לפני שבועיים, כשהחל תהליך ההתאגדות הפומבי בחברת אמדוקס, הגיעו פעילי הוועד של סאפ בישראל - חברת ההיי-טק הראשונה שהתאגדה בארץ - לשערי אמדוקס כדי להביע תמיכה ולסייע לוועד הטרי להסביר לעובדים המבולבלים מה בדיוק קורה פה. מעבר לאינטרס של אנשי סאפ להרחיב את מעגל ההתאגדויות בהיי-טק הישראלי, כדי להראות למעסיקים שמדובר בתהליך משמעותי ומקיף - כזה שאי אפשר להתעלם ממנו או לפטור אותו כשיגעון של בודדים - אפשר לראות בכך גם הפגנת סולידריות. מילה פחות מוכרת בסולם הערכים של מי שחונכו על תחרותיות, על מצוינות ועל חוזים אישיים, ולא העלו בדעתם שאי פעם יזדקקו לעזרת הקולקטיב.
"יש עדיין אנשים שאומרים לי 'הכול טוב, זה היי-טק', כי זה מה שהאכילו אותנו, ההייטקיסטים, כל השנים. ש'זכינו' לעבוד בהיי-טק", אומר אורי פנחסי, יו"ר הוועד הטרי של אמדוקס. "אבל כשאתה מדבר איתם יותר לעומק, אתה רואה שגם הם מוטרדים מהביטחון התעסוקתי, דווקא בגלל שכהייטקיסטים יש לנו יותר מה להפסיד. פועל בשכר מינימום ימצא עבודה אחרת בשכר מינימום, אבל משרה כמו שלנו, יותר קשה למצוא. אנחנו חיים בכלוב של זהב".
אלון בן-הרוש, יו"ר הוועד בנס טכנולוגיות, חברת ה-IT שהתאגדה כבר בפברואר 2014, אפילו נחרץ יותר כשהוא מדבר על השינוי התודעתי שעבר ההיי-טק בישראל. "הדימוי הזה של ההיי-טק, שאנחנו בטופ, היה נכון לתקופת הבועה, כשהעובדים היו צעירים, החברה תמיד גדלה, והמשכורות היו בשמיים. חשבנו אז שאנחנו מזן אחר, כי למדנו באוניברסיטה, ואנחנו משכילים ומיוחדים - כל מיני סיסמאות שהשתמשו בהן כדי לגייס אותנו לחברה.
"אבל המציאות השתנתה, אנשים התבגרו, גיל 45 שחשבו שלעולם לא יגיע - הגיע. וכל הסיפורים שסיפרו לנו כל השנים, כאילו אנחנו משפחה אחת גדולה, התגלו כלא נכונים. במשפחה לא מפטרים ילד שנהיה פחות רווחי ולא מקצצים לו בתנאים. לקח לנו זמן להבין שבסוף כולנו אותו הדבר. זה שעובד במסגרייה וזה שעובד בהיי-טק, גם אם ארוחות הצהריים של ההייטקיסט יותר מפנקות. לכולם חשוב לקום בבוקר ולדעת שאם הם עושים את העבודה שלהם טוב, הכול יהיה בסדר. שיהיה להם את כבוד האדם במקום עבודתו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
