המשולש היצרי טבע-מיילן-פריגו איפשר בשבועות האחרונים למשקיע הישראלי הצצה אל מאחורי הקלעים של אחד הטרנדים הלוהטים בעולם ההשקעות כיום: מיזוגים ורכישות (M&A). דרך עיניו של רוברט קורי, מנכ"ל מיילן, ארז ויגודמן, מנכ"ל טבע, וג'וזף פאפא, מנכ"ל פריגו, קיבלו המשקיעים המקומיים עדות ישירה על המזימות, התככים, ההכפשות ו"גלולות הרעל", שמאפיינים חלק מהמיזוגים והרכישות בעולם, ואשר זוכים לא פעם לכותרות גדולות יותר מנושאים כמו צמיחה, התייעלות, חיסכון בהוצאות ורווח גדול יותר לבעלי המניות - הצפויים בעקבות העסקאות האלה.
קצב המיזוגים והרכישות העולמי מאז תחילת 2015, הוא המהיר ביותר מאז תחילת 2007, רגע לפני פרוץ המשבר הפיננסי העולמי. מתחילת השנה הודיעו חברות בעולם על יותר מ-8,000 מיזוגים בהיקף כולל של כ-1.66 טריליון דולר, לפי נתוני בלומברג. את הטרנד מובילות כמובן החברות האמריקאיות, שאחראיות לכמחצית משווי העסקאות. באירופה הקצב גדל בחודשים האחרונים והגיע לכ-30% משווי העסקאות.
כמו שהדברים נראים כעת, הקצב הזה לא עומד להאט. אחת המגמות הבולטות במיוחד במיזוגים בשנה האחרונה, היא שובן של המגה-עסקאות. רק בסוף השבוע דווח, כי מיקרוסופט שוקלת לרכוש את חברת מחשוב הענן Salesforce.com, הנסחרת בשווי של יותר מ-50 מיליארד דולר; וזאת ימים ספורים אחרי שסינג'נטה, חברת האגרוכימיה הגדולה בעולם, דחתה הצעת רכש של 45 מיליארד דולר מיריבתה מונסנטו.
בשבוע שעבר הספיקה חברת התרופות Abbvie לצאת בהנפקת אג"ח גדולה למימון רכישת Pharmacyclics בשווי 21 מיליארד דולר, אחרי שתוכנית קודמת למיזוג עם המתחרה שייר נכשלה. מוקדם יותר השנה הודיעו חברות המזון היינץ וקראפט על מיזוג בעסקה בשווי 55 מיליארד דולר, וחברת התרופות אקטוויס השלימה את רכישת יצרנית הבוטוקס Allergan ב-65 מיליארד דולר. אחת העסקאות הנרקמות הגדולות ביותר, שבמסגרתה חברת האנרגיה רויאל-דץ'-של מתכננת לרכוש את BG הבריטית בעסקה בשווי כ-80 מיליארד דולר, עדיין מתעכבת.
ב-12 החודשים האחרונים כבר הודיעו חברות על מיזוגים ורכישות בהיקף כולל של 5.4 טריליון דולר. מניתוח של העסקאות האלה עולה, כי המגזר המוביל את המגמה הוא הפארמה, כולל חברות תרופות, ביוטכנולוגיה וציוד רפואי, כך שאין פלא שהמאבק בין טבע, מיילן ופריגו מקבל כותרות בכל העולם. היקף העסקאות במגזר הפארמה בשנה האחרונה הוא כבר מעל 635 מיליארד דולר, והוא מקדים בגדול את כל התעשיות האחרות.
המגזר המוביל השני הוא תחום האנרגיה עם עסקאות בהיקף של כ-500 מיליארד דולר. העסקאות במגזר זה עשויות ללמד לא מעט על הלוגיקה, שעומדת מאחורי עסקאות גדולות בעולם. הירידה הדרמטית במחירי הנפט, שהחלה ביולי 2014, כאשר מחירי הנפט עוד היו גבוהים מ-100 דולר, והגיעה לשיאה במארס השנה, כשהמחירים הגיעו לשפל של 44 דולר לחבית, יצרה לא מעט בעיות לחברות הנפט.
כאשר הכדאיות של פרויקטים מתוכננים רבים ירדה, חברות רבות התקשו להתמודד עם עומסי העלויות והיעדר היכולת להציג גידול בהכנסות וברווחים. על הרקע הזה, רכישה של חברות טומנת בחובה שני פתרונות: אפשרות להתייעלות משמעותית, וכן הגדלה של ההכנסות.
