האם ישראל היא מדינה מושחתת?

האם ישראל היא מדינה מושחתת?

כל אחד מוזמן לענות על השאלה כראות עיניו. מי שיענו בהחלטיות שאכן כן, אנחנו מדינה מושחתת ורקובה מן היסוד, ודאי יציגו כעדות לכך את פרשות השחיתות שנחשפו לאורך השנים, ויוסיפו שאם זה מה שמצאו - יש עוד הרבה פרשות שנקברו ולעולם לא יזכו לראות את אורה המחטא של השמש.

מי שיגידו שהשחיתות פה אינה יוצאת דופן, אפילו לא ביחס למדינות מערביות, ודאי יצביע על כך שמערכות המשטרה, המשפט והדמוקרטיה עושות את עבודתן מצוין: עובדה - הן חושפות שחיתויות ומעמידות בכירים לדין ושולחות אותם לכלא לתקופות מאסר די ממושכות.

כל אזרח, כל מי שחרד למעמדה של מערכת המשפט, כל מי שחפץ במערכת משפט עוצמתית, עצמאית, בעלת יוקרה; כל מי שחושש מפגיעה קשה באמון הציבור במערכת המשפט; כל מי שמאמין במערכת הצדק הישראלית; כל מי שחושש מההתקפות, חלקן בוטות, על הפרקליטות ועל בתי המשפט - חייב להיות מוטרד, מודאג ואף מזועזע מאירועי סוף השבוע שעבר.

מערכת המשפט היא הנכס הכי יקר של הדמוקרטיה, היא התשתית הדמוקרטית של כל מדינה. והנה, פרקליטה שהיא בשר מבשרה של המערכת, שהייתה באחד ממוקדי הכוח המשפטיים כפרקליטת מחוז תל-אביב, חרצה את גורלם של רבים והוגדרה אחת מ"בני האור" - הנה היא הופכת לסמל המקורביזם והחבריזם הישראלי בפרשת שחיתות ותעמוד למשפט. זה אינו דבר של מה בכך.

מי שחושב שעו"ד רות דוד נסחפה אחרי עו"ד רונאל פישר, נשבתה בקסמיו, נקלעה שלא בטובתה לעניין, הייתה ליד הפרשה ואיכשהו נשאבה לתוכה או מעדה - כנראה לא קרא לעומק את כתב האישום נגדה. דוד הייתה לכאורה "בתוך" הפרשה ועוד איך; היא ידעה שרב-פקד ערן מלכה מעביר חומרים אסורים, העבירה אותם בעצמה בטיסה לבודפשט, כולל הצפנתם, ואף שוחחה איתו באופן אישי.

למען אלה שעדיין מתחבטים בשאלה שהצבנו בכותרת - הנה הסעיפים הרלוונטיים, מילה במילה כמעט, בכתב האישום נגד רות דוד.

הסעיף הראשון מתייחס לפרשת יאיר ביטון:

"במהלך שנת 2012 התנהלה ביחידה הארצית לחקירות פשעים חמורים בינלאומיים (היאחב"ל) חקירה סמויה, המכונה 'פרשיית מעשה ניסים', בענין הקשר בין יצחק אברג'יל (להלן: אברג'יל) וגורמים מטעמו לבין חברת ב. יאיר ובעל השליטה בה, יאיר ביטון. במסגרת חקירה זו, במהלך שנת 2013, נאספו ראיות המגבשות חשד לכאורה למעורבות פלילית של יאיר ביטון עם אברג'יל ואנשיו, והחקירה הסמויה נסובה גם סביב עניין זה.

"בתקופה האמורה, שימש עו"ד רונאל פישר כבא-כוחו של ביטון, ופישר ורות דוד גם היו מצויים עם ביטון בקשרי חברות. במהלך שנת 2012 הצטרף ערן מלכה לצוות החקירה של 'פרשיית מעשה ניסים' ושימש כגורם מקצועי מייעץ בפרשיה. במסגרת זו נחשף מלכה לכל חומרי החקירה שנאספו במסגרת החקירה הסמויה האמורה.

"במהלך שנת 2013 פנה פישר אל מלכה וביקש ממנו לסייע לו לעזור לביטון, בהדגישו כי הוא חברו, על-פי השיטה... מלכה נעתר לבקשתו של פישר, ובשלהי שנת 2013 וכן בתחילת שנת 2014, הגיע מלכה למשרד ומסר לפישר ולע' חומרים מתוך החקירה הסמויה בעניינו של ביטון.

