בנק לאומי ייכנס לתחום ההלוואות החברתיות

בנק לאומי לא מסתפק בהקמת בנק אינטרנטי. ל"גלובס" נודע כי הבנק, בניהולה של רקפת רוסק עמינח, מתכוון להיכנס גם לפעילות בתחום הלוואות ה-P2P - peer to peer, פעילות שבה אנשים מעניקים זה לזה הלוואות בצורה ישירה. תחום ה-P2P נמצא בהתפתחות מואצת בעולם, ובישראל הוא עדיין בחיתוליו.

ההחלטה של רוסק עמינח להיכנס לתחום זה אינה טריוויאלית, משום שבהלוואות מסוג זה נלקח מהבנק תפקידו המרכזי כיום - לתווך בין לווים למלווים (ובדרך לגזור קופון שמן), וההלוואה נעשית בצורה ישירה בין הצדדים. פעילות ה-P2P נחשבת אחד האיומים המרכזיים כיום על בנקים בעולם, וכניסת לאומי לתחום צפויה לגרום לקניבליזציה לא מבוטלת לבנק ולהפסדים - לפחות בטווח הקצר.

אלא שבלאומי מאמינים שממילא לא ניתן לעצור את התפתחות התחום, ולכן עדיף להשתתף בו, מאשר לחכות למיזמים אחרים שינגסו בנתח השוק של הבנק. כמו כן, בטווח הארוך יותר, ובהנחה שהמיזם יצליח, עשוי לאומי אף לשווק את הפלטפורמה גם מחוץ לגבולות ישראל, שכן מדובר בעיקר בפלטפורמה טכנולוגית שאינה מצריכה פתיחת סניפים או דרישות הון (הבנק לא מעמיד את ההלוואות ממקורותיו), ואז עשוי הבנק גם ליהנות מעלייה בהכנסותיו.

נושא ה- P2P נמצא עדיין בתחילת הדרך בבנק, ולא ברור מתי ישיק את הפלטפורמה ובאיזו צורה. בעבר פורסם ב"גלובס" כי הבנק ניהל מגעים לרכישת פלטפורמת ה- P2P הישראלית בלנדר שהושקה לפני חצי שנה, ואולם המגעים לא התרוממו. עדיין לא הוחלט בבנק האם הכניסה לתחום תיעשה באמצעות רכישת פלטפורמה קיימת או פיתוחה, אבל לפי הערכות הנטייה בבנק היא לפתח לבד את רוב המערכת, אם לא את כולה.

ככל הידוע, החלטה של בנק מסורתי להיכנס לתחום ה-P2P לא התקבלה עד כה בעולם, ורשימת הבנקים הדיגיטליים שנכנסו לפעילות זו מצומצמת. כאמור, הסיבה לכך היא פוטנציאל הקניבליזציה והפגיעה במותג הקיים. אלא שבלאומי מאמינים כי בכניסה של בנק מסורתי לתחום יש גם יתרונות.

ראשית, לבנק יש כבר מערכת חיתום וניתוח של לקוחות, והוא יודע לדרג רמת סיכון של לקוחות. כמו כן, לאומי - שהוא בעל הון של כ-20 מיליארד שקל - יוכל בכל זאת להקצות חלק מההון לטובת כיסוי הפסדים בהלוואות שנכנסו לחדלות פירעון, ובכך להקטין את הסיכון למלווים (וסביר להניח שבתמורה יגבה על כך עמלה מההלוואה).

בבנק לאומי שמים דגש רב על התחום הדיגיטלי, מתוך הנחה שלשם הולך עולם הבנקאות. במשך יותר משנה שקלו בבנק האם לפתוח בנק אינטרנטי תחת מותג נפרד, שיציע שירותי בנקאות מוזלים. בלאומי הוחלט ללכת על המהלך, גם במחיר של קניבליזציה, ולהשיק בנק שכזה בשנה הבאה.

נזכיר כי אחת התוכניות של שר האוצר המיועד, ח"כ משה כחלון, היא להכניס שחקן חדש לשוק הבנקאות בישראל, כאשר סביר שיהיה זה שחקן מתחום הדיגיטל. החשש מכניסת שחקן חדש מהווה זרז בלאומי לקדם את תוכניותיו, שכן לשחקן חדש יהיה קשה יותר להקים בנק אינטרנטי אם כבר יהיה קיים שחקן שכזה.

המוסדיים בישראל התחילו להתעניין

אחד התחומים הצומחים בענף הפיננסים בעולם הוא ההלוואות החברתיות - הלוואות ישירות שמתבצעות באינטרנט בין אנשים, ומדלגות על הבנק כמתווך - ועדיין תחום זה נמצא רק בתחילת הדרך ולא קרוב למיצוי שלו. בה בעת שבהלוואה בנקאית הבנק חשוף לסיכון אשראי ולכן מתמחר מרווח ריבית נדיב בין כספי המפקידים לאשראי שהוא מעניק, בהלוואות ה-P2P אין את התיווך - הלווה חשוף לסיכון האשראי, אך בהתאם לכך הריבית שהוא מקבל גבוהה משמעותית מהריבית בפיקדונות.

מפעיל הפלטפורמה אמנם גוזר קופון על כל הלוואה, אך היא נמוכה משמעותית ממרווח הריביות שגובה הבנק. ההלוואות מתבצעות על גבי פלטפורמות טכנולוגיות שהולכות ומשתפרות ביכולת החיתום שלהן והערכת הסיכון של הלווים.

ישנם כמה מיזמים גדולים בתחום; המוכר בהם הוא לנדינג קלאב (Lending club) שהוקמה לפני פחות מעשור והעניקה עד היום הלוואות במיליארדי דולרים. בסוף השנה שעברה, החברה - שמעסיקה כיום יותר מ-800 עובדים - אף הונפקה בוול סטריט לפי שווי מרשים של יותר מ-5 מיליארד דולר, ומאז אף הספיקה לזנק לשווי של 9 מיליארד דולר (ולרדת ל-.6.3 מיליארד דולר כיום).

בישראל התחום נמצא עדיין בתחילת הדרך. ישנם כמה מיזמים שהעניקו עד היום הלוואות במיליוני שקלים כל אחד. באחרונה נראה כי גם המשקיעים המוסדיים בישראל מתעניינים בתחום, כשבית ההשקעות מיטב דש רכש נתח מהפעילות של מיזם ה-P2P eLoan. נראה כי המחסום המרכזי בצמיחת תחום ה-P2P הוא בצד הלווים - בה בשעה שישנם מלווים רבים המעוניינים לשים את כספם - ובראשם המשקיעים המוסדיים - בצד הלווים עדיין אין את אותה התלהבות, ככל הנראה בעיקר בשל הריביות שעדיין גבוהות ברוב המיזמים. עם התפתחות המערכות וצבירת הניסיון בחיתום הלקוחות, סביר שהריביות יחלו לרדת ויביאו עמם גם יותר לווים.