ביצועי יתר של החברות המעורבות
ההיסטוריה מלמדת, כי ככול ששוקי המניות עולים ומחירי המניות גבוהים יותר, כך יש יותר מיזוגים. עם זאת, מעניין לשים לב, כי למרות ההאצה בקצב, הפרמיות שבהן מבוצעות העסקאות מעל מחירי השוק לא גדלות במקביל. בחמש השנים האחרונות הפרמיה הממוצעת הייתה מדי שנה 24%-25% מעל מחיר השוק של החברות הנרכשות, למעט 2014 שהייתה קצת יותר נמוכה (21%).
לא קשה להבין למה השווקים אוהבים מיזוגים. לרוב החברות, במיוחד בארה"ב, יש כיום כיסי מזומנים עמוקים במיוחד, אך מעט מה לעשות איתם. התשואה ל-10 שנים בארה"ב היא כ-2.1%, ובהשקעות קצרות יותר היא אפסית. יחד עם הקושי להגדיל את הרווחים ברבעונים האחרונים - למרות התאוששות כלכלת ארה"ב - הפתרון של יותר ויותר חברות בשנים האחרונות היה רכישה חוזרת של מניותיהן או הגדלת הדיבידנד. ב-2015 צפויות חברות אמריקאיות לבצע רכישה חוזרת של מניות או לחלק דיבידנד בהיקף כולל של 1 טריליון דולר, לעומת 904 מיליארד דולר ב-2014, לפי אומדן של חברת המדדים S&P דאו ג'ונס.
על רקע זה, רכישה של חברה, במיוחד כזו שיש בה הגיון ואשר עשויה להתאים לחברה הרוכשת, מסתמנת כפתרון אידאלי לשתי החברות. אם בעבר היינו רגילים לראות שהודעה על רכישה מובילה לירידה במניות החברה הרוכשת ולעלייה במניות החברה הנרכשת, המצב הזה משתנה כיום במקרים רבים, לעלייה במניות של שתי החברות בעת הודעה על עסקה. כך למשל, מאז אמצע מארס, שבועיים לפני שהוגשה ההצעה הראשונה של מיילן לפריגו, מניית טבע עלתה בכ-1%, בעוד מיילן זינקה ב-19% ופריגו ב-15%.
מנתונים של וולס פרגו בארה"ב, עולה, כי חברה ממוצעת ב-S&P 500, שהייתה מעורבת במיזוג או רכישה, הניבה ביצועי יתר מעל המדד בחודש שאחרי ההודעה על עסקה, בכל אחת משלוש השנים האחרונות. מתחילת 2015 ביצועי היתר האלה מסתכמים בעלייה ממוצעת של 1.4%.
חפשו תת-מגזרים ומגזרים בולטים
אז איך יכול משקיע מהשורה להרוויח מעסקאות כאלה? אפשרות אחת היא לרכוש ישירות את המניות של חברות, שלהערכתו עשויות להפוך ליעד רכישה או שמסתמן מאבק שליטה עליהן. אכן ראינו קרנות גידור רוכשות מניות מיילן בעת האחרונה.
אפשרות שנייה היא רכישה של קרן סל (ETF), המתמחה במיזוגים ורכישות, כמו MRGR, MNA, או CSMA. הבעיה היא שכל קרנות הסל הללו עובדות במודל דומה, שכולל השקעה בלונג בחברות הנרכשות ושורט על החברות הרוכשות. מאחר שהאסטרטגיה הזו כבר לא עובדת במקרים רבים כיום, קרנות הסל האלה רושמות ביצועי חסר גם מול מדדים כמו S&P 500.
לפיכך, נראה כי עדיפה רכישה של קרנות סל, המתמחות במגזרים או תת-מגזרים, שבהם יש פעילות שוקקת של מיזוגים ורכישות. כך למשל, בולט מגזר הבריאות, שבשנה האחרונה עלה 27%. תת-מגזרים בולטים בו כוללים את תחום הציוד הרפואי, שעלה ב-27% או הביוטק שעלה בשיעור דומה.
בולטים גם תת-מגזרים בתחום הצריכה המחזורית, כמו מזון (עלייה של 18% בשנה האחרונה) ומדיה (13%), שבהם היו עסקאות רבות בשנה האחרונה. בולט גם מגזר האנרגיה, שהיקפי המיזוגים והרכישות בו עלו מדרגה בסוף 2014, ומניותיו החלו להתאושש רק באחרונה עם העלייה המהירה במחירי הנפט.
הכותב הוא מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים. אין לראות בכתוב שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי. הכותב, החברה, חברות קשורות ובעלי עניין בהן עשויים להחזיק או לסחור בניירות הערך המצוינים בכתוב
מיזוגים ורכישות בעשר השנים האחרונות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.