ניתוח "גלובס": ההסדרה בפועל של שוק הפורקס עדיין רחוקה

ב-26 במאי ייכנס שוק הפורקס (זירות הסוחר) לעידן חדש - עידן הפיקוח והאסדרה, בדומה למה שכבר קיים במידה זו או אחרת לגבי חברות הביטוח, הבנקים, קרנות הנאמנות, מנהלי תיקי ההשקעה, תעודות הסל וגופים אחרים שמנהלים כספי ציבור.

אלא שבעצם מדובר בתחילתה של תקופה חדשה רק לכאורה. בפועל, בחודש יוני הקרוב, וגם בחודשים שיבואו אחריו, שוק זירות הסוחר בישראל ימשיך להיות שוק פרוץ ובעייתי מבחינת לקוחות רבים; שוק שממש אינו מפוקח ומוסדר, אם תרצו - ג'ונגל פיננסי הן מבחינת הלקוחות והן מבחינת השוק עצמו. בדיוק כפי שהוא יהיה ב-25 במאי.

עם זאת, ב-26 במאי כן ייצא לדרך ההליך שבסופו, מתישהו החל מעוד כשנה, יבוא השינוי האמיתי. או אז, שוק הפורקס בישראל יתנהל דרך זירות מורשות, שמפוקחות ומוסדרות על-ידי רשות ני"ע.

איך זה יקרה? כל מי שפעיל בשוק ומעוניין לקבל רישיון לפעול בתחום בעידן המוסדר שיגיע, יידרש להגיש לרשות ני"ע בקשה לקבלת רישיון, עם תשלום אגרה של עד 50 אלף שקל, ואז יורשה להמשיך ולפעול 'כרגיל', עד שיקבל רישיון.

חברה שלא תגיש בקשת רישיון עד 26 במאי, תוכל להגיש בקשה לקבלת רישיון גם לאחר יום התחילה, אך לא תהיה רשאית להמשיך להפעיל את הזירה בתקופה שעד מתן החלטת הרשות לבקשה. עם זאת, בתקופה שעד מתן הרישיון לא יחול משטר של פיקוח בפועל, ופעילות הזירות תיראה כ"השקעה שאינה מפוקחת", כפיד שמציינים ברשות ני"ע.

כך, הפיקוח והאסדרה יגיעו רק לאחר שהגופים יאושרו על-ידי הרשות - וזה ייקח זמן. למעשה, כל עוד לא קיבלו רישיון, הם לא גופים מפוקחים. על פי הערכות גורמים המעורים בנושא הרגולציה בשוק הפורקס, מתן הרישיון לכל אחד מהגופים שיבקשו להיות פעילים בשוק הוא הליך נזיל, שיכול לקחת פרק זמן ניכר של אפילו שנה. ככל הידוע, עד כה יש יותר מ-20 חברות שהחלו בהליך לבקשת רישיון מהרשות.

בינתיים, אין מידע לגבי היקפי השוק הזה - לא לגבי מספר הלקוחות (הרבים, ככל הנראה) ולא לגבי היקפי כספי הציבור שמנוהלים בו ובאמצעותו. כמו כן אין מגבלות של ממש בנוגע לשיווק המאוד אגרסיבי של המכשיר והפלטפורמה הפיננסיים הללו לציבור הרחב, בדגש על הציבור הרחב שלא באמת עוסק בניהול השקעות, ושאינו מודע לסיכונים שטמונים בפלטפורמה זו.

השקעה בסיכון

מי שאחראי על זירות הסוחר ברשות ני"ע הוא רו"ח איציק שורקי, מנהל מחלקת בורסה וזירות הסוחר - שפרט לו כוללת עוד שלושה אנשי מקצוע. שורקי מסביר ל"גלובס", כי "הפעילות של זירות הפורקס היא פעילות מפוקחת בעולם. בארץ היה ואקום במובן זה שהזירות מצד אחד אינן בורסה, כי המסחר הוא מול הזירה עצמה ולא מול לקוחות, ומצד השני מה שנסחר שם הוא לא ני"ע, אלא נגזרים. זהו תחום שיש בו מכשירים מורכבים ברמת סיכון גבוהה, ונדרשת מיומנות מצד המשקיע/הסוחר כדי לפעול בזירה. מהצד השני, יש פה גופים שפונים לרוב לציבור קמעוני, ומציעים להם פתיחה של חשבונות למסחר".

