"יש לישראל בעיות, אבל בקונטקסט הגלובלי היא נראית טוב"

"מהלך הורדות הריבית של הבנקים המרכזיים בעולם קרוב לסיומו" - כך מעריך הכלכלן הראשי של מודי'ס, ד"ר מארק זנדר. בראיון בלעדי ל"גלובס" מביע זנדר אופטימיות רבה לגבי כלכלות ישראל, הודו וארה"ב לצד פסימיות לגבי סין, יפן, רוסיה וברזיל.

עם זאת, הוא מודה שהאי-שוויון בארה"ב הוא בעיה שרק תלך ותחריף ושהמערכת הפוליטית האמריקאית נתונה יותר מדי להשפעתם של תורמים גדולים, דוגמת שלדון אדלסון וחיים סבן.

- איך אתה מסביר את ירידת מחירי האג"ח הממשלתיות של ארה"ב וגרמניה בימים האחרונים?

זנדר: "בכך שהדאגות מפני דפלציה נחלשו מאוד, והציפיות האינפלציוניות התגברו. לפני 6 חודשים הייתה דאגה רבה מדפלציה. זה נגמר. חלק גדול מהורדות הריבית בחודשים האחרונים נבע מהשפעת הקריסה במחיר הנפט שהורידה את האינפלציה לתחום השלילי, כולל כאן בישראל, ובמיוחד בהקשר של אבטלה גבוהה, בשילוב של ביקושים חלשים באירופה. יעבור עוד זמן עד שנראה אינפלציה מטפסת, אבל ארה"ב תהיה הראשונה להעלות ריבית, אירופה תבוא אחריה ויפן תהיה אחרונה".

- באחרונה קראנו על גל העלאות שכר בפירמות אמריקאיות. האם זה סימן שהאינפלציה חוזרת?

"זה סימן חיובי מאוד. זה קורה במקדונלד'ס, טארגט ובוול מארט, תאגידים שמספקים הרבה משרות לעובדים לא-מיומנים. גם כמה מדינות בתוך ארה"ב העלו את שכר המינימום. זה חלק מהתמונה הכללית של התחממות המשק האמריקאי".

- לדעתך, מתי הפד יעלה ריבית, ובכמה?

"לדעתי בספטמבר, אבל מבחינת האזרח הקטן זה לא ממש עושה הבדל אם זה יהיה חודש לפני או אחרי. אני מניח שזה יהיה ב-0.25% אבל יכול להיות שתהיה העלאה צנועה יותר של 0.15% בלבד. יש המון עניינים טכניים, יש המון רזרבות עודפות והשאלה איך אתה מעלה ריבית על עודפי ההיצע האלה. יש צורך במנגנונים שמעולם לא נעשה בהם שימוש - כמו Reverse Repos - ועד היום היו רק ניסיוניים. לכן העלאת הריבית תהיה זהירה מאוד".

- החשש העיקרי של בנק ישראל הוא מפגיעה ביצוא שתיגרם כתוצאה מהתחזקות השקל. האם אתה חושב שהחשש הזה אינו מוגזם?

"אם אני צודק, והפד יתחיל בהעלאות ריבית השנה וה-ECB יסיים את ההקלה הכמותית בשנה הבאה, אז הלחץ על בנק ישראל למנוע את התחזקות השקל באמצעות הורדות ריבית צפוי להתפוגג. השקל אולי ייחלש עוד קצת מול הדולר, אבל בסך הכול יישאר יציב. גם היחלשות האירו כבר עברה ברובה. כשהפד יתחיל מדיניות מצמצמת, גם בנק ישראל ימשיך בעקבותיו, אם לא ב-2016 אז ב-2017".

זנדר, שהיה אורח חברת דירוג האשראי מידרוג בפורום שוק החוב שנערך אתמול (ב'), שופע מחמאות לכלכלה הישראלית. "הביצועים של המשק הישראלי בשנים האחרונות מציבים את ישראל כאחת הכלכלות הטובות בעולם" טען באירוע.

