שבוע שעבר חגגו במלברן, פנסילבניה, את יום ההולדת ה-40 של קבוצת ונגארד (The Vanguard Group). ב-1 במאי 1975 הושקה מי שהיא כיום חברת הקרנות הגדולה בעולם.
האמת היא שלא הייתה מסיבה גדולה, ואיש לא קיבל עוגה. כן, הייתה איזו מזכרת לעובדים, משהו כמו ספל, שרוב העובדים לא לקחו בכלל. ב-ונגארד לא אוהבים לבזבז דולרים אמיתיים על חגיגות פרועות, ולא על שום דבר שאין בו תועלת. גם המשקיעים אימצו את ההתנהגות הזו בארבעת העשורים האחרונים.
החברה הזו שלטה ברבע מכל הסכומים שהושקעו מאז 2013 בכל קרנות הנאמנות ותעודות הסל בארה"ב, ובנוסף גם שולטת בנתוני זרימת ההון לקרנות במשך יותר ממחצית 40 שנותיה. כך, בין אם אתם מחזיקים קרן של ונגארד או לא - החשיבה שלכם כמשקיעים הושפעה יותר מכפי שאתם יודעים אולי על ידי החברה שהקים ג'ון (ג'ק) בוגל.
מה שהתחיל כחברה שכונתה על ידי המתחרים בלגלוג "חברת השקעות לשוחרי עשה-זאת-בעצמך", הפך לכוח הדומיננטי בתעשייה - פשוט על ידי להיות מדריך טוב לכספים של אנשים.
בסופו של דבר, הציבור הרחב נתפס לרעיון. זה קרה כשהחברה הייתה פחות "עשה-זאת-בעצמך" ויותר "אתה רוצה את זה בעצמך". המשקיעים רצו את מה ש-ונגארד מכרה - ניהול כספים עקבי בעלויות נמוכות, שמאפשר ציפיות סבירות ומפתח את הביטחון להיצמד לתוכנית חסכון לטווח ארוך.
זה הוביל לכך ש-ונגארד מנהלת כעת בארה"ב לבדה 3 טריליון דולר. כל חברות הקרנות האחרות מנהלות ביחד 16 טריליון דולר, לפי Investment Company Institute.
מאחר שהמשקיעים הם אלו שמחליטים איך לנהל את כספם בחברה הזו, הגיוני להתבונן ברכיבי המפתח להצלחת ונגארד - ולהפוך אותם לרכיבי האסטרטגיה שלכם, בין אם אתם משקיעים במוצרי ונגארד או לא.
40 שנות ההיסטוריה של ונגארד צריכות היו לשכנע את כל המשקיעים כיום בכמה כללים.
העלויות עושות הבדל
ככל שאתה משלם פחות למנהל הכספים שלך, נשאר לך יותר כסף.
ההוצאות הן גלובליות, כלומר אתה משלם אותן בשווקים טובים וגרועים - מה שמפחית את הרווחים שלך ומגדיל את ההפסדים.
תמיד יש לראות בעלויות חלק מאסטרטגיית ההשקעה. בלי תשובה טובה לשאלה "למה לי לשלם יותר?", אתה כנראה לא צריך לשלם יותר. אם אתה לא מאמין שתקבל תמורה מהותית מתשלום של דמי ניהול גבוהים במיוחד, חסוך את הכסף הקטן הזה ותן לו להצטבר לטובתך.
בוגל יודע לספר סיפורים נהדרים על ימיה הראשונים של החברה, איך שלגלגו על הרעיונות והאסטרטגיות שלו בנוגע להצמדה למדדים והשקעה בעלות נמוכה ועוד; אבל הוא מעולם לא הרים ידיים וויתר על האמונה הבסיסית שלו, שלעשות את הדבר הנכון משתלם בסופו של דבר.
ונגארד נבנתה על הרעיון, שהמשקיעים מצליחים הכי הרבה כאשר הם רוכבים על המגמות ארוכות הטווח של השוק, ופשוט מחזיקים סוגים שונים של נכסים לאורך שנים ועשרות שנים.
