מה בער לך, נתניהו?

יום ראשון בשבוע הוא בדרך-כלל העסוק ביותר בסדר יומם של מנהלים ומקבלי החלטות. כל מה שהצטבר במהלך סוף השבוע שחלף והשבת, הכול מתנקז לבוקר של היום הזה. עבור ראש הממשלה זהו יום לחוץ במיוחד, כי יש לו גם ישיבת ממשלה ארוכת שעות ומרובת דיבורים. ביום הזה עושים מקבלי ההחלטות את הדחוף ביותר, כשהנושאים האחרים עוברים לשאר ימות השבוע.

אצה הדרך

מסתבר כי פיטורי מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר היה מסוג הדברים שאינם סובלים דיחוי, עד כדי כך שזה הובא לאישור הממשלה כבר בישיבתה הראשונה (!).

המפטר נתניהו גם לא מצא את הזמן והרצון לבצע את הפיטורים בדרך מתורבתת, המכבדת גם את המפטר וגם את המפוטר. ברגר לא זכה להזמנה לפגישה, כפי שמקובל ומתבקש. עד כדי כך אצה לנתניהו הדרך - שהוא ביצע את הפיטורים בטלפון.

נוח או מוכשר?

למה זה נעשה בצורה כזאת? אני לא מדבר על המהות, כלומר על תפקודו של ברגר. אדרבא, נאמרים עליו רק דברים טובים. אבל השר הממונה רשאי להחליף את המנכ"ל גם ללא סיבות ענייניות. זה חבל, אבל ככה זה.

קוראים לזה משרת אמון - כלומר, השר יכול להביא אדם שהוא מרגיש איתו בנוח, גם אם הוא מחליף אדם מוכשר ויעיל ממנו. העיקר שהשר ירגיש בנוח. אנחנו, הציבור, לא רלבנטיים לתהליך הזה.

הצורה שבה פיטר נתניהו את ברגר היא יוצאת דופן בברוטליות ובמיידיות שלה. ושוב: למה? יש כל מיני השערות. סברה אחת אומרת שהוא רוצה "איש שלו", שזה מקובל. אבל פרשנויות אחרות מדברות על הרצון לסייע לבעלים של בזק, שאול אלוביץ', שכלי התקשורת שבבעלותו תומכים בנתניהו, כי הרפורמה של ברגר הייתה לצנינים בעיני בזק ואלוביץ'. היא נועדה להיטיב עם הציבור על חשבון הפחתת רווחי בזק ואלוביץ'.

התנהגות לא מקובלת

התיאוריה הוכחה מהר מאוד כנכונה מבחינה עובדתית. מיד לאחר שנודע על פיטורי ברגר, זינקה מניית בזק ב-4.5%, והיא ממשיכה לטפס. ייתכן שזה מקרי. הכול אפשרי. אלא שיש יותר מדי דברים המקשים על קבלת התיאוריות המקילות.

אליכם, וינשטיין ושפירא

אמנם עדיין אין ודאות כזאת או אחרת, אבל יש כאן בוודאי חשש סביר, שלא לומר חשד, שצריך לבדוק אותו. מרגע זה הכדור עובר למגרש שלך, היועץ המשפטי לממשלה וינשטיין, ואולי גם אליך, מבקר המדינה יוסף שפירא. אנא בדקו ודווחו לנו.