זהירות, בועה לפניך

מהי מהותה של בועה? ומה הם הסימנים המעידים על קיומה?

יש על כך דיונים רבים, וספרים מלומדים שלמים, אבל לצורך התמצות סיכמתי לעצמי את הכלל הבא: כאשר תהליך לא הגיוני בעליל הופך להיות מציאות מקובלת, אומר שלפני חריגה התנהגותית המעידה על בועה.

הבה ניקח שתי דוגמאות בולטות, אשר בדיעבד לא ניתן להטיל ספק שהן אכן נכנסות לקטגוריה הנידונה, ואף לתת-סוג של הבועות הגדולות למדיי: בועת ההיי-טק של שנות ה-90 של המאה הקודמת, ובועת הנדל"ן האמריקאי שבין 2004-7.

במקרה הראשון, ראינו תמחור מכפילים סביב המאות, כאשר לאותן חברות דוט-קום לא היו רווחים כלל. אז, על בסיס ההנחה שה"הפעם זה שונה", נהיה מקובל לקבוע תמחור על פי "משתמש וירטואלי" או "כיבוש שווקים עתידיים". בשני המקרים, כאשר המודל העסקי היה לוט בערפל סמיך.

לא תמיד החברות היו בועות סבון. סיסקו, אינטל, וכמה חברות אינטרנט חשובות, אכן הפכו למעצמות ייצור, שיווק, ואכן שינו את חיינו, אבל השוק הפיננסי היה במצב בועתי, שלבסוף הניב את הנפילה הגדולה של 2000.

בתחום בועת הסאב-פריים העניין היה עוד יותר פשוט: כאשר ניתנו, כדבר שבשגרה, הלוואות בגובה 120% ערך הנכס (ערך נכס מנופח בעצמו), לא נבדקו הכנסות לוקח המשכנתא, וכל זאת בטענה שלפנינו, שוב, "משהו שונה", זה היה סימן מתריע די חמור. יתר על כן, נשמעו אז טענות שהמצב הטוב של הכלכלה אכן מצדיק מינוף כה גבוה של המוסדות הפיננסיים, כאשר הם מודעים וכבר ידאגו לעצמם בעת צרה. כל זאת על הרקע שכלל את הצהרות גדולי המשק בדבר רגולציה מיותרת לחלוטין. האירועים שבאו עקב התוצאה ב-2008-9 כבר ידועים כהיסטוריים ממש.

בשני המקרים, וניתן לומר זאת כמעט בכל מצב בועתי, המשך קיום האנומליה ארך זמן ארוך, ארוך מאוד. למעשה, הניסיון מלמד שזה נמשך עד שכל המקטרגים כבר מתייאשים, ומי שנשאר במדיה, הם המהללים של המצב המוזר החדש.

ומה כל זה קשור למצבנו היום?

מדיניות ההרחבות הכמותיות וריבית ה-0, המונהגת כבר 7 שנים רציפות בכל העולם, הפכה להיות כה מקובלת, שהיא נכנסת בהחלט לקטגוריה של ה"לא הגיוני בעליל" ההופך לנורמה. אבל זה עוד לא הכל: הגענו עכשיו לשלב שבו שני סעיפי מדיניות מרחיבה זו אינם היחידים המקדמים את שוקי המניות הגלובליים, ובמיוחד שוקי המניות האמריקאיים.

לפנינו עוד אנומליה, אחת מן הגדולות יותר, הבאה והופכת את הסבירות למצב בועתי למשהו כמעט ודאי: בנקים מרכזיים הופכים להיות ספקולנטים של מניות! וזאת כהשקעה, ולא כהתערבות של זמן חרום. שימו לב לגרף הבא:

 משה-שלום-זרימה-12-05

הקו האדום הוא מדד המניות העיקרי שם, דהיינו מדד S&P500, כאשר זה נמצא עדיין בשלבי עלייה ברורים. לעומתו הקו הכחול, הנפרד ממנו בצורה ברורה, והמסמן את כמות ההון המוכנס למניות מטעם הציבור המקומי. הגרף הולך אחורה עד תחילת 2013, והסטייה השלילית הזו בולטת מאוד, במיוחד עקב השוני מן המצב הרגיל, שבו שני הקווים הולכים בו יד ביד.