- גופי הפורקס פונים גם, ובעיקר, לקהל שאין לו הידע הנדרש.

"בהחלט. המאפיינים של המוצר והנגישות האינטרנטית הגבוהה והקלה, הופכים את התופעה הזו לרחבה, וכמו שבכל מקום בעולם ראו לנכון להסדיר את הפעילות הזו - כך גם כאן".

- מהם הנדבכים המרכזיים בהסדרה מבחינת הרשות?

"הפעילות בתחום תחייב קבלת רישיון, שהתנאים לקבלתו כוללים בדיקה מעמיקה של הבעלים ובעלי תפקידים. הפעילות של הגופים הללו תפוקח באופן שוטף, ותהיה הגנה על כספי הלקוחות. כספי הלקוחות יופרדו מכספי הזירה, והם ינוהלו עם רישומים, והוראות לתשלום כספים באופן מיידי ללא גרירת רגליים.

"זירה גם תחויב לבדוק את היכולת של הלקוח לתפקד בה. כלומר, האם יש לאותו לקוח התאמה לפעילות באותה זירה. זה ייעשה באמצעות תהליך שיתועד, של ראיון ושאלון. אם הלקוח לא מתאים, על הזירה להזהיר אותו. אבל הזכות הסופית להחלטה בנושא תהיה של הלקוח, שיוכל להחליט לסחור בזירה בכל זאת.

"כמו כן, הכסף של הלקוחות יהיה בניהול בנאמנות עבורם, עם התאמה יומית של יתרות הלקוחות. יהיה גם ייחוד העיסוק - הזירה תהיה פלטפורמה למסחר, ולא תעסוק בניהול תיקים, בייעוץ תיקים ובפעילויות אחרות שנוגדות את האינטרסים".

- כמה גופים פעילים בשוק הזה בישראל?

"אנו מעריכים שיש בין 20 ל-30 גופים/שלוחות, שפועלים כזירות סוחר".

חברת מסחר אינטרנטית ישראלית, plus500, חווה בימים האחרונים נפילות בבורסה באנגליה, לאחר שסגרה חשבונות של לקוחותיה בגלל סוגיות של הלבנת הון.

- עד כמה הגופים האלה בעייתים מבחינת חוק איסור הלבנות הון?

"כרגע אין צו בתוקף שחל עליהם. זה בעייתי, וזה גם חלק מההסדרה. הצו עדיין בתהליך, ולא קיבל את אישור הכנסת. זה נמצא על השולחן של ועדת החוקה בכנסת".

- אילו סכומי כסף מתגלגלים בשוק?

"אין לנו נתונים כעת, כי כיום הגופים אינם מפוקחים".

במסגרת הפיקוח על הגופים הללו תהיינה גם דרישות הון, שיהיו תלויות בסוג הזירה. בחוק יש שלושה סוגי זירות: 1. זירה מוגבלת, שהיא זירה שמשמשת כצינור להשגת ציטוטים של זירות אחרות, והיא לא ממש צד לעסקה והסיכון לא עליה; 2. זירה שאינה מוגבלת, שהיא זירה רגילה; 3. זירה מתכסה, שלא לוקחת על עצמה שום סיכון.

"ההון המינימלי נע בין 800 אלף שקל לזירה מוגבלת, 1.5 מיליון שקל לזירה מתכסה ו-4 מיליון שקל לזירה לא מוגבלת. יש גם מודל סיכון להון רגולטורי שנגזר מהרווח התפעולי, מסיכוני השוק ונזילות ומסיכון אשראי", מוסיף שורקי.

- האם זה שוק בעייתי לצרכנים לדעתך? הנורמות שם בעייתיות?

"כיום אנו ניזונים מפידבקים, שמטבעם מקבלים פרסום בעיקר כשהם שליליים, ואנו לא מכירים את הטוב. בבסיס יש פה ניגוד עניינים בעייתי של הזירה מול הלקוח.

