ברגר לרשות ההגבלים: לבדוק ניסיונות בזק לעכב הרפורמה

ההודעה של סלקום מהיום בבוקר (ב') על כוונתה להשיק חבילת טריפל ולהיות הראשונה שתתחרה בחברת הוט מעידה יותר מכל על כך שרפורמת השוק הסיטונאי פועלת באופן מלא.

חברה זהירה כמו סלקום לא הייתה משיקה את מוצר הדגל שלה אם לא הייתה מאמינה שהרפורמה עובדת, ושהיא תעבוד בצורה טובה יותר בשבוע הבא, לאחר שניתן יהיה להעביר לקוחות מבזק באופן אוטומטי וללא עיכובים.

מדובר ברפורמה המורכבת והעמוקה ביותר מבחינה טכנולוגית, עסקית ורגולטורית שבוצעה בתחום התקשורת בישראל מאז ומעולם, ובכל זאת, למרות הבעיות והקשיים, היא מבוצעת באופן עקבי ומוצלח. המספרים מדברים בעד עצמם, כאשר עד כה כ-25 אלף מנויים כבר מחוברים לשירות השוק הסיטונאי, וזה עוד לפני הפעלת הממשק האוטומטי ב-17 במאי.

צריך גם לזכור שלמרות שמה, הרי שלא מדובר באמת בשוק סיטונאי של תשתית בזק, אלא בשוק של "Resale" לכל דבר - שבו משרד התקשורת מפקיע את שירותי בזק והתשתית שלה מקצה לקצה ומעניק אותם למתחרים במחיר שלטענת בזק הוא לא כלכלי ונמוך מעלותו.

במקביל להודעה של סלקום, ל"גלובס" נודע שמשרד התקשורת החליט להחריף את התגובה שלו לבזק, ופנה לרשות להגבלים עסקיים כדי שתבדוק את התנהלותה של בזק. בפנייה לרשות מעלה המשרד שורה של סוגיות, שלדעתו מעידות יותר מכל על כך שבזק פועלת לחבל ברפורמה.

למרות שהעימות כרגע נסוב סביב שאלת הטלפוניה כחלק מהרפורמה, וההתנגדות של בזק למתכונת שמציע המשרד לאפשר למתחרים להשתמש בטלפוניה שלה, הרי שהמשרד בחר בפנייה לרשות שלא להתמקד כרגע בסוגיה הבוערת, אלא בהתנהלות הכללית של בזק ובניסיונות שלה להכניס מקלות בגלגלי הרפורמה בכללותה.

עד כה נמנעה רשות ההגבלים להתערב משום שסמכה על משרד התקשורת, ולכן יהיה מעניין לראות אם בקשת ההתערבות של המשרד תיענה בחיוב על ידה. בכל מקרה, מעורבות של הרשות בוויכוח מול משרד התקשורת היא משהו שבזק תתקשה להתעלם ממנו.

בזק מותקפת בשבועות האחרונים בצורה קשה על ההתנהלות שלה, ויש לומר שבדברים מסוימים בזק הרוויחה זאת ביושר. לטענתה, היא עשתה מעל ומעבר בהיערכות לקראת הקמת השוק הסיטונאי, ובהמשך ביישום תיק השירות כפי שנקבע על ידי משרד התקשורת.

חשוב לזכור שלא מדובר בתיק שירות "סטטי", אלא שכל גחמה של המשרד, או של המתחרים של בזק, הוכנסה מיד לתוך הגדרות התיק. בזק נאלצה לשלב שינויים אלו באופן כמעט מיידי, שוב ושוב בתיק השירות, כשלעיתים מתעלמים מדעתה ולעיתים כלל לא נותנים לה להביע עמדתה בעניין.

כך מה שבעיני בזק נחשב להתעלמות מצד המשרד, נחשב על ידי המשרד לניסיונות חוזרים ונשנים להרוויח זמן. פשוט כבר אי אפשר עם ניסיונות ההתשה, והמשרד מבין שהוא נקלע למאבק מול מונופול, שהוא לא יכול להפסיד בו.

