הרגולטורים הציגו לקבוצת דלק ונובל אנרג'י את מתווה הפשרה הסופי להסדרת מבנה משק הגז.
כפי שפורסם ב"גלובס" בשבוע שעבר, במתווה הנוכחי אין שינוי מבני במאגר "לוויתן" והשותפויות לא יידרשו להתחרות אחת בשנייה על מכירת הגז ממנו (שיווק בנפרד). במקום זאת, יוטל "פיקוח רך" על מחיר הגז בחוזים עתידיים, לפחות עד שתיווצר תחרות. בתמר סוכם כי דלק קידוחים תמכור את אחזקותיה בתוך 6 שנים, ונובל תדלל אותם מ-36% ל-25%. עוד סוכם כי דלק ונובל ימכרו את אחזקותיהן במאגרי כריש ותנין.
מי שנעדר מהפגישה הוא הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, אשר דבק בעמדתו בטענה כי המתווה הנוכחי לא יצליח לייצר תחרות אמיתית במשק הגז. נציגים אחרים של הרשות נעדרו גם הם מהפגישה.
השלב הבא הוא לחכות לכינונה של הממשלה ולכניסתם של שרי האנרגיה, האוצר והכלכלה החדשים. מרגע שייכנסו לתפקידם, יוצג להם המתווה שגיבש הדרג המקצועי בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' יוג'ין קנדל.
גם גילה יציג את עמדו לדרג הפוליטי, ורק לאחר מכן יחליט האם להכריז על הסדר כובל בלווייתן. ואולם, גם אם יחליט לעשות זאת, קיימים לרגולטורים מספר דרכים לעקוף את הממונה. אחת מהדרכים היא בהפעלת סעיף 52 בחוק ההגבלים העסקיים אשר מאפשר לשר הכלכלה, לאחר התייעצות עם ועדת הכלכלה, לפטור הגבל עסקי אם הוא סבור שהדבר דרוש מטעמים של מדיניות חוץ או ביטחון המדינה.
דרך נוספת תתאפשר באמצעות "חוק הפרויקטים הלאומיים" אותו מקדם בימים אלו ראש הממשלה בנימין נתניהו. החוק אמור לקדם פרויקטים בתחומי האנרגיה, תחבורה, תשתיות ודיור, תוך עקיפה של מחסומים ביורוקרטיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.