יממש את ההבטחות?

היום, אחרי שההסכמים הקואליציוניים של ממשלת בנימין נתניהו הרביעית נחתמו, וקורמים עור וגידים, יצאה הממשלה החדשה והצרה לדרך, והגיעה העת לפירעון התחייבויות ולקיום ההבטחות. הציבור הישראלי תולה תקוות רבות בשר האוצר הנכנס, משה כחלון, שהגיע למערכת הבחירות, מלא אכזבה מהמצב החברתי בכלל ומיוקר הדיור בפרט, וכן מהאתגרים הכלכליים שהמשק אינו מצליח להתמודד עימם ביומיום. בציבור קיימת תחושה כללית כי אחרי ארבע ממשלות עם אותו הראש, מה כבר ניתן יהיה לחדש? כך שאת תקוותו תולה הציבור בשר כחלון, שמצטרף לממשלה החדשה כשבאמתחתו הישגים חשובים, שאותם הוביל עבורנו האזרחים בנושאים של תחרות חופשית.

עד הקמת הממשלה היו הדברים בבחינת חזון ומשאלת-לב. כעת שאלת השאלות היא, האם כחלון יצליח לממש את הבטחותיו מחד, ולשמור על הקופה הציבורית מאידך?

מצד המסים - התקשורת התייחסה בעת האחרונה לשלוש מתוכניותיו של שר האוצר הנכנס בהיבטי המיסוי:

העלאה משמעותית של שיעורי מס הרכישה לרוכשים דירה להשקעה.

הטלת מס ירושה על עיזבון של יותר מ-10 מיליון שקל.

החלת פטור ממע"מ על מוצרי מזון בסיסיים.

תוכניות אלה עוררו ועדיין מעוררות הדים רבים על יעילותן הכלכלית והחברתית. לזכותו של כחלון ייאמר, שהוא משכיל להבין את מה שכלכלנים רבים נוטים לשכוח: למדינה ולעומדים בראשה קיימת גם אחריות חברתית, ותפקידה של הממשלה הוא לדאוג לרווחת אזרחיה. על קברניטי המדינה חלה החובה להעלות על סדר-היום הציבורי את נושא יוקר המחיה, ולמצוא לו פתרונות מהירים ויעילים. זאת, כדי להשיב את אמון הציבור בממשל, ובייחוד של אלה הנמנים עם מעמד הביניים. אמנם כל הזמן נזרקים לחלל האוויר פתרונות רבים ומגוונים, אך אני מטיל ספק ביעילותם.

מס הרכישה

העלאת שיעור מס הרכישה, עלולה לשמש כחרב-פיפיות. אמנם הגדלת ההיצע בשוק הנדל"ן והוזלת הדיור הן משימה מאתגרת כשלעצמה, אך יש לזכור ששוק הנדל"ן אינו שוק הסלולר, ומי שחווה זאת היטב על בשרו הוא שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, אשר למרות "ההבטחה" הגדולה לא הצליח בסופו של דבר להעביר בחקיקה את נושא הפטור ממע"מ לרוכשי דירה ראשונה.

לכאורה ניתן להבין את ההיגיון העומד מאחורי העלאת מס הרכישה, כפעולה הבאה לרסן את הביקושים של דירות להשקעה, מה שעשוי להגדיל את יכולתן של משפחות צעירות לרכוש דירה. אך בפועל נראה כי לא כך יהיו פני הדברים, הציבור הרלבנטי (המשקיעים) כבר צבר מספיק הון כדי להשקיע בדירה נוספת בטווח המיידי, מה שיגרום לעודף ביקוש ולעליית מחירים חדה במחירי הדירות.

שורש הבעיה טמון בהיצע הנמוך של הקרקעות לבנייה, ובסחבת בתכנון, הגורמים לעודף ביקוש הגדול משמעותית מההיצע, מה שמייקר משמעותית את מחירי הקרקע. במקום להעלות את מס הרכישה, יש להגדיל משמעותית את היצע הקרקעות הנמצאות בבעלות המדינה, ולקצר משמעותית את זמן הליכי התכנון של הוועדות הסטטוטוריות במנהל התכנון הארצי, בוועדות התכנון הארציות/המחוזיות והמקומיות, ולהאיץ את ההליכים למתן היתרי בנייה.

