"אמזון תדע איזה ספר יעבוד על הרגשות שלך טוב יותר ממך"

הסופר יובל נח הררי שהשתתף אתמול בכנס הביומד: "מהפכת הדת הבאה לא תבוא מירושלים או מעיראק, אלא מעמק הסיליקון"

"מהפכת הדת הבאה לא תבוא מירושלים או מעיראק, אלא מעמק הסיליקון. מדעי החיים הם שיביאו את הדת החדשה" - כך אמר אתמול (ד') פרופ' יובל נוח הררי מהאוניברסיטה העברית, בכנס ביומד 2015 שנערך בתל-אביב. נוח הררי, מחבר רב-המכר "קיצור תולדות האנושות", התייחס לנושא גם בספרו החדש - "ההיסטוריה של המחר".

"כשאני אומר דת, אני לא מכוון דווקא לאמונה באלוהים, אלא לשאלה מה מגדיר בשבילנו את המקור למשמעות וסמכות בעולם ואיך אנחנו מחפשים תשובות לשאלות האישיות והקולקטיביות שאנחנו שואלים.

"הגישה הזו מבוססת על כמה רעיונות בסיסיים - הראשון הוא שלכל אדם בתוך עצמו יש ליבה פנימית והקול הפנימי שהם 'הזהות האמיתית' שלו. שנית, ליברלים מאמינים שהעצמי הזה הוא אוטונומי ובעל חופש בחירה ושלישית, הם גורסים כי רק אני יכול להכיר את עצמי ולא אף אחד אחר. לא ההורים, לא החברים, לא כוחות הביטחון והממשלה, לאף אחד מהם אין גישה לעצמי הפנימי שלי, ואי לכך אני חופשי. ליברליזם רוצה ליצור חומות שמגינות על העצמי הפנימי החופשי".

לכך יש הלשכות רבות בחיינו. "כאשר אנחנו מחפשים הנהגה ודרך פוליטית, אנחנו לא שואלים את אלוהים או קבוצה של זוכי פרס נובל, אלא את הרוב של האנשים, את מקבץ 'הקולות הפנימיים'.

"בכלכלה הליברליזם מתבטא בתפיסה שהצרכן תמיד צודק. מה זו מכונית טובה? כזו שקונים אותה. גם באסטתיקה. פעם הקשבנו לפילוסופים שאמרו מה יפה. היום הגישה היא שהיופי הוא בעיני המתבונן. אם אתה ליברל, אתה לא יכול להתווכח עם זה. כך גם אתיקה - אם זה מרגיש טוב, תעשה את זה. בעבר נהוג היה לומר שהומוסקסואליות זה רע, כי אלוהים אמר כך. הליברל יגיד - זה טוב כי אנשים רוצים את זה, וזה לא פוגע באף אחד.

"מה קורה אם אני גונב לך אוטו ואז מרגיש טוב אבל אתה מרגיש רע? אז שואלים הרגשות של מי נחשבים יותר, אבל הוויכוח של שני הצדדים הוא לגבי רגשות אנושיים. אפילו הדתיים שמנסים למנוע את מצעד הגאווה בירושליים אומרים 'זה פוגע ברגשותינו'".

לדברי הררי, מדעי החיים "מתקיפים" כיום את הערכים האלה. "מדעי החיים מגיעים למסקנה שמה שחשבנו במאה ה-18 על הליבה האמיתית הבלתי ניתנת לחלוקה של האדם, שהינה האני הפנימי האמיתי שלו - זו אשליה. אנחנו אלגוריתמים ביוכימיים שהתפתחו לאורך מיליוני שנות אבולוציה.

חלק מן האלגוריתמים הללו הם דטרמיניסטיים, חלקם אקראיים אבל אלה שתי האפשרויות היחידות. אין כזה דבר אלגוריתם 'חופשי'. החופש הוא מיתוס שהמציאו בני האדם. כמו כן אין כזה דבר בדיוק 'רגש'. הרגש הוא התוצאה של החישוב של מצבנו והכדאיות של ההחלטות השונות שלנו. הגוף שלנו מעורב בחישוב של מצבנו בעולם בכל רגע, ואם מצבנו הוא טוב אנחנו נרגיש, למשל, נינוחים. אם אנחנו מחשבים איום משמעותי, אנחנו נרגיש מאוימים.

"בכך הביולוגיה תומכת במידה מסוימת בליברליזם במובן שהיא נותנת תיקוף רציונלי לכך שהרגשות שלנו מבוססים על מערכת איסוף וחישוב מידע שעברה בדיקה בתנאים הכי מחמירים של מאבק הישרדות.

"עם זאת, המסקנה היא גם שגורם חיצוני יכול להכיר אותי טוב יותר מעצמי, ונשאלת השאלה - מה יקרה כשאנחנו ניצור את האלגוריתם שמנבא את התנהגותי ואת ההתנהגות העדיפה בשבילי, טוב יותר מעצמי? נראה כי הסמכות תנדוד שוב מבפנים החוצה. בעבר היא הייתה אצל מומחים ורבנים, אחר כך עברה לדור בתוכנו וכעת היא עומדת לשוב החוצה - במחשב.

"זה מתחיל מהעולם הרפואי. למשל, אנג'לינה ג'ולי לא כרתה את שדיה משום שהרגישה תסמיני מחלה, אלא משום שאלגוריתם סטטיסטי אמר לה שעל-פי הגנטיקה שלה יש לה סיכוי גבוה ללקות בסרטן בעתיד. המגמה הזו תתרחב בתחום הרפואה ותגלוש גם לתחומים נוספים שבהם נחוש שהתשובה כבר לא בתוכנו, אלא במחשב.

וייז יודע להגיד לך לאן לנסוע טוב ממך. אולי אמזון כבר יודע להמליץ לך על ספר טוב יותר ממך. כשאתה קורא ספר בקינדל - הוא גם קורא אותך. כמה מהר קראת? האם הפסקת? ובעתיד - האם נשרו דמעות על הדף? כך אמזון תדע איזה ספר יעבוד על הרגשות שלך טוב יותר ממך. יש לו גם מידע מדוייק יותר לגבי איך עובדים רגשות".

למחשב יש מידע

"נניח שאתם מתלבטים בין בן זוג א' לבן זוג ב'. יש למחשב (או לענן) המון מידע עליכם, על בן זוג א' וב' ועל מערכות יחסים באופן כללי. ואם הוא בחר לכם את א' ובעצם העדפתם את ב' הוא יאמר 'אני מבין מדוע בחרת כך, אבל האלגוריתם של המשיכה המינית שלך מיושן ומבוסס על סיכויי ההישרדות של ב' בג'ונגל'. כדי לכבוש את העולם האלגוריתם הזה לא חייב לצדוק כל הזמן. רק יותר פעמים ממך".