האם כחלון יקפיא את הפרטת החברות הממשלתיות?

כניסתו הצפויה של ח"כ משה כחלון ללשכת שר האוצר עשויה להביא להקפאת התוכנית הרב-שנתית להפרטת חברות ממשלתיות - כך מעריכים במערכת הפוליטית. כחלון עדיין לא הביע את עמדתו לגבי התוכנית, אך בסביבתו מסתייגים ממנה ורואים בה צעד של הפרטה זוחלת.

יו"ר מפלגת כולנו, הדוגל בדו-שיח עם הוועדים, ער לביקורת שהשמיע על התוכנית יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, שכינה אותה בעבר "הפרטה פיראטית". מצד שני, נסיגה מהתוכנית תיאלץ את האוצר לחפש מקורות מימון חלופיים ל-15 מיליארד השקלים שהמשרד תכנן לגייס באמצעות הנפקת החברות הממשלתיות בשלוש השנים הקרובות.

לא רק דיור ובנקים

תשומת לבו של שר האוצר המיועד מופנית בימים אלה בעיקר לנושאי דיור ובנקים, אך בקרוב יצטרך לתת את דעתו גם למסמך בשם התוכנית הרב-שנתית לביצוע הנפקות של מניות מיעוט בחברות ממשלתיות - שקבור כיום בתוך ערימת הניירות המצטברת על שולחן שר האוצר בלשכה בירושלים.

מדובר ביוזמה של מנהל רשות החברות בממשלתיות, אורי יוגב, שנועדה להשיג שתי מטרות: מימון הגירעון הממשלתי בהיקף של 5 מיליארד שקל לשנה בממוצע והגברת היעילות והשקיפות בחברות הממשלתיות באמצעות הכנסתן לבורסה ולכללי הרשות לניירות ערך.

התוכנית מחלקת את החברות הממשלתיות ל-3 קבוצות. הראשונה: חברות אסטרטגיות שהמדינה מתכוונת לשמר בשליטתה, והן החברות הביטחוניות (התעשייה האווירית ורפאל) והמונופולים בתחום התשתיות (חברת החשמל, מקורות, רכבת ישראל ונתיבי הגז). בחברות אלה מתכוונת המדינה להנפיק לא יותר מ-49% מהון המניות, כשהמטרה בהנפקה היא בעיקר להגביר את היעילות והשקיפות בהתנהלותן.

לקבוצה השנייה משתייכות חברות שהמדינה מתכוונת להפריט במלואן: חברות נמל אשדוד וחיפה, דואר ישראל והחברה לשירותי איכות הסביבה. בחברות אלה ההנפקה היא שלב ראשון בדרך למכירת השליטה. בקבוצה השלישית נמצאות חברות שעתידן עדיין לא הוכרע - והן כוללות את חברת תשתיות נפט (תש"ן) ועמידר. ההנפקות אמורות לאפשר למדינה לגייס כ-15 מיליארד שקל בשלוש השנים הקרובות.

 תוכנית ההפרטה של יוגב

יוגב, בתמיכת מנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, הצליח לקדם את התוכנית בשלהי תקופת הכהונה של הממשלה הקודמת והיא אושרה בקבינט החברתי-כלכלי באוקטובר 2014. שינויי החקיקה המתחייבים מהתוכנית הוכנסו לתוך חוק ההסדרים, אלא שכידוע, החוק לא אושר בגלל הקדמת הבחירות הכלליות. בהסכמים הקואליציוניים של הממשלה הנוכחית תוכנית ההפרטה כלל אינה מוזכרת.

בינתיים ממשיכה רשות החברות לקדם בעצמה את מהלכי הפרטת החברות, בכל מה שלא מחייב אישור שר אוצר וממשלה. נכון להיום התוכנית מצליחה לעמוד בלוחות הזמנים השאפתניים שקבעה לעצמה: מבין היעדים ל-2015, בוצע גיוס האג"ח של רכבת ישראל וחלה התקדמות במכירת תעש וחברות תל-אביב-יפו ובהכנסת שותף לדואר ישראל. הנפקת נמל אשדוד נראית משימה מאתגרת יותר, וספק אם תבוצע עד סוף השנה. הפרטת נתג"ז ממתינה להחלטה של ועדת שרים להפרטה, שטרם מונתה. כחלון עשוי למצוא עניין בגורלה של חברת עמידר שניתן להשתמש בה באופן אפקטיבי הרבה יותר בהתמודדות מול האתגר המרכזי שלו: הורדת מחירי הנדל"ן.

