לכל אורך קמפיין הבחירות, ישב בוז'י הרצוג לבדו במכונית השרד השחורה. מכנס לכנס, משוק הומה לעוד אחד, הרצוג מובל במושב האחורי, נראה שלא תמיד יודע לאן, בודק מיילים במכשיר הסלולרי שלו, עונה בעצמו לכל אחד ואחד מהם כאחרון הפקידים ומשוחח בטלפון עם אשתו מיכל או עם יועציו. גרונו ניחר, הוא מותש ולא אחת מאוכזב, אבל שומר על אופטימיות, אם כי קשה לומר שגם על התלהבות.
אלה הרגעים הנקיים שענת גורן אהבה במיוחד במהלך שבעת השבועות שליוותה אותו במסעו הסיזיפי והמתסכל אל מה שהתברר כהפסד צורב של מועמד המחנה הציוני לראשות הממשלה.
לא אחת היא הסתננה אל המכונית, הרחק מהכאוס שאפיין את המטה שעטף אותו, כיוונה אליו את מצלמת הסוני HD שלה ונתנה לו לדבר. שם, היא אומרת, הוא היה הכי אמיתי וחשוף.
הרצוג לא רצה בתחילה לאפשר לגורן, עיתונאית "המקור" של ערוץ 10, את הגישה. עברו 9 שנים מאז יצרה את סרטה "כל אנשי הקמפיין", שחולל סערה כשחדר אל מטות מערכת הבחירות של 2006, ומאז ממעטים פוליטיקאים לתת לה, או לכל עיתונאי אחר, אפשרות מסוכנת לתעד את המתרחש בחדרי-החדרים שבהם מתגבשת האסטרטגיה של המרוץ שלהם. על גורן, שביקשה לא פעם ליצור סרט דומה, נכפתה תקופת צינון ארוכה, והיא הורחקה מהאקווריומים ומהכוורות.
בתוך האופל, ימים ספורים לפני ההכרעה, כשמתוך הבוקה ומבולקה במחנה הציוני עוד עלה ניחוח עז מדי של אופוריה, רואים שהרצוג התרצה. הוא שוכח שהיא שם, מצלמת אותו בחולשתו; היא שוכחת שיש עוד משהו בעולם מלבד האיש שיעמוד במרכז הסרט שלה.
האם כל הדברים הנכונים נעשו כדי לסלול את דרכו של כוכב התיעוד שלה אל מטרתו? רק בדיעבד, כשתראה את הקטעים המצולמים, היא תבין שלא. בתוך האינטימיות הזו שהצליחה ליצור כיוצרת, היה רגע אחד, חמישה ימים לפני יום הבחירות, שבו הרצוג נזכר מי זו האישה הזו שמסרבת להשאיר אותו לבדו לרגע.
סרטה של ענת גורן שודר אתמול (ג') בערב בתוכנית "המקור" בערוץ 10.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.