאומיות המופקים בישראל, אינם ממוסים בישראל.