אבל עוד לפני כן יצטרך שר האוצר המיועד לגבש את עמדתו לגבי התוכנית בכללותה. לפני שהוכרז כי ימונה לתפקיד הבהיר כחלון כי הוא דוגל במשא-ומתן עם ההסתדרות והוועדים הגדולים - ואלה, כצפוי, אינם נלהבים ממהלכי הפרטה. ניסנקורן עדיין לא הציג לכחלון את עמדתו, אך כשהוצגה תוכניתו של יוגב אמר עליה יו"ר הסתדרות: "הגיעה העת להפסיק עם מהלכים חד-צדדיים, במיוחד כשמדברים על כוונה לסחור בנכסי מדינה. לא כל הנפקת מניות בחברה ממשלתית היא הפתרון הטוב ביותר עבור האזרחים. במקרים שהדבר נעשה מעל ראשי העובדים וללא בחינה מוקדמת, עולה תמיהה באשר לתוצאה: למי יועיל המהלך - לטייקון או לאזרח. צעדים מעין אלו, ללא הסכמות מוקדמות עם אלו שגורלם מושפע מכך, הם הפרטה פירטית וכל צעד כזה ייענה על-ידי ההסתדרות בחומרה".

המשרה המבוקשת

תוכנית הנפקת מניות המיעוט היא לא היוזמה היחידה של יוגב שהקימה עליה מתנגדים. יוזמת נבחרת הדירקטורים מעוררת לא מעט התנגדות בחוגים פוליטיים ומצד מקורבי שרים שהפסידו בעקבותיה משרה נוחה. כשהושקה נבחרת הדירקטורים הראשונה התעורר עליה זעמם של שרים שביקשו למנות דירקטורים לחברות שבפיקוחם, וקיבלו מיוגב רשימה מצומצמת של מועמדים.

בינתיים רשות החברות התגמשה והיא מאפשרת לשרים לבחור דירקטורים מתוך הרשימה המלאה, הכוללת כ-500 מועמדים. הצלחת מועמדי הנבחרת בוועדת ברנר לאישור מינויים שכנעה בסופו של דבר את כל השרים לשתף פעולה, ורק שר אחד, ח"כ נפתלי בנט, התעקש להחרים אותה. בסוף החודש יסתיימו הליכי הקמת נבחרת הדירקטורים השנייה, אך הפעם מעיב על הנבחרת החשש מעמדתו של שר האוצר הנכנס.

גם מעמדו של יוגב עצמו אינו איתן, ובסביבתו של כחלון יש רבים הלוטשים עיניים למשרה. כחלון דחה באחרונה רעיון למנות את שי באב"ד למנהל רשות החברות במקום יוגב, והעדיף למנות את מקורבו לתפקיד מנכ"ל האוצר. יוגב אומר בשיחות פרטיות כי בכוונתו להישאר בתפקיד עד סוף הכהונה, בעוד שנתיים וחצי. במאבק על משרתו עשוי יוגב לקבל תמיכה מפתיעה מניסנקורן. לצד הביקורת על מהלכיו החד-צדדיים, יש ליו"ר ההסתדרות יחסי אמון עם יוגב והוא רואה בו פרטנר רציני למשא-ומתן.

הרפורמה בחח"י: כחלון ישלים משולש עם יוגב וניסנקןרן?

חילופי שר האוצר עשויים לחולל פריצת דרך במגעים האינסופיים לרפורמה בחברת החשמל. כזכור הגיעו אורי יוגב ואבי ניסנקורן להבנות על רפורמה בקיץ שעבר, אך שר האוצר דאז יאיר לפיד פוצץ את ההסכם המתגבש, לאחר שלא הצליח לקבל מיוגב אומדן מדויק של עלויות הרפורמה ובנימוק שהוא לא יהיה זה שייתן שוחד לוועד העובדים החזק במדינה בתמורה להתייעלות החברה. מלבד לפיד מתנגדת למתווה גם רשות החשמל.

חברת החשמל תצא בחודשים הקרובים לגיוס ראשון זה 12 שנה של אג"ח בבורסה. הגיוס המתוכנן יהיה בהיקף של חצי מיליארד עד מיליארד שקל. בד בבד ממשיך להצטמק היקף החוב של חברת החשמל המגובה בערבות מדינה.

באוצר מוצאים כנראה סימנים להתייצבות מסוימת במצב של חברת החשמל - אחרת קשה להסביר את הכוונה להנפיק את האג"ח עם ביטחונות נחותים יחסית. היקף החוב של חברת החשמל המגובה בערבות מדינה ירד באחרונה לשפל של אחוזים ספורים מסך החוב. מלבד חברת החשמל תידרש המדינה להגיע להסכמות עם עובדי חברות הנמלים חיפה ואשדוד - אחרת לא ניתן יהיה להפעיל את הנמלים החדשים הנמצאים כיום בהקמה.