1. אפשר בהחלט לקבל את זה ששוק השכירות הישראלי זקוק לרגולציה ולפיקוח. בתל אביב מתעמרים היום בעלי דירות בשוכרים אומללים, רק בגלל שהם יכולים.
אבל זו נאיביות לחשוב שרגולציה ופיקוח גם יכולים להוריד מחירים. התוצאה הטבעית היא בדיוק הפוכה. העברת מעט כוח מידי המשכירים לידי השוכרים באמצעים מלאכותיים (ולא על ידי הוספת היצע) מוכרחה לעלות לשוכרים כסף, קרי להעלות להם את המחירים.
אם תיטול ממשכיר דירה את היכולת שיש לו היום - בגלל עודף היצע מול ביקוש - להתעלם מנזילות ועובש, לקרוא לכיור הקטנטן מטבח ולהקפיץ את שכר הדירה כרצונו, אין שום סיבה שהוא לא יעלה בשל כך את המחיר. אולי לא בכל אותן עלויות שכפתה עליו הגזירה החדשה (רובן בגדר נעלם, כפונקציה של האינפלציה, כוחות השוק ועוד), אבל חלק בהחלט יהיה חייב להתגלגל על השוכרים המסכנים.
בשוק עם ביקוש שמטפס שנה אחרי שנה (יחד עם עשרות אלפי צעירים שלא יכולים לקנות דירה), אין שום סיכוי שפיקוח ממשלתי יוכל להוריד מחירים. או ששוכר הדירה ישלם יותר כדי לקבל מטבחון של ממש ודלת בשירותים (החוק אמור להגדיר את המינימום לדירה), או שהשוכר והמשכיר, שניהם בסופו של יום אנשים פרטיים, ימצאו את הדרך להמשיך את החוזה הדרקוני באותה דירה עלובה, למרות החוק הטרי. עם כל הכבוד לרשויות החוק, אולי כדאי להזכיר שחוק ישן קובע למשל שאסור לפצל דירות בלי היתר מהרשות המקומית. זה לא מפריע לעשרות אלפי משכירים ושוכרים לגור בדירות מפוצלות ולא חוקיות, על אף שמדובר בעבירה פלילית. השוק יותר חזק ממשה כחלון ומסתיו שפיר.
2. אבל מבחינת כחלון ופקידי האוצר, מחירי השכירות (שיעלו כאמור) הם בסה"כ "נזק נלווה". מחיר שצריך לשלם במלחמה הכללית. חוק שכירות הוגנת, כמו גם התוכנית להעלאת מס הרכישה לבעלי דירה שנייה, נועדו בעיקר להפחית ביקושים לדירות מצד משקיעים נלהבים.
מס השבח ינגוס להם ברווח ההון, אם וכאשר יהיה כזה ביום המימוש; מס הרכישה יקפיץ להם מראש את המחיר; וחוק שכירות הוגנת יפגע להם בדיבידנדים השוטפים (עם איום קבוע גם למסות אותם על השכרת דירה מהשקל הראשון).
זוהי מטרתה האמיתית של התוכנית. אם הנתח של משקיעי הדירות ירד בעקבות הגזירות החדשות מ-25%-30% ל-10%-15% מכלל הרוכשים, במשרד האוצר משוכנעים שהשוק יצטרך סוף סוף לרדוף אחרי קונים. ובהינתן שהאופציה השנייה במשוואה - הגדלה משמעותית של היצע הדירות - לא ממש רלוונטית בטווח הקצר והבינוני (עם כל הכבוד לסמכויות התכנון והשיווק שקיבל כחלון), זו הדרך היחידה כרגע באוצר להשפיע על משוואת ההיצע והביקוש.
3. ועוד דבר אחרון: החלטת כחלון לקדם חוק לשכירות הוגנת אינה חשיפת ערוץ 2 אתמול, ויסלחו לנו אנשי הערוץ. ב-11 בפברואר השנה ערך כחלון מסיבת עיתונאים שבא פרס את תוכניות הדיור שהוא מתכנן אחרי הבחירות. אחד הסעיפים הבולטים בחוברת שנשאה את השם המחייב "תוכנית החירום של מפלגת כולנו לפתרון משבר הדיור בישראל", היה "חקיקת חוק שכירות הוגנת לקביעת כללים ברורים שיחייבו כל הסכם שכירות. במסגרת זו יוגדרו דרישות כגון המינימום להגדרת דירה כברת השכרה והחובות המינימליות של המשכיר ביחס לאחזקת הדירה".
רק שאז, מלבד הסקפטיות הטבעית מול כל הכרזת בחירות, התקשורת הישראלית היתה עסוקה בעיקר בנסיעת בנימין נתניהו לקונגרס בארה"ב (זוכרים?) ובסערת פרס ישראל (זוכרים?). ולכן, אפשר לשלוף עכשיו שוב את התוכנית של כחלון בלב הפריים טיים, כאילו מדובר בהברקה חדשה של שר האוצר הטרי.
רק שבפועל, אחרי מינויו של כחלון השבוע לשר אוצר עם סמכויות כל כך דרקוניות, השוק כבר מחכה למעשים. נמאס לנו מבלוני ניסוי שלפי שעה בעיקר מופרחים באוויר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.