יו"ר רשות ני"ע לשעבר יעיד מחר במשפט הרצת מניות אי.די.בי

האם אריה מינטקביץ' יסייע לחברו, נוחי דנקנר, לצאת זכאי מהאישומים הפליליים כי הריץ את מניית חברת אי.די.בי אחזקות בפברואר 2012?

מחר (ד') צפוי מינטקביץ' להתייצב באולמו של השופט חאלד כבוב בבית המשפט המחוזי בתל-אביב ולמסור עדות במשפטם של דנקנר והנאשם הנוסף, איתי שטרום.

מינטקביץ' צפוי לספר על היוזמה שנקט, לטענת דנקנר ולטענתו, לגייס מנהלים, חברים של דנקנר, שישקיעו בהנפקת המניות המדוברת, ועל תגובתו של דנקנר (לפני ההנפקה) כי אין צורך בכך. בכך, מקווה דנקנר כי מינטקביץ' יחזק את קו ההגנה שלו, לפיו לא רק שהוא לא הריץ את המניות, אלא שגם לא היה צורך בכך, מכיוון שמדובר היה ב"הנפקת חברים" סגורה.

דנקנר ושטרום מואשמים כי בפברואר 2012, לקראת מועד ההנפקה של אי.די.בי לציבור, הסכימו כי שטרום יבצע רכישות בהיקפים גדולים של מניית אי.די.בי בבורסה, במטרה להגביר את העניין בהנפקה, להבטיח את הצלחתה ולמקסם את המחיר שייקבע בה. הרכישות בוצעו בפועל על-ידי עד המדינה בתיק, עדי שלג, שפעל, לפי כתב האישום, בהתאם להוראות של שטרום ובמימון שארגן דנקנר.

בעדותו במשפט הסביר דנקנר את מהותה של "הנפקת חברים" והתייחס למעורבותו של מינטקביץ'. "זו הייתה הנפקה ציבורית, אבל היא בשום שלב שלה לא כוונה לציבור", טען דנקנר. "נקודת המוצא של החברים הייתה שהם באים לסייע לי ולאי.די.בי, ושהם מאמינים בי ובניהול שלי", אמר.

דנקנר הזכיר את מינטקביץ' וגם את מיכאל לוי שיעיד מטעמו בשבוע הבא, כשניים מאותם חברים. "(החברים היו) אנשים רציניים וחשובים במשק שפניתי אליהם, והם הביאו 85% מהגיוס. פניתי לאנשים, כמו מיכאל שטראוס, מיכאל לוי, רמי אונגר, יאיר המבורגר, שאול שני. גם לחיים כצמן פניתי באמצעות אריה מינטקביץ'", העיד דנקנר.

מינטקביץ', יצוין, חייב לדנקנר חלק גדול מהקריירה העסקית המצליחה שלו שהניבה לו הון מכובד. ב-2007, בתום כהונה כיו"ר רשות ניירות ערך, מינה דנקנר את מינטקביץ' ליו"ר קבוצת אלרון וכלל תיירות, שהייתה שייכת לקבוצת אי.די.בי. בדצמבר האחרון פרש מינטקביץ' מתפקידו, וכיום הוא משמש כסגן יו"ר גזית גלוב. בשנים 2008-2013 זכה מינטקביץ' לשכר מצטבר בעלות של כ-18 מיליון שקל.

התביעה תגיב ל"חור השחור"

בתוך כך, נמנעים התובעים במשפט דנקנר, עורכי הדין חנה קורין, עמית בכר ומאור ברדיצ'בסקי מפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), לומר בבית המשפט כיצד הם מתכוונים להתמודד בסיכומים במשפט עם חוות-הדעת שהגיש שטרום ושמוכיחה לכאורה כי חלק מהטענות של עד המדינה, עדי שלג, בנוגע להתנהלותו של שטרום, אינן נכונות.

בעדותו סיפר שלג כי במסגרת תוכנית המירמה שרקמו לכאורה דנקנר ושטרום עמו, נערכה פגישה בין שטרום לבינו במשרדו של הראשון בהרצליה, שבמסגרתה הורה לו שטרום "להרים את שער מניית אי.די.בי".

במהלך המשפט הגישה באת-כוחו של שטרום, עו"ד איריס ניב-סבאג, חוות-דעת שהכין עבור ההגנה אבי קמר, מומחה לאיכונים סלולריים, שמוכיחה לכאורה כי הגרסה של שלג בנוגע לאותה פגישה גורלית היא שקרית, שכן זו כלל לא התרחשה. "ניתן לומר בוודאות כי המנוי (איתי שטרום - ח'מ') לא יכול היה להיות במשרדו ברחוב המנופים 8 (בהרצליה) בזמן שבו אוכן", כתב המומחה בחוות-הדעת, בהתייחסו לשעת הפגישה שלה טען שלג.

על בסיס האמור בחוות-דעת זו, ההגנה ביקשה מהתביעה לסגת בה מהסדר עד המדינה שנערך עם שלג, אך התביעה סירבה. אתמול (ב') נודע סופית כי התובעים גם לא מתכוונים לחקור את קמר בחקירה נגדית או להביא עדות הזמה. זאת, למרות שהשופט כבוב העיר במהלך המשפט כי "יש חור שחור בעניין האיכונים, והתביעה תצטרך להתמודד עם זה".

לפי ההערכה, הימנעות התובעים מלהתייחס לנושא האיכונים בשלב זה נובעת מכך שהם מעדיפים לשמור את הקלפים קרוב לחזה ולשלוף את גרסתם בנוגע לאיכונים רק בשלב הסיכומים.

בכל מקרה, התביעה סבורה שהוכח כי שטרום היה חפץ בהרמת שער המניה, וכי ניתן להרשיע את דנקנר ושטרום בעבירות המיוחסות להם, על בסיס שאר הראיות הקיימות בתיק.

במקביל עתרה היום (ג') התנועה לאיכות השלטון לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד בנק ישראל, בבקשה על-פי חוק חופש המידע, לקבל את דוחות הביקורת שערך המפקח על הבנקים בנוגע להליך מתן האשראי לקבוצת דנקנר. זאת, על-מנת לדעת האם מילא המפקח על הבנקים את תפקידו כאחראי על התנהלותם של הבנקים המחזיקים בכספי הציבור כנאמניו, ובדק לעומק את הליכי מתן האשראי לחברות בקבוצת דנקנר.

"גילוי המידע שנתבקש הינו הכרחי קודם כל על-מנת להעמיד את הליכי מתן האשראי בבנקים תחת שבט הביקורת הציבורי", טוענת התנועה, "בצורה שתאפשר לקיים דיון ציבורי מעמיק וממצה בסוגייה חשובה זו הנוגעת לכל אזרח ואזרחית במדינה".