אבי כץ נראה ומתנהג כאילו השיר מ"קזבלן" מתנגן לו בראש בלופ. הוא לא יסתפק, למשל, בצעיר שניגש ללחוץ לו את היד במהלך הראיון. זמן קצר לאחר מכן, כשהעצם של העממיות תדגדג לו שוב בגרון, הוא יעצור, יפנה לבחור צעיר אחר שיושב שולחן לידנו, וישאל: "סלח לי, אתה יודע מי אני?". "בטח", משיב הבחור, "אתה אבי כץ מקופיקס". "ואתה קונה בקופיקס?", כץ ממשיך. "כן", משיב הבחור, "אשתי ואני מאוד נהנים מזה". כץ מרוצה. "את לא מבינה מה שקופיקס עשה", הוא ממשיך, "כל יום אני מצטלם לאיזה 30 סלפים".
- אולי ביום העצמאות הבא תדליק משואה, כמו רמי לוי.
"לרמי לוי לא מגיעה רק משואה, מגיע לו פרס ישראל. הוא עשה פחות ממי שכתב 4 ספרים? ממי שכתב 8 שירים? או מבמאי שעשה כמה סרטים?".
- אנחנו עדיין מדברים על רמי לוי, כן?
"תראי", הוא מתמתן, "מספרים על אחד הרבנים, אייזל חריף, שמילדות היה חריף. יום אחד הוא בא עם חבר מהתלמוד תורה לאבא שלו, והאבא שאל אותם: מי תלמיד יותר טוב? אייזל אמר לו: אם אני אגיד שהוא, אהיה שקרן, ואם אגיד שאני, אהיה גאוותן. אז האבא אמר לו: עכשיו אתה גם שקרן וגם גאוותן. מה אני רוצה להגיד? כל תשובה שאני אגיד, אצא לא טוב. יש מישהו שלא רוצה להדליק משואה?".
בפגישתנו השנייה, למחרת היום, כץ מספר שהוא חשב שוב על השאלה בעניין המשואה, ושיש לו הצעת ביניים: לא משואה, ולא פרס ישראל. הוא יסתפק בזה שדיוקנו יוטבע על גבי מטבע של 5 שקלים. בכל זאת, כך הוא ידוע, כמי שהציע כוס קפה ב-5 שקלים, עבר את כל משוכות הלעג, הזלזול, הביקורת והחשדנות, ובסוף הביא לשינוי משמעותי במחירי הקפה עם רשת, שעל-פי הנתונים ששחררה לקראת כניסתה לבורסה, שווה כ-91 מיליון שקל.
קופיקס
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
