ניגודי האינטרסים, הגזירה של כחלון וההפתעות של סלינגר

1. הצעד הצפוי של המפקחת על הביטוח באוצר, דורית סלינגר, לפתיחת שוק ביטוחי המנהלים לתחרות אינו סופי עדיין, וככל הידוע יש התנגדות אקטוארית כלפיו מתוך הבית שלה באוצר. עם זאת, הוא ממחיש, שלא בפעם הראשונה, ניגודי עניינים מובנים בין חברות הביטוח, וזה, אם תהיתם, דבר טוב ובריא.

על מה מדובר? התאחדות חברות לביטוח חיים כוללת בתוכה את מגדל וכלל ביטוח, שמחזיקות בתיקי ביטוח החיים הוותיקים והגדולים ביותר, והן אלו שהכי מעוניינות בשימור המצב הקיים, ללא יצירת תחרות חדשה ואפקטיבית על התיק הקיים שלהן.

ההתאחדות כוללת את הפניקס, הראל ומנורה מבטחים, שנמנות אף הן עם הקבוצות הגדולות, אך עם אינטרסים שונים מהגדולות ביותר. איתן חברות בהתאחדות גם איילון והכשרה ביטוח (וגם ביטוח ישיר), שככל הידוע מעוניינות מאוד באפשרות להתחרות על תיק ביטוחי החיים הישן והרווחי, שחונה עד להודעה חדשה במחסני מגדל, כלל ביטוח וגם הפניקס ואחרות - שמקוות כי התחרות הזו לא תגיע.

גם באוצר הדעות חלוקות כנראה בנושא זה. ככל הידוע, מול רצונם של המפקחת ואחרים לקדם תחרות על התיק הקיים והרווחי של חברות הביטוח, ולשחרר את קהל הלקוחות השבויים, ישנה התנגדות פנימית, שנובעת מחשש לאיום עתידי על היציבות של החברות שיקלטו אליהן מבוטחים רבים עם מקדם מובטח ודמי ניהול נמוכים מדי.

אגב, חילוקי דעות ואינטרסים מנוגדים של כאלה שלעתים נתפסים כמקשה אחת קיימים גם באיגוד בתי ההשקעות. שם אין בהכרח אינטרס-על משותף אחד. יש שם בתי השקעות עם חברת ביטוח בבעלותם, או עם מוצרי ביטוח במרכולתם, ויש כאלה שרק עם גמל, השתלמות וטווח קצר. כל זה גורם לשלל קולות ואינטרסים ביחס לסוגיות מבניות משמעותיות שעל סדר היום הפנסיוני בישראל.

2. שר האוצר הבא, משה כחלון, יגיע בקרוב ללשכתו החדשה עם כמה תוכניות כלכליות, בהן הפחתת הטבות המס על הפנסיה לאלו שמוגדרים בסביבתו כשכירים בעלי שכר גבוה.

מדובר על עוד תוכנית גזירות, שמעלה חשש שכחלון יתחיל את כהונתו באוצר ברגל שמאל, לפחות מבחינת רבים מהעובדים בסקטור הפרטי, שנשחקים יותר ויותר תחת הנטל הכבד של המסים. תוכנית זו גם מתלבשת על תוכנית קיימת באוצר (שם לא רואים צורך בתמרוץ החיסכון לפנסיה, בוודאי מאז שהוחלה הפנסיה חובה).

אל תבלבלו: לא מדובר בעשירים מופלגים שייפגעו מהצעד של האוצר, אלא גם - ובעיקר - במעמד הביניים, שגם כך כבר צריך לדאוג לעצמו לתקופת הפנסיה. אם הצעד של כחלון יתממש, סביר שחלק מהציבור שייפגע אף יקטין את הפקדותיו לפנסיה, ויגזור על עצמו עוני בתקופת הגמלאות.

אך לא רק זאת. שכרם של רבים אינו קבוע, אלא עולה בקפיצות. הם נכנסים לשוק העבודה בשכר נמוך, מתחילים לצבור חיסכון, וכעבור שנים מתחילים ליהנות משכר גבוה יותר. נוסף על כך, מאפיינים מסוימים של הסקטור הפרטי אינם מוכרים לעובדי מדינה, חברות ממשלתיות וגופי ענק כמו הבנקים, למשל חוסר ביטחון תעסוקתי, שמתבטא בין היתר בשחיקת שכר ואף בשנים של אבטלה.