המאבק הגיע לבג"ץ

מה שאמור היה להיות דיאלוג בין הצדדים הפך להיות מונולוג של כל אחד מהצדדים. זו הסיבה שהמשרד הבין שהוא צריך את התגבור מצד הרשות להגבלים. הוא, לשיטתו, נותן הוראות לחברה מפוקחת כיצד לנהוג, ובזק מבחינתה רואה בפעולות שלו קבלת החלטות קריטיות על דעת עצמו, ללא כל התחשבות בעמדה המנומקת הנדסית וכלכלית של בזק, ולעיתים אפילו תוך כדי התרסה ופקפוק בעמדתה.

בעיני המשרד, אסור לבזק להפלות בין לקוחות שלה לבין לקוחות של ספקיות האינטרנט בהתקנת שקעים בבית הלקוח, לדוגמה. בעיני בזק, לכל אורך הדיונים החד-צדדיים על הרפורמה, דאגו במשרד התקשרות להכפיש אותה תוך פגיעה בתדמית שלה. המשרד סבור שטכנאי בזק הונחו לא לסייע לרפורמה, ואילו בזק טוענת כי הריבון לא התנהל בצורה מאוזנת ושקולה, וביקש להפעיל לחצים לא לגיטימיים כדי שבזק תיכנע לגחמותיו גם במקום שברור היה שאין זאת זכותו.

בצר לה, בזק פנתה בלית ברירה כדי לקבל סעד מבג"ץ. הניסיון שלה לא צלח מכיוון שהחברה ביקשה להוציא את הטלפוניה מהרפורמה. בג"ץ לא קיבל זאת, והורה לצדדים לשבת ולדבר. הבג"ץ של בזק הוגש בשלב מאוחר וקשה היה לטעות במניעיו - להביא לדחייה ולעיכוב ביישום הרפורמה עד לכניסתו של שר תקשורת חדש.

בעיני בזק, למרות שמשרד התקשורת מנסה להציג זאת אחרת, זאת היתה פנייה לגיטימית לגמרי המוענקת לכל אזרח או גוף במדינה המבקש לעתור נגד החלטות המדינה. זהו מרכיב לגיטימי מההליך השלטוני הדמוקרטי. בניגוד לנאמר על ידי המשרד, טוענת בזק, שהיא לא ביקשה לעכב את התהליך ולא ביקשה בשום שלב צו ביניים כנגד הרפורמה.

הפנייה של מנכ"ל משרד התקשורת, אבי ברגר, לרשות ההגבלים היא ניסיון להביא לשינוי במבוי הסתום שאליו הגיעו הצדדים. גם בזק מבינה שהיא במבוי סתום ולכן הציעה למנות בורר שיתערב בוויכוח בינה לבין המשרד. אם המשרד כל כך בטוח בצדקת דרכו, מדוע לא להביא גורם מקצועי נייטרלי שיחווה את דעתו? עבור המשרד, זה לא בא בחשבון. זו בעיניו כפירה בסמכות שלו לנהל את השוק. זו עוד סיבה מדוע המשרד רואה לנכון לערב את רשות ההגבלים בעימות. עבור בזק, אם לא די בהתנהלות היהירה כלפיה, ברגר גם איים עליה שימליץ לפרק אותה אם תמשיך בהתנהגותה.

בבזק מזכירים שאנו נמצאים ערב הקמת ממשלה חדשה, כאשר "אין שופטים בישראל", כלומר כשאין שר תקשורת ושר אוצר מכהן. דווקא בתקופה זאת, כאשר הדרג הפקידותי במשרד ממשלתי צריך לגזור על עצמו זהירות יתר בקבלת החלטות, לקח על עצמו המשרד את מקומם של השרים וקיבל הכרעות קריטיות לעתיד שוק התקשורת בישראל בניגוד לכללי הממשל התקין.

ברגר מתכוון להיפגש עם רשות ההגבלים ולהציג בפניה מדוע בזק משתמשת בכוחה המונופוליסטי כדי לפגוע במתחרותיה. בזק מחכה לשר חדש שייכנס ויעשה שולם. ימים יגידו איך זה ייגמר.