בכירה בהפניקס: עם הזמן, הגופים המוסדיים יתנתקו מהבנקים

"האשראי החוץ בנקאי ללקוחות גדולים תופס תאוצה ורמת התחרות תעלה - אנו יותר מתוחכמים מבעבר, ונותנים תחרות לבנקים. בוודאי באשראי לטווח ארוך, שם יש לי יתרון על הבנקים". כך אומרת בראיון ל"גלובס", חנה הולנדר, סמנכ"ל בהפניקס השקעות ופיננסים ומנהלת מערך המימון בקבוצה, שמוסיפה כי "עם הזמן, הגופים המוסדיים יתנתקו מהבנקים ויוכלו להעמיד אשראי גדול גם בלעדיהם".

- לבנקים יש מערכי מתן אשראי גדולים שלכם, המוסדיים, אין.

"בתחום האשראי לחברות גדולות גם בבנקים מדובר בצוות של מספר אנשים שמספק את האשראי. היתרון של הבנקים הוא בפריסה ללקוחות פרטיים ולעסקים קטנים".

בעבר הלא כל כך רחוק נשלט שוק האשראי העסקי בישראל כמעט לגמרי בידי הבנקים. לאורך השנים החל לצמוח ולשגשג תחום האשראי החוץ בנקאי הסחיר של אג"ח קונצרניות, שנסק להיקף של מאות מיליארדי שקלים. בשנים האחרונות צומח לצד אלו גם תחום האשראי הפרטי הלא סחיר, הלוואות פרטיות שניתנות על ידי הגופים המוסדיים, די בדומה לאשראי הבנקאי.

מבחינת המוסדי נותן האשראי בהלוואות פרטיות, ישנם יתרונות בנוגע לבטחונות, ליכולת המעקב אחר החוב וליכולת לגבות אותו. ככזה, הוא זוכה לעדנה בתיקי המבוטחים והעמיתים של הגופים המוסדיים הגדולים בשוק, שמפנים יותר ויותר כספים לאפיק השקעות זה. מאידך הוא זוכה לביקורת ניכרת וחשש רגולטורי, בעיקר עקב חוסר שקיפות, שבין היתר בא לידי ביטוי בכינונה של ועדת גולדשמידט, שפרסמה את מסקנותיה לגבי אופן הסדרת ההלוואות הפרטיות.

- מה עמדתך לגבי הרגולציה החדשה שנוגעת להלוואות הפרטיות שמעניקים הגופים המוסדיים?

"יש דברים חיוביים ברגולציה, אך גם דברים שעלולים להקשות על מתן הלוואות פרטיות. בסופו של דבר חשוב מאוד שזה לא יקטין את שיתוף הפעלה הטוב למשק בין הבנקים לחברות הביטוח. אם בנק צריך לחשוף ניגודי עניינים זה טוב מבחינתי, אך אם בסוף בגלל זה לא תהיה עסקה משותפת, זה לא טוב. אם הרגולציה תמנע עסקאות, זה לא מועיל. כיום מסתכם שוק ההלוואות הפרטיות והחוב הלא סחיר בכ-45 מיליארד שקל, לאחר שהתפתח על חשבון תיק האג"ח הקונצרני הסחיר. לא נכון לעצור את זה".

- ישנם גורמים שטוענים שזה תיק מסוכן.

"לא המצאנו את זה - הדבר קיים בעולם. בהיבט הזה, בחו"ל המוסדיים הם כמו בנקים. אין מה להשוות בין התנאים בהלוואות אלה לבין שטרי החוב של אג"ח קונצרני סחיר, והבטחונות. רוב ההלוואות הלא סחירות הן עם בטוחות. זה תיק בטוח שאינו נחות מההלוואות של הבנקים. אולי הוא מקשה על הנזילות ביחס לתיק הסחיר, אך במספרים הכה גדולים זו לא בעיה שבאמת קיימת - כי גם אם מחזיקים ב-100 מיליון שקל מסדרת אג"ח סחירה, זה לא שניתן למכור הכל במהירות. מה גם שבלא סחיר יש עסקאות וסחירות מסוימת".

- הבנקים טוענים שיש ארביטראז' רגולטורי שמקשה עליהם ביחס למוסדיים.

"יש מקומות שהרגולציה חוסמת את הבנקים ואנו יכולים טיפה להתרווח ולקחת מרווחים יותר גבוהים. אבל בסך הכל זהו תיק דומה לזה של הבנקים. הרי אנו עושים הלוואות עם בנקים ובלי בנקים, והמערכות שלנו ושלהם מאוד דומה".

- מה שיעור החובות הבעייתיים שלכם?