מול האתגרים האלה, המדינה אינה מאפשרת לחוסכים ליהנות מהטבות פנסיוניות אשר לא מוצו בשנים שהתאפיינו בשכר נמוך. ולמרות זאת, כחלון מתכנן לקטום את יכולת הציבור הזה ליהנות משנות השתכרות טובות.

חבל שכחלון שם על סדר יומו פגיעה בציבור שאותו הותירה המדינה לבד כמעט לגמרי בכל הקשור לחיסכון הפנסיוני שלו, ושמממן במיסים שהוא משלם את התנאים המפליגים שניתנו בעבר. ראוי שבמקום זה יאזור כחלון אומץ וידבר על שינוי במקום על עוד מאותו הדבר - למשל, על צמצום בתשלומים ובהתחייבויות בגין הפנסיה התקציבית.

3. הממונה על שוק ההון, דורית סלינגר, ממשיכה להוציא רגולציה מהפכנית ומשמעותית באמצעות אמירות שלעתים מפתיעות את השוק, ושלא אחת מקצרות הליכים ארוכים בקובען שכך היה צריך לנהוג תמיד.

זה קרה בנייר עמדה שהוציאה ללא טיוטה מקדימה, שבו קבעה שהסכמי העמלות לסוכנים, שמאפיינים את כל השוק המוסדי, אינם עומדים בהוראות החוק. זה קרה גם בהבהרה שפרסמה לפני כשנה, ביחס לזכותו של הפרט לבחור את המוצר הפנסיוני שלו. לאחרונה היא הבהירה את ההבהרה על גבי דפי "גלובס", והדגישה ש"אם המעסיק מונע מהעובד - בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף, דרך מנהל ההסדר - להצטרף למוצר הפנסיוני שהעובד בחר, בתנאים שהעובד השיג, מדובר בהפרה של החוק".

נוסף על כך, סלינגר פרסמה בכהונתה גם נייר עמדה ביחס לאופן הגדרת מקרה סיעודי על-ידי חברות הביטוח, שבאמצעותו הורתה להן לשנות את הנוהג לפרק לגורמים את המבחנים לקביעה האם המבוטח סיעודי או לאו. היא קבעה כי ישנן חברות ביטוח שמפרשות את הגדרת מקרה הביטוח "באופן שאינו עולה עם לשון החוזר ועם התכלית שבבסיסו".

מדובר במקרים משמעותיים, שממחישים כי סלינגר מעדיפה לעשות רפורמות צרכניות משמעותיות כאן ועכשיו - גם אם זה בלי כנסת וללא חוזרים, ולעתים ללא טיוטות. הדרך מהירה וחדה, אפילו כוחנית, והיא לכאורה לא מגדירה חקיקה והוראות חדשות, אלא מסתפקת באמירה שכך כבר נקבע ושזה מה שמצופה מהענף.

האם זו הדרך היחידה לשנות את המציאות? רבים בשוק טוענים שלא, כמצופה מהם. לדידם, שינוי רטרואקטיבי מהיום להיום של נוהגים בענף - שהתקבעו גם בהסכמתם ובידיעתם של מפקחים קודמים - הוא בעייתי. סלינגר חושבת אחרת. אפשר שהצדדים ייפגשו בקרוב בביהמ"ש בהקשר זה, ואז נראה מה יוחלט.

4. לאחרונה שלחה הממונה סלינגר לגופים המוסדיים נייר, שבו הורתה להם לקבוע אסטרטגיה כיצד יפעלו ביחס לפיקדונות בריבית שלילית, ולעדכן אותה. מדובר בסוגיה לכאורה דרמטית ומשמעותית. אבל, עם כל הכבוד לסוגיית הפיקדונות, שמהווים פחות מ-2% מהתיק הכולל של החיסכון לטווח ארוך, מדובר בסוגיה הרבה פחות מרכזית לצבירה הפנסיונית של הציבור, לעומת אפיקים אחרים.

למשל, נפילה של מדדי המניות בארץ ובעולם בעקבות העלאות ריבית תשפיע הרבה יותר על החיסכון הפנסיוני של הציבור. איך המוסדיים נערכים לזה? היום, ובצדק רב, הם מגדילים את החשיפה למניות בחיפוש אחר תשואה בעולם של ריביות אפסיות.

זה לא טוב ולא רע, זו המציאות וזה חלק מרכזי מתפקידי המוסדיים - לנהל את ההשקעות ואת הסיכונים שבהן. זאת, בין אם מדובר בתיק האג"ח הקונצרני, בתיק המניות או בפיקדונות, כשלריביות האפסיות השפעה אקוטית בכל אפיק השקעה קיים.