"כיום גם אין מגבלה על הזירות לתת ללקוח ייעוץ ואנליזה כשהן בפוזיציה הפוכה, אין להן מגבלות על הפרסום ועוד".

- היו בעבר טענות על אובדן חלק ניכר מכפיה הלקוחות במהירות. מה יהיו מגבלות המינוף של הלקוחות?

"המגבלות על מינוף מחולקות לפי רמת הסיכון של הנכס. יש שלוש רמות: הראשונה במט"ח וזהב - מגבלת מינוף של 1 ל-100. אפשר להשקיע 1,000 דולר בשביל לקנות נכס של 100,000 דולר. השנייה, מדדים על מניות שמחוץ לישראל ואג"ח, 1 ל-40; וכל השאר זה מינוף של 1 ל-20". בהקשר זה נציין כי במקור הרשות רצתה מגבלות מינוף נוקשות בהרבה משנקבע - כרבע ממה שהוחלט בסוף בכנסת.

- ומה יקרה לגבי השיווק והפרסום בגופים אלה?

"נושאים אלה יעברו שינוי משמעותי: ראשית, לכל פרסום תצורף אזהרה, מה גם שבחקיקה יש חובה לאי-הטעיה בפרסום. כמו כן, יהיה גורם בכיר בכל חברה שיהיה אחראי על חומרים פרסומיים שיוצאים מהחברה, כדי להימנע מבעיות שיש היום - כמו איך הרווחתי אייפד בעשר דקות, או איך מרוויחים בשעה כ-10,000 שקלים".

כאמור, כל עוד חברה לא קיבלה את הרישיון היא למעשה חברה לא מפוקחת. אבל שורקי מדגיש כי "גם לאחר שיהיה פיקוח, והליך הרישוי יושלם, זה לא אומר שאין סיכון בשוק הזה. הפעילות בזירות יישאר מסוכן מעצם טבען, ויש תרחישי קיצון כמו מה שקרה עם הפרנק השוויצרי".

עיקרי הרגולציה בתחום הפורקס:

■ החברות יצטרכו לבקש רישיון כדי לפעול בישראל.

■ החברות יצטרכו להגיש דוחות לרשות ני"ע.

■ המינוף יוגבל ל-1 ל-20 ברמת סיכון גבוהה, 1 ל-40 ברמת סיכון בינונית ו-1 ל-100 ברמת סיכון נמוכה

■ על החברות ייאסר לייצג או לייעץ בעסקה, ללא הבהרה ללקוח לגבי הפוזיציה שהחברה נמצאת בה.

■ כספי לקוחות יישמרו בחשבונות צד ג', בנפרד מכספי החברה.

■ ההון הרגולטורי המינימלי לזירה לא מוגבלת יעמוד על 4 מיליון שקל לפחות.

■ הזירות יחויבו להבהיר ולהסביר ללקוח את הפעילות.

מהי זירת סוחר?

זירת סוחר היא מערכת ממוחשבת, שבה הלקוח קונה ומוכר מכשירים פיננסיים מול מפעיל הזירה, וזירת הסוחר היא הצד הנגדי לעסקאות הלקוח. ישנו מגוון רחב של מוצרים שנסחרים באמצעות זירות הסוחר, החל מנגזרים על שערי מט"ח, עבור במדדים בעולם, ועד סחורות ואופציות בינאריות. המסחר בזירות אלה מתאפיין במינופים גבוהים, שלעתים יכולים להביא לאובדן די מהיר של ההון של המשקיע.

הזירות הללו מוכרות גם כחברות למסחר בחוזי הפרשים (CFD), וגם כשוק הפורקס. עם זאת, פורקס הוא רק אחד מהמוצרים בשוק זירות הסוחר

"השוק יתבגר"

מה חושבים על הרגולציה החדשה אלה שמהצד השני? עו"ד גדי ירום, המתמחה ברגולציה של ני"ע ושוק ההון, שנמצא מהצד של המפוקחים העתידיים, מאיר את הסוגיה מהצד השני, ומציין כי "הרגולציה מעמידה סטנדרטים דומים לכללים שהונהגו זה מכבר במקומות שונים בעולם המערבי".