כולנו היינו רוצים להתעשר במהירות, אבל הנקודה היא להתעשר. אם נשארים סבלניים, ומשקיעים באופן קבוע בכל תנאי השוק ובעלויות נמוכות, עושים דרך ארוכה ליעד הזה.
כשמתחילים בקטן, מסיימים בגדול
בוגל התחיל את ונגארד קטנה - הוא מעולם לא חלם על ארגון של 3 טריליון דולר - וקל למצוא משקיעי ונגארד מושבעים שהתחילו עם כלום, חששו מהעלויות והמשיכו להעביר תרומות לתוכניות הפנסיה שלהם או מזומנים נוספים לקרנות מדד במשך עשרות שנים. כיום הם הוכחה לכך, שגם אתם יכולים באמצעות חיסכון זהיר והתמדה לסיים כמו ונגארד - עם נכסים שלא העליתם בדעתכם בתחילת הדרך.
ונגארד בנתה את עצמה על גבם של משקיעים, שהכניסו כספים לחשבונותיהם מדי חודש או רבעון; אנשים שמנסים תמיד לצבור הון ותמיד תורמים יותר לחסכונות שלהם, במקום לסמוך על חברת קרנות ועל השווקים, שיצליחו לייצר תשואות מיוחדות כדי להציל את עצמם.
ניהול מחוכם של כספים יכול לפצות לעתים על מחסור, אבל רק עד נקודה מסוימת. לא משיגים את היעדים שלכם - וכך גם ונגארד לא צברה את הטריליונים שלה - ללא תרומה של מספיק דולרים לחיסכון כדי לאפשר את זה.
הימנעו משאננות
ונגארד אמנם מטיפה להשקעות לטווח ארוך ועוסקת בהן בפועל, אך היא גם מנהלת את הקרנות הפעילות שלה עם ציפיות גבוהות, ומחפשת תמיד פתרונות משופרים.
לדוגמה, כאשר שיטות ההצמדה למדד לוטשו ושופרו, החברה העבירה חלק מן הקרנות שלה ממדדים ממוסדים למדדים שהיא מאמינה שהם "טובים" יותר. בנוסף לכך, במקרם שבהם יועצות-משנה, חברות ניהול כספים אחרות שנשכרות לנהל קרן, אכזבו, ונגארד ביצעה את השינויים הנחוצים.
החברה לא ממהרת לשנות דברים - מבקריה אומרים, שהיא צריכה לפטר יועצים חיצוניים שביצועיהם גרועים בצורה שגרתית יותר - אך כאשר ההנהלה משתכנעת שיש דרך לחסוך עלויות ו/או לשפר ביצועים, השינוי מתבצע.
הימנעו גם מאופנות
בוגל אומר תמיד שב-ונגארד, המנהלים מציגים תמיד את הרעיון לקרן חדשה, ואחר כך הולכים למחלקת השיווק כדי לקדם את המוצר החדש. בחברות רבות אחרות, התהליך הוא הפוך: אנשי המכירות מגיעים עם משהו שנראה להם שיעשה באזז בשוק, ומשכנעים את ההנהלה לבנות סביבו מוצר.
עצם האופי ארוך הטווח של ההשקעה ב-ונגארד הופך את רוב מוצרי האופנה החולפת לבלתי רלוונטיים.
אין משקיע שהקדיש עשרות שנים להשקעה במוצרים איטיים ויציבים, שהגיע לגיל פרישה וגילה שהוא רחוק מהיעד שלו, אשר לא האשים את עצמו שהוא לא קנה, נניח, קרן מניות אינטרנט בשנות ה-90 או קרן קצרת טווח במשבר הפיננסי וכיוצא באלו.
אבל אל תניחו למה שלוהט כעת להכתיב לכם החלטות השקעה לטווח ארוך. כך קורה, שהרבה מהלכים "חכמים" עם כוונות טובות, מובילים לביצועים מאכזבים לאורך החיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
