"ברגע שחרדים נכנסים לרובע היהודי, החילונים יוצאים"

"אחרי שחרור ירושלים בנו כמעט את כל הרובע היהודי מחדש, והיה ביקוש גדול מאוד לדירות שם. נתנו עדיפות לאותם אלה שהמשפחות שלהם גרו ברובע בעבר או שהיה להם שם רכוש. היהודים האחרים שבאו לגור ברובע היהודי אחרי שחרור העיר היו אנשים בעלי יכולת כלכלית, בעיקר אדריכלים ואמנים שהאווירה בעיר העתיקה נראתה להם אטרקטיבית.

"אבל עם השנים היתה תחלופה גדולה של האוכלוסייה. דווקא העניין הביטחוני פחות הפריע, והתחלופה היא בעיקר בגלל שהתברר שיש קשיים בחיים היומיומיים, בעיקר בכל הנוגע לנגישות ולחניה. עד היום אי אפשר להגיע לכל הבתים ברכב". את הדברים אומר ישראל (לוליק) קמחי, גיאוגרף, מתכנן עירוני בכיר וחבר בצוות השנתון הסטטיסטי של מכון ירושלים לחקר ישראל, במלאת 48 שנים למלחמת ששת הימים ושחרור העיר העתיקה.

- במקום תמהיל ישן ומגוון, הרובע היהודי הולך ומתחרד.

"נכון. חלק ניכר מבעלי הדירות ברובע הם היום חרדים, שרכשו את הנכסים מהחילונים שעזבו. אלה משפחות שגם גרות ברובע, ואינן בהכרח תושבי חוץ. יש לא מעט מקומיים וגם כאלה שעלו לארץ ומעדיפים לגור קרוב לכותל ולמקומות הקדושים. תהליך ההתחרדות של הרובע הוא תהליך שקורה ב-15 השנים האחרונות. גם במערב העיר הוא קיים, אבל בעיר העתיקה זה קורה בקצב יותר מואץ. חלק מזה נובע בגלל המבנה של החצרות המשותפות ברובע - ברגע שאוכלוסייה חרדית נכנסת, החילונים יוצאים".

- ישנו שוק נדל"ן רגיל בתוך החומות?

"מכירה וקנייה של בתים בעיר העתיקה הן עסק מסובך, בין היתר כי אין רישום של הדירות בטאבו. חלק גדול מהנכסים בעיר העתיקה, למגורים ולמסחר, מוחזקים זה מאות שנים בידי הכנסיות, שמשכירות אותם לנוצרים ולמוסלמים. לכן, כמות העסקאות שאפשר לעשות בעיר העתיקה, מחוץ לרובע היהודי, היא לא גדולה. תשאל את עמותת 'עטרת כוהנים' כמה זמן לוקח לה לקנות נכס ברובע המוסלמי, למרות שהם לא ממש דוגמא כי הם משלמים מעל ומעבר לשווי האמיתי של הנכס כדי להעביר אותו לידיים יהודיות. הרובע היחידי שבו רוב הדירות מוחזקות בבעלות פרטית זה הרובע היהודי".

- ללא רישום מסודר, אין כמעט דרך לשלוט בתכנון ובהיצע הדיור.

"צפיפות האוכלוסייה היא אחת הבעיות המרכזיות באזור. ב-1967 היו בעיר העתיקה 23 אלף תושבים, וכיום חיים שם 37 אלף איש, מתוכם 3,500 יהודים. זה לא נשמע הרבה, אבל צריך לזכור שלמעט שיקום הרובע היהודי כמעט שלא בנו במקום. עד תחילת שנות האלפיים היתה כניסה חופשית מהגדה והרבה חברונים נכנסו לעיר העתיקה, מה שיצר צפיפות גדולה. שכונת באב חוטא, למשל, שבה גרות משפחות צועניות רבות, היא אחד האזורים הירודים ביותר בעיר העתיקה. היא נמצאת בחלק הצפוני-מזרחי של הרובע המוסלמי, וצפיפות הדיור בה היא דבר חריג אפילו בהשוואה למזרח ירושלים".

- בסופו של דבר, הרובע המוסלמי עם השוק והחנויות הוא החלק התוסס והצבעוני של העיר העתיקה. הרובע היהודי הפך אליטיסטי, יקר ושומם.

"השוק הוא לא הרובע המוסלמי. בזמנו של ראש העיר טדי קולק הושקע כסף רב בתשתיות של תקשורת וחשמל בכל הרובעים. הרובע היהודי הוא הכי מטופח רק כי הוא חדש יחסית".