כיצד נחשפים להשקעה בתחום סוללות הליתיום-יון?

מה המשותף לאופניים, טלפון, מכונית, קורקינט, מחשב ומכונת תספורת? עד לפני 20 שנה, קשה היה לענות על השאלה הזו באמצעות קשר תלוש ומאולץ ביותר. אולם בעידן המודרני של ימינו, שבו הטכנולוגיה והפיתוחים חדרו ביתר שאת לחיינו, הקשר בין מוצרים אלו חזק מאין כמוהו - בכל אחד ואחד ממוצרים אלו מסתתרת סוללה מסוג ליתיום-יון, המכילה אלקטרונים של המתכת ליתיום.

סוללת זו הופיעה לראשונה באופן מסחרי בשנת 1991, וכל הפריצות הטכנולוגיות מאז לא היו מתאפשרות בלעדיה. אפילו האייפון המשוכלל והחדיש ביותר לא יכול היה להיות נחשק כפי שהוא כיום, אם הסוללה שלו הייתה חלשה. ניתן לומר, כי מבלי שנרגיש התמכרנו לסוללות ליתיום-יון.

השימוש בסוללות ליתיום-יון הפך לפופולרי עד מאוד בשנים האחרונות, בשל מספר יתרונות עיקריים: ראשית, סוללות נטענות אלו הן בעלות האנרגיה הגבוהה ביותר ליחידת שטח נתון; הן מציעות מספר גבוה של טעינות; אין להן "זיכרון", קרי אין צורך בפריקה מלאה של הסוללות הללו לפני הטעינה הבאה; הן מאבדות נפח טעינה בקצב איטי עד פי ארבעה מסוללות נפוצות אחרות; הן קלות משקל יחסית; וזמן ההמתנה עד לטעינה מלאה קצר משמעותית.

בשנים האחרונות, השימוש בסוללות ליתיום-יון החל לחלחל לתחומים חדשים, למשל מערכות אחסון מידע בקנה מידה גדול. בחודש מארס האחרון הודיעה ענקית התוכנה מיקרוסופט על כוונה לנסות לקצץ בכוח הגיבוי במרכזי אחסון הנתונים שלה באמצעות שימוש בסוללות ליתיום-יון סטנדרטיות. המעבר מגנרטור דיזל למערכות גיבוי חשמלי מבוססות סוללות ליתיום, צפוי לחסוך למיקרוסופט הון רב ושטח אחסון גדול, ויאפשר גם יעילות תפעולית משום שניתן יהיה לבצע החלפה "חמה" של סוללות הליתיום-יון מבלי לכבות את השרתים.

שימוש נרחב בסוללות ליתיום-יון עושות, בין היתר, גם הרשת החברתית הגדולה בעולם, פייסבוק, ויצרנית המכוניות החשמליות האמריקאית טסלה. לא היה זה מפתיע, אם כך, לשמוע לפני זמן קצר שבגוגל החלו כבר לפתח דור חדש של סוללות ליתיום-יון. מדעני מעבדת המחקר הראשית של Google X מנסים, בין היתר, למזער את גודלן של הסוללות כדי שניתן יהיה לפתח התקנים ניידים להשתלה בגוף האדם; ולייצר סוללות חזקות ועמידות עוד יותר, כדי שניתן יהיה להפריחם לאוויר באמצעות בלונים, בניסיון להרחיב את רשת האינטרנט למקומות נידחים. הפוטנציאל של סוללות אלו רחוק ממיצוי לכל הדעות.

העתודות שבמדבר המלח בבוליביה

אז איך ניתן להיחשף להשקעה בתחום זה? ליתיום, שהוא היסוד המוצק הקל ביותר, נמצא בטבע בצורתו הטבעית. בארה"ב הוא מופק מבריכות מי מלח. רוב הליתיום לתעשייה הגלובלית מגיע מצ'ילה, אולם מרבית עתודות הליתיום נמצאות במדבר המלח הגדול בעולם שבבוליביה.

לפי בלומברג, עסקי 91 חברות ברחבי העולם קשורים בדרך כזו או אחרת בליתיום - חלקן כורות את המתכת היקרה ממחצבים טבעיים בעולם, אחרות מייצרות סוללות ליתיום-יון, ועוד.

אחת הדרכים הנוחות להיחשף להשקעה בתחום ייחודי זה היא באמצעות קרן הסל Global X Lithium ETF, הנסחרת בבורסת ניו יורק (סימול: LIT), ועוקבת אחרי ביצועי מדד Solactive Global Lithium Index. שווי הנכסים של הקרן שהונפקה לפני כמעט חמש שנים, הוא קטן יחסית, כ-46 מיליון דולר. דמי הניהול הנגבים בקרן מסתכמים ב-0.75% לשנה, והחזקתה הגדולה ביותר היא חברת FMC (17.22% מסך נכסי התעודה). עם החזקות הקרן האחרות נמנות חברת סמסונג, פנסוניק ו-LG כימיקלים. מתחילת השנה הניבה קרן הסל LIT תשואה של 7.8%, אולם מאז הנפקתה איבדה רבע משוויה.

שורה תחתונה: המתכת ליתיום זוכה באחרונה לביקושים רבים, אחרי שנים שבהן העופרת הייתה המבוקשת מבין המתכות המשמשות לתעשיית הסוללות. מה שקרה לערכה של העופרת, עלול לקרות גם לליתיום, שכן ההתפתחות הטכנולוגית המהירה עשויה לייצר תחליפים אטרקטיביים אף ממנה.

*** הכותב הוא אנליסט בכיר באינפיניטי. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

 שיאניות התשואות השנה