אם כך, מי בכל זאת קונה? מי ממשיך לגרום לעליות היפות שראינו בשוק? אין לנו כמובן את מלוא התשובה לכך, אבל לפחות אחד ה"אשמים" זוהה, והוא הבנק המרכזי של שוויץ. הנה גרף המראה את השינוי בשווי הכספי של המניות המוחזקות על ידי אותו בנק מרכזי:

 משה-שלום-שוויץ-12-05

קשה לטעות ולא לראות את עוצמת הרכישות כאן! אגב, יש האומרים שחלק נכבד מן הגידול בשווי נובע מכמות די גדולה של מניות אפל הנמצא באותו תיק אחזקות. המדהים הוא שאין זה הופך עולמות! בנקים מרכזיים, אשר מהווים את מבצר הרזרבות של המדינה אותם הם משרתים, והממונים על תפקידים כמו המדיניות המונטארית של האומה, לוקחים על עצמם לקשר חלק נכבד מאותן רזרבות למשהו מאוד תנודתי ומסוכן, כמנייה של חברת צריכה טכנולוגית.

מעכשיו, אופי ההשקעות של אותו בנק מרכזי, אשר בעבר כלל אך ורק אג"ח מדינה בטוח, מטבעות ומתכות יקרות, נתון לגחמות שוק המניות התזזיתי. האם יש להזכיר שהירידה האחרונה באותו שוק הסתכם בסביבות ה-50%? כמו שציינתי לעיל, זהו עוד נדבך למצב הבועה שבו אנו חיים.

כאמור, תופעות הלוואי של הצעדים הננקטים על מנת להילחם בדפלציה הנובעת מבעיית החוב המשתולל, והבועה הפיננסית הנבנית על מנת לשמור על מוסדות פיננסים במצב טוב - כל אלו ממשיכים להיות "נורמה".

תחילת פיצוץ כל בועה ידועה מראש: זוהי הנקודה בה "האידיוט האחרון" מסרב להאמין. זה יכול לקחת עוד הרבה, הרבה מאוד זמן, אם הבנקים המרכזיים שלנו הופכים עכשיו לקרנות גידור. אבל, וזה אבל חשוב, סבלנות אינה אומרת שאיננו מזהים את הנעשה. והשקעות על פי המגמה, כבר ציינתי?

משה שלום הינו ראש מחלקת המחקר ב-FXCM ישראל (חברה למסחר במטבע חוץ, מדדים וסחורות).

ניתן לפנות אליו, ולהצטרף לרשימת התפוצה שלו, דרך פניה ישירה לאימייל: Moshe.Shalom@gmail.com.

מובהר ומודגש כי האמור בסקירה זו אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. בפרסום המידע בסקירה זו אין משום המלצה או חוות דעת בקשר לביצוע כל עסקה או השקעה בניירות ערך, לרבות רכישה ו/או מכירה של ניירות ערך. יודגש כי לגבי כל מידע מכל סוג המופיע בסקירה - על כל אדם לבצע בדיקה ואימות נוספים, תוך התחשבות בנתונים ובצרכים המיוחדים שלו. יצוין כי במידע עלולות ליפול טעויות וכן עשויים לחול לגביו שינויי שוק ו/או שינויים אחרים, וכי אף עלולות להתגלות סטיות משמעותיות בין התחזיות והניתוחים המופיעים למצב בפועל. אשר על כן, קבלת החלטה כלשהי על סמך נתון, דעה, חוות דעת, תחזית או ניתוח המופיע במסגרת הסקירה - הינו על אחריות הקורא בלבד.