מה שבולט לעין בשיחות עם אנליסטים וכלכלנים זרים הוא פער של כמעט 180 מעלות בין האופן המחמיא והאופטימי שבו הם מתארים את הכלכלה הישראלית - לבין האופן שבו היא מוצגת על ידי פרשנים כלכליים מקומיים.

- האם ייתכן שהאנליסטים הזרים נוטים להקל ראש בבעיות של המשק הישראלי, הפריון המדשדש, המגזר הציבורי הנפוח, תקציב הביטחון, אוכלוסיות שלמות שלא השתלבו במעגל התעסוקה?

"אני לא אומר שאין בעיות. יש בעיות, אבל יש כאן עניין של יחסיות והשוואה למדינות אחרות. וישראל נראית טוב בקונטקסט הגלובלי. זה לא אומר שאין בעיות ושדברים יכולים להשתבש, אבל תסתכלו שנייה אחורה: המצב הפיסקלי שלכם יותר טוב מאי-פעם, יחס החוב לתוצר נמוך וממשיך לרדת, הכלכלה שלכם צומחת ברציפות 15 שנה, אין כמעט מובטלים. לגבי הפריון, הוא בעיה גלובלית לטווח הארוך, אבל אני חושב שיש גם בעיית מדידה של הפריון. איך אתה מודד פריון וערך מוסף בהיי-טק או בשירותים? ייתכן מאוד שיש הרבה צמיחה וערך מוסף בכלכלה הישראלית שפשוט לא מופיעים בנתונים".

האופטימיות של זנדר לגבי ארה"ב מפתיעה, אך מנומקת: "אנשים נוטים לעשות אקסטרפולציה של המצב על העתיד. ב-2008, ערב המשבר, הייתה המון אופטימיות לא מוצדקת וכיום יש המון פסימיות לא מוצדקת. המצב הכלכלי הרבה יותר טוב ממה שאנשים חושבים וזה יתברר במהלך הזמן".

- האם אירופה יכולה להפוך ליפן שנייה, 30 שנה בלי צמיחה?

"מדיניות ההקלה הכמותית של הבנק המרכזי הצליחה להוריד את האירו ב-25%, ייצבה את הציפיות האינפלציוניות ומעוררת את שוק האשראי הבנקאי. לדעתי, אירופה תפגין שיעורי צמיחה מפתיעים השנה, של 1.5%-2%. אם הם ימשיכו בנתיב הזה, הם יצליחו לחמוק מגורל דומה ליפן. אם אירופה תעצור עכשיו ובמישור הפוליטי תימשך ההתפצלות ויתחזקו מפלגות כמו Pademos בספרד, אז אירופה תלך בכיוון יפן".

- מה לגבי בעיית האי-שוויון?

"חלוקת ההכנסות הלא-מאוזנת היא בעיה אמיתית והיא הוחמרה בגלל המיתון. הצמיחה שתבוא עכשיו עם המדיניות המוניטרית תקטין את זה, אבל מצד שני הגורמים המבניים שהביאו למצב הזה עדיין כאן. הגלובליזציה והטכנולוגיה יוצרים מציאות שבה אנשים כמוני יכולים לעבוד בכל העולם ומרוויחים מהגלובליזציה, ולעומת זאת אנשים חסרי מיומנויות מקצועיות נפגעים.

"ג'נט ילן (נגידת הפד - ע.ב) מדברת על זה בכל שימוע בקונגרס. יש גם בעיה עם התהליך הפוליטי הנוכחי בארה"ב שנותן כיום כוח השפעה לא פרופורציונלי למגה-עשירים. אני מתכוון לפסיקה של בית המשפט העליון האמריקאי שהסירה את המגבלות על גובה התרומות למפלגות ואפשרה לתורמים לשמור על אנונימיות. יש להם כיום השפעה עצומה על הפוליטיקה".

- אנחנו בישראל מכירים כמה מהאנשים האלה.

"נכון. בסך הכל יש להם כוונות טובות, אבל אני חושב שההשפעה שיש להם על הפוליטיקה כיום עצומה, ואני לא בטוח שזה בריא".