מס ירושה

עד 1981 היה בישראל מס ירושה. אולם בשנה זו הוא בוטל בעיקר משום שהוא הניב תשואה דלה משמעותית לעומת מאמצי הגבייה שהושקעו בו ובקשיים לאכיפתו. יתרה מכך, להטלת מס על ירושה בלי שיוטל בו-זמנית מס על מתנות אין משמעות, כי המוריש ידאג להעביר את כל נכסיו הפיננסיים והריאליים עוד בחייו לשאריו. וזאת עוד בטרם סיום הליכי החקיקה, שיארכו כנראה חודשים רבים.

פטור ממע"מ

מזכ"ל ארגון מדינות ה-OECD, אנחל גורייה, הבהיר כי הנהגת פטור ממע"מ על מוצרי יסוד, שגויה ובזבזנית; וכי הפטור לא ישיג את המטרות שלשמן הוא יונהג. אחת מהבעיות היא - מי יגדיר מהו מוצר יסוד? מדפי הלחמים במרכולים עמוסים ומבלבלים את הצרכן: לחם אחיד, לחם לבן, לחם שחור אחיד, לחם פרוס ולא פרוס, לחם שחור עם חיטה מלאה וכו'. בליל שלם של סוגים וטעמים. כך גם לגבי מוצרי החלב, הגבינות ומוצרים נוספים. כלומר, ייווצר מנגנון מסורבל ובלתי ניתן לאכיפה, בייחוד בחנויות המכולת, הירקניות והמרכולים הבינוניים, ויהיה כאן בזבוז משווע של הפניית משאבים לאכיפת החוק. לפיכך, יש לסייע לשכבות החלשות על-ידי סבסוד הנצרך ולא המצרך, ובדרך זו תובטח השגת מטרה חשובה זו.

אין ספק, כי משימות גדולות וכבדות-משקל מונחות על כתפיו של כחלון, שעלויותיהן ענקיות, אך חשוב לו להיזהר מפעולה קלה לכאורה של הגדלת שיעורי מס-ההכנסה, שתהפוך להיות למטרה, במקום שתשמש כאמצעי להשגת המטרה. היטיב להגדיר זאת לפני שנים שר האוצר לשעבר, עו"ד משה ניסים, שאמר כי "רוב עמלו של אדם צריך שיישאר בידיו".

לפיכך, אם יועלה מס הרכישה לשיעור בלתי סביר, או אם יוטל מס על עיזבונם של אלה שעמלו כל חייהם, ועימם נמנים גם יזמים אשר הקימו כאן עסקים ופיתחו מפעלים שסיפקו מקומות עבודה ותעסוקה המסייעים להגדלת מקורות ההכנסה במשק - הדבר יביא אותם לשקילת המשך דרכם כאן.

הכפר הגלובלי מאפשר ליזמים אלה להעתיק את עסקיהם למקומות אחרים בעולם, ולא מן הנמנע כי הם יעתיקו את פעילותם העסקית למדינות אחרות, מה שיגרום לעובדים רבים להישלח הביתה, לאבטלה על כל הכרוך בכך, ולפגיעה אנושה במשק. לכן, הדרך של הגדלת הכנסות המדינה ממסים אינה המזור לתחלואי הכלכלה ולבעיית אי-השוויון בחברה. לחלופין, מוטב לשר האוצר לנקוט מדיניות המעודדת צמיחה והשקעות פרטיות; ובעיקר סיוע לסקטור העסקים הקטנים והבינוניים, המהווה את קטר הצמיחה של המשק. עידוד שישאיר את המשקיעים והמוחות היצירתיים כאן בישראל.

ככלל, מומלץ לא להיגרר למהלכים פופוליסטיים שיישאו חן בעיני חלק מהציבור, אך עלולים להגדיל את תחושת חוסר האמון בכלכלת המדינה ובמוסדותיה, ולהשיג את ההיפך מהמטרות החשובות של המשק.

הכותב הוא נשיא לשכת רו"ח לשעבר