שלושה מתוך חמשת הבנקים הגדולים פרסמו היום את דוחותיהם לרבעון הראשון ב-2015. בנק הפועלים, דיסקונט והבינלאומי הצליחו להציג עלייה ברווחים, וזאת על אף המדד השלילי שעמד על 1.6% והירידה בריבית שהכבידו על הכנסות המימון. התוצאות הטובות הושגו בזכות ירידה בהוצאות השכר בשלושת הבנקים, ועלייה בהכנסות מעמלות.
דבר חשוב נוסף שתרם לרווחי הבנקים היה המימושים בשוק ההון, ובמיוחד בשוק האג"ח. בנק הפועלים, דיסקונט ומזרחי טפחות, שפרסם שלשום את הדוחות, רשמו רווחים ממימוש אג"ח בהיקף של 439 מיליון שקל, לעומת 217 מיליון שקל ברבעון המקביל, כלומר פי 2.
בבנקים מציינים כי אחת הסיבות לעלייה במימוש ברבעון הראשון הייתה רמת המחירים. "השווקים גבוהים, אז זה זמן נכון לממש", אומר גורם בכיר באחד הבנקים. ואכן, הטיימינג של הבנקים התברר כנכון, שכן בשבועות האחרונים נרשמה מגמת ירידות בשוק הסולידי. יחד עם זאת, חשוב לציין כי החשיפה של הבנקים לשוק זה עדיין גדולה, וברשותם תיק אג"ח בהיקף של עשרות מיליארדים.
הפועלים: עלייה של 11% ברווח הנקי
בנק הפועלים, בניהולו של ציון קינן, פרסם דוח חזק עם עלייה של 11.3% ברווח הנקי לעומת הרבעון המקביל. הרווח עמד על 808 מיליון שקל, והוא משקף תשואה על ההון דו-ספרתית של 10.7%.
כמו כן, הבנק יחלק דיבידנד בגובה של כ-162 מיליון שקל. זו הפעם הראשונה שהבנק מחלק דיבידנד במסגרת המדיניות החדשה שאותה גיבש עם בנק ישראל, המאפשרת חלוקה רבעונית של 20% מהרווח הנקי.
העלייה ברווחים בבנק הושגה למרות ירידה בהכנסות המימון של 13.4%, שנבעה בעיקר מהמדד השלילי. המדד השלילי גרר לפי הערכות פגיעה של 150-200 מיליון שקל מרווחי הבנק. מה שסייע לבנק היה רווחים ממימוש אג"ח ומניות בהיקף של מעל 300 מיליון שקל (עיקר המימוש היה באג"ח מדינה וקונצרניות - 205 מיליון שקל), לעומת רווח של 164 מיליון שקל ברבעון המקביל. הבנק גם רשם עלייה של 5.4% בהכנסות מעמלות. עיקר העלייה בהכנסות מעמלות הייתה בפעילות שוק ההון, שם גדלו ההכנסות במעל ל-10%, ומנגד נמשכה השחיקה מעמלות העו"ש שירדו ב-1.2% לעומת הרבעון המקביל.
מעניין לציין כי על אף הגידול בפעילות בשוק ההון, הצליח הבנק להגדיל גם את היקף הפיקדונות, שצמחו מתחילת השנה ב-3.5%, לקרוב ל-308 מיליארד שקל. צמיחה זו מפתיעה על רקע הריבית האפסית שמעניקים הבנקים בפיקדונות.
גורם חיובי נוסף שתרם לתוצאות הוא הירידה בהוצאות השכר שעמדו על 1.26 מיליארד שקל, ירידה של קרוב ל-4% לעומת הרבעון המקביל. הירידה נבעה מתוכניות ההתייעלות בבנק המביאות לצמצום בכמות העובדים. נזכיר כי בדוח הקודם ביצע הבנק הפרשה נוספת לתוכנית התייעלות חדשה לצמצום של עד 700 עובדים בשנתיים. תוכנית זו עדיין לא החלה, והצמצום הנוכחי בכוח האדם מבוסס על תוכניות קודמות שיישומן אמור להסתיים בסוף החודש הבא.
באשר להפרשות להפסדי אשראי, שם נרשמה עלייה לעומת הרבעון המקביל. ההפרשות עמדו על 60 מיליון שקל לעומת הכנסות של 15 מיליון שקל בתקופה המקבילה. יחד עם זאת, עדיין מדובר בהפרשות נמוכות המהוות כ-0.1% בלבד מתיק האשראי של הבנק.
ההפרשות הנמוכות נובעות מריקברי בגובה של כ-280 מיליון שקל שרשם הבנק (חוב שהופרש ונפרע) בעיקר במגזר העסקי, מה שקיזז חלק גדול מההפרשות שבוצעו. הפרשה גבוהה יחסית נרשמה ברבעון האחרון במגזר העסקים הקטנים, שם היוותה ההפרשה 0.78% מהתיק.
תיק האשראי של הבנק צמח ב-1.9% במהלך הרבעון הראשון. עיקר הצמיחה ממשיכה להיות במגזר המסחרי, שם נרשם גידול נאה של 5.8% בתוך שלושה חודשים, ובמגזר העסקים הקטנים שצמח ב-2.6%. כמו כן, נבלמה הירידה באשראי בתיק האשראי העסקי בבנק, שאף גדל ב-1.7% ברבעון הראשון.