"בהלוואות הפרטיות לא היה לנו אף חוב בעייתי, וכל הלווים עומדים בתשלומים. באג"חים לא סחירות, כמו צים למשל, היו קצת דיפולטים. עד היום העמדנו אשראי פרטי לכ-100 לווים. לא לכל גורם אנחנו נותנים הלוואה. צריך לדעת גם מתי לומר לא. בסופו של דבר, הזמן יעשה את שלו ואני מניחה שמתישהו זה עלול לקרות, אך כל עוד זה בשיעור נמוך וסביר, זה לא אסון".

"הכפלנו את תיק ההלוואות"

תיק החוב הלא סחיר של הפניקס, שכולל הלוואות פרטיות ואג"ח קונצרני לא סחירות, מסתכם כיום בכ-7.5-8 מיליארד שקל. מתחילת 2014 ועד היום נעשו מעל ל-30 עסקאות, כאשר ככל הידוע היקף האשראי שהועמד בהלוואות הלא סחירות אשתקד הסתכם בכ-2.5 מיליארד שקל. פרט להולנדר, הצוות שלה כולל עוד 6 אנשי מקצוע עם ידע רלוונטי. בעבר דווח על עסקאות מימון לא סחירות של הפניקס מול החברות אנרג'יקס, סולג ונילית.

הולנדר נמצאת בהפניקס קצת מעל לשלוש שנים, כאשר "בתקופה הזו הכפלנו את תיק ההלוואות הפרטיות". קודם היא היתה בבית ההשקעות אי.בי.אי ולפני כן בבנק הפועלים ובבנק משכן. בעבר היותר רחוק הולנדר, רו"ח ובעלת תואר MBA, עבדה בבנק יהב וברשות ני"ע.

- מה היעד שלכם לפעילות החוב הלא סחיר?

"כמה מיליארדי שקלים בעסקאות חדשות מידי שנה. אלו יעדים גבוהים, שצריך שתנאי השוק יאפשרו אותם. עד היום התחום הביא לתוצאות טובות שמצדיקות זאת. הספרייד על התיק בעסקאות אשראי טובות הוא 2%-3%, תלוי בטיב העסקה והבטחונות. במימון אקוויטי זה אף 4%".

- מה היקף העסקה שמעניינת אתכם?

"מ-50 עד 300 מיליון שקל. לרוב הטווח שמתאים לנו הוא 100-150 מיליון שקל, לצרכי פיזור".

עם המבט לחו"ל

לדברי הולנדר, "בשנה שעברה ארגנו חוב במימון פרויקטים כמוסדי. זו אחת הפעמים הראשונות שהעמלות הללו הולכות אלינו ולא לבנקים. זה לא הפרויקט האחרון וזה יימשך. נהווה תחרות לבנקים".

- אתם צמאים לעסקאות לא פחות משהלווים רוצים אשראי.

"הבנצ'מארק שלנו למתן הלוואות פרטיות הוא השוק הסחיר, ואם אין עודף של לפחות חצי אחוז ריבית מעליו, לא נכנס לזה. אין ספק שיש תחרות גדולה בשוק ומרגישים אותה ויש יותר כסף לתת מכסף מבוקש.

- מה לגבי מתן אשראי לעסקים קטנים? שם אין חלופה מוסדית ממשית לבנקים.

"היום זה נחלתם של הבנקים, וצריך להכניס לזה גם את המוסדיים. למשל באמצעות אריזה ומכירת תיקי הלוואות של הבנקים. לבנקים יש גישה ללקוחות שלי אין, באשראי בהיקף נמוך. אם בנק יאגד תיקים רבים, זה הגיוני מבחינתם והגיוני מבחינתנו. אפשר גם לקיים שיתוף פעולה מהשקל הראשון - כי למוסדיים יש הרבה כסף ופחות דרישות הון, ולבנקים דרישות הון ויכולות תפעול אשראי".

- העמדה ישירה של אשראי קמעונאי על ידי המוסדיים, הינה ריאלית?

"נכון לכסף המוסדי ללכת לאפיק זה. לא אתפלא לראות עוד מוסדיים באשראי הצרכני".

- בעבר מוסדיים ניסו להוציא מימון ישיר וברחו.

"צריך לעשות את זה נכון, ולהסתמך על חיתום מתוחכם. נראה שם גופים מוסדיים".

- ומה לגבי העמדת הלוואות בעסקאות לא סחירות בחו"ל עם חברות זרות?

"בדקנו הלוואות בחו"ל. עשינו סיבוב בנקים בארה"ב כדי לבחון עסקאות. יש לנו כוונה לגדול באפיק זה גם בחו"ל. את המרווחים המעניינים שם, לא מוצאים בנכסים הטובים והבטוחים ביותר. דוגמאות לענפים שניתן להיכנס אליהם במרווחים יותר גבוהים, הן בתי מלון והלוואות לבניה".