לשאלה כיצד תשפיע הרגולציה על הצרכן הוא אומר, כי "עבור סוחרים שפעלו עד היום באמצעות חברות בעלות רישיון במערב אירופה או בארה"ב, או בזירות מקומיות שהנהיגו כללים דומים באופן וולנטרי, היא לא מהווה בשורה מהותית. עם זאת, הרגולציה מעמידה חסמי כניסה מהותיים לתחום זירות הסוחר, שמבטיחים כי גורמים קיקיוניים שפעלו בתחום זה בדרך של הפרחת הבטחות על רווחי עתק ונקיטת שיטת 'פירמידה' תוך סיכון כספי לקוחות, לא יוכלו לפעול".

לדבריו, מבחינת זירות המסחר, הרגולציה החדשה תביא לשינויים ניכרים. "הצורך לעמוד ברגולציה חייב את זירות הסוחר לזנוח פרדיגמות קודמות, ולחשוב מחדש על אופי הארגון והתכנון של תהליכים ונהלים, לטובת הפיכה לגופים הדומים יותר ליתר הגופים הפועלים בשוק ההון. מובן שעם המעבר לשמש כגוף לגיטימי בשוק ההון באות גם חובות, ובכלל זה עלויות שוטפות משמעותיות הנוגעות להחזקת מערכי בקרה, ציות ודיווח, ריתוק הון וחשיפה של בעלי שליטה ונושאי משרה להליכים בקשר עם הפרת הוראות הרגולציה.

"עם זאת, עד היום זירות הסוחר זכו למוניטין שלילי בתודעה הציבורית, ונאלצו להתמודד עם חשדנות של לקוחות פוטנציאליים. מעתה הן תוכלנה להתהדר בכך שפעילותן מפוקחת ומוסדרת, ושהכספים של הלקוחות מופקדים בחשבונות בנק נפרדים, ובכך שזירת המסחר יציבה ומבוטחת. זה יקל על מאמצי השיווק של זירות המסחר", הוסיף ירום.

אורן אלדד, מנכ"ל חברת ATRADE, מהגופים הגדולים בשוק, אומר כי "באופן כללי, מה שרשות ני"ע בחרה לשים עליו דגש זה יציבות החברות מצד אחד, ומהצד השני, מצד הלקוח, מדובר בהקטנת הסיכון ובהגברת השקיפות. כל המדינות המתקדמות מפקחות על השוק הזה באופן זה או אחר. באותן מדינות מדובר בחלק לגיטימי משוק ההון, וזו הייתה שאלה של זמן מתי זה יגיע לישראל".

לדברי אלדד, "זה בהחלט צעד מבורך, וישראל מיישרת קו עם המדינות הרציניות בעולם, וזה מציב הגנה ללקוח. עד הרגולציה כל גוף עבד לפי ראות עיניו והסטנדרטים שלו - כעת זה יבגר את השוק, והדור הבא של החברות שיפעלו בתחום יהיה החברות הבוגרות יותר, ואלו שפועלות באופן תקין. זה יוביל לפריחה וצמיחה של התחום". לדברי אלדד, "אנו מעריכים שיהיה הליך זריז ברשות, ושהיא עתידה לחלק את הרישיונות תוך כחצי שנה, וזה טווח ראוי".

על הפוטנציאל השיווקי הניכר להגדלת קהל היעד מדבר גם שחקן חדש שמצטרף לשוק אגב הרגולציה הקרבה: השבוע למדנו מאי-אונליין שנכנסת לתחום תחת מותג iFOREX, כי מבחינתה הרגולציה דווקא יוצרת פוטנציאל לצמיחה. כך, יואב ליבל, מנכ"ל אי-אונליין, אומר כי "העדר רגולציה בעבר אפשר לגופים שלא לנהוג בשקיפות מול לקוחות. כתוצאה מכך שזירות סוחר הן תחת רגולציה, יתאפשר ללקוחות שחששו להיכנס לתחום, לפעול בו". כך הוא צופה, כפי שדיווחה החברה לבורסה, כי "כניסת הרגולציה תגדיל את התחום".

לפרטים והרשמה לוועידת שוק ההון - לחצו כאן

 ועידת שוק ההון 2015