דיסקונט: רואים את פירות ההתייעלות
בנק דיסקונט, בניהולה של לילך אשר טופילסקי, הפתיע לטובה כשפרסם דוח טוב ביחס לתוצאות שרגיל הבנק להציג. רווחי דיסקונט זינקו בכ-85% ל-242 מיליון שקל ברבעון הראשון, והם משקפים תשואה על ההון של 7.7% לעומת 4.5% בלבד ברבעון המקביל.
הבשורה המרכזית בדוחות של דיסקונט היא הירידה בהוצאות השכר, נתון נדיר למדי בבנק הכי פחות יעיל במערכת הבנקאית. הוצאות השכר בבנק עמדו על 831 מיליון שקל, ירידה של יותר מ-10% לעומת הרבעון המקביל. למעשה הירידה עשויה להיות אף חדה יותר, אלמלא שערוך אקטוארי שביצעו בבנק ושהגדיל את הוצאות השכר בכמה עשרות מיליוני שקלים.
הירידה בהוצאות הושגה בזכות השלמת תוכנית לפרישה מוקדמת שבוצעה בבנק אשתקד, ושהביאה לפרישה של 400 עובדים עוד בסוף שנת 2014, כאשר הבנק לא גייס עובדים חדשים במקומם.
המבחן הבא לריסון הוצאות השכר יהיה הסכם השכר שאמורה ההנהלה לגבש עם ועד העובדים. בשל המתיחות הקיימת היום בין הצדדים, ולאור תוספות השכר הלא מבוטלות שהושגו בהסכם האחרון בבנק לאומי, לאשר טופילסקי תהיה זו משימה לא פשוטה לגבש הסכם עם תוספות שכר מרוסנות. הצדדים עדיין לא התיישבו לשולחן המו"מ, ומהעבר ניתן ללמוד כי ככל הנראה הדבר יקרה רק אחרי שיוכרז סכסוך עבודה בבנק - בקשה שהוועד הגיש באחרונה להסתדרות.
עוד נציין כי בעוד שבבנקים האחרים נרשמה ירידה בהכנסות הריבית בעקבות המדד השלילי, דיסקונט הצליח לשמור על יציבות בסעיף זה, שעמד בדומה לרבעון המקביל על 1.02 מיליארד שקל. הישג זה נבע בזכות החשיפה הנמוכה יחסית של הבנק למדד לעומת בנקים אחרים, והפחתת החשיפה של הנכסים וההתחייבויות בבנק לריבית והמדד.
מה שעוד סייע לבנק להציג עלייה ברווח הוא מימוש אג"ח ומניות, שתרמו לרווחי הבנק 170 מיליון שקל, לעומת רווחים של 123 מיליון שקל ברבעון המקביל.
הפרשות הבנק להפסדי אשראי היו נמוכות למדי ועמדו על 32 מיליון שקל בלבד, לעומת 75 מיליון שקל ברבעון המקביל. ההפרשות היוו 0.1% מתיק האשראי, בדומה לבנקים אחרים, וזאת לאחר שדיסקונט נהג להגיע בעבר להפרשות גבוהות יותר מהממוצע במערכת הבנקאית.
דיסקונט, שבמשך שנים צמצם את תיק האשראי כדי לעמוד ביעדי ההון שקבע בנק ישראל, חזר לצמוח אשתקד באשראי והוא ממשיך זאת גם השנה. תיק האשראי של הבנק גדל ברבעון הראשון ב-1.6 מיליארד שקל, כאשר עיקר הגידול נעשה במגזר משקי הבית והעסקים הקטנים, בהתאם לתוכנית האסטרטגית שהציג הבנק אשתקד.
הבינלאומי: הסכם השכר בלאומי סייע
הבנק הבינלאומי, בניהולה של סמדר ברבר צדיק, הצליח להגדיל את הרווח שלו ב-5% ל-125 מיליון שקל, וזאת על אף שספג ירידה של 17% בהכנסות המימון, שעמדו על 444 מיליון שקל. הירידה החדה בסעיף זה נרשמה בשל המדד השלילי, שפגעה ברווחי הבנק בהיקף של 34 מיליון שקל.
בניגוד לבנקים אחרים שביצעו מימוש משמעותי של אג"ח, שאיזן את המצב, הבינלאומי לא ביצע מימושים מיוחדים, ושמר על אותה רמת מימושים כמו ברבעון המקביל.
מה שסייע לבנק בכל זאת להציג גידול ברווח, היה ירידה חריגה בהוצאות השכר של כמעט 16% ל-376 מיליון שקל. הירידה נבעה משינוי חשבונאי בעקבות יישום הכללים האמריקאיים, וכן בעקבות יישום הסכם השכר החדש של בנק לאומי (עובדי הבינלאומי צמודים להסכם זה).
ההסכם כלל שינויים הקשורים לימי המחלה ולמענק היובלות, שבאופן חד-פעמי הביאו להפחתה בהוצאות השכר.הבינלאומי, שנהנה ממבנה הון יציב והלימות הון גבוהה, האיץ ברבעון האחרון את הצמיחה בתיק האשראי. תיק האשראי בבנק צמח במהלך הרבעון הראשון ב-2.6% ל-70.8 מיליארד שקל, כאשר הצמיחה בלטה במיוחד במגזר העסקי, שבו צמח התיק בקרוב ל-4%.
תוצאות הבנקים ברבעון הראשון 20.5.15
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.