"במסגרת זו לקח מלכה דפים המכילים, בין היתר, שאלות המתוכננות להרכיב את חקירתו העתידית של ביטון, אשר היו אמורות להיות מוטחות בפניו של ביטון בשלב החקירה הגלויה, לאחר שהחקירה הסמויה תהפוך לגלויה ולאחר מעצרו העתידי. מלכה מסר חומרים אלה לפישר שלא כדין. במעמד האמור ניתחו מלכה ופישר את החומרים האמורים ודיברו על נפקותם המשפטית.

"בסמוך לאחר עזיבתו של מלכה את המשרד, הגיע ביטון למשרד, שם שוחח עמו פישר אודות החומרים המסווגים שהובאו בעניינו, כאשר פישר מנחה את ביטון בעניין זה.

"לאחר מכן, עובר לתאריך 27.3.14, בשעה שהחקירה היתה עדיין בשלב הסמוי, נפגשו פישר ורות דוד, והתכוננו לקראת תדרוכו של ביטון לקראת חקירתו העתידית, תוך שהם דנים בחומרים המסווגים הנוגעים לעניינו, אשר הועברו אליהם ממלכה, תוך שהם מודעים לכך שמדובר בחומר מסווג שהושג שלא כדין. במעמד זה ערכו פישר ודוד מיון של החומרים המסווגים הנוגעים לביטון, אשר שהה אותה העת בחו"ל, ואשר הגיעו אליהם שלא כדין. זאת עשו הנאשמים על מנת לברור את החומרים שבכוונתם לקחת עימם לחו"ל לשם תדרוכו של ביטון לחקירתו.

"בתאריך 27.3.14 טסו פישר ודוד לבודפשט, שם שהה ביטון אותה עת. בטיסה האמורה נשאה דוד באמתחתה מעטפה המכילה את החומרים המסווגים הנוגעים לביטון, אותה נתבקשה לשאת על-ידי פישר וע', בשל היותה 'בלדר בטוח'.

"במהלך שהותם בבודפשט פעלו פישר ודוד להכנת ביטון לקראת חקירתו הצפויה, ובמסגרת זו אף נחשף בפניו מידע מסווג הנוגע לעניינו. עוד במהלך שהות זו, התקשר פישר אל מלכה, באמצעות אפליקציית וייבר (אשר השניים בחרו מאחר שסברו כי היא אינה ניתנת לניטור ולהאזנה), וביקש ממנו הבהרות בנוגע לחומרים האמורים, ומלכה מסר לו הבהרות שכאלה.

"לאחר שובם לארץ, מסרו פישר ודוד את המעטפה לע' על מנת שתצפינה, וזו הצפינה אותה בחצר ביתה.

"בתאריך 30.4.14 או בסמוך לכך, בסביבות השעה 22:00, תדרכו שוב פישר ודוד את ביטון לקראת חקירתו במשרדם. בשלב מסוים הורה פישר לע' להגיע למשרד עם המעטפה. לאחר שזו עשתה כן, המשיכו פישר ודוד לתדרך את ביטון לקראת החקירה על מנת לשבשה, תוך שימוש במסמכים המסווגים שהיו במעטפה, במסגרת ישיבה שנמשכה עד לשעה 04:00.

"במסגרת חקירת 'פרשיית מעשה ניסים', נקבע מועד ל'פרוץ', קרי מעבר מחקירה סמויה לחקירה גלויה, ליום רביעי, 7.5.2014, כאשר במועד זה אמור היה להיעצר יאיר ביטון על-ידי היאחב"ל. בתאריך 4.5.14, כתב מלכה הודעת וואטסאפ לע': 'יש למצוא בעיה בלב ולאשפז, כי ברביעי בבוקר הוא מקבל דפיקות בדלת'. במעשה זה הדליף מלכה את מועד מעצרו הצפוי של יאיר ביטון וייעץ לע' ודרכה לפישר לדאוג לכך שביטון ייצור מצג-שווא שיביא לאשפוזו, וזאת על מנת שלא ניתן יהיה לבצע את מעצרו. ואכן, בתאריך 7.5.14 התאשפז ביטון בבית-החולים הדסה עין-כרם, ואגב כך סיכלו מלכה ופישר בצוותא חדא עם ביטון את מעצרו...

"נוכח סיכול המעצר כאמור, הוחלט ביאחב"ל לדחות את מועד ה'פרוץ' לתאריך 19.5.14, כאשר בשלב זה תוכננו שני גלי מעצרים - האחד ב-19.5.14, והשני ב-20.5.14. בתאריך 8.5.14 בשעה 13:48, שלח נאשם 1 לנאשם 2 הודעת וואטסאפ, ובה כתב: 'המבצע נדחה ל-20', והדליף אגב כך את מועד מעצרו המתוכנן מחדש של ביטון..."

הסעיף השני מתייחס לפגישה לילית שבה השתתפה דוד בעקבות פיענוח הקוד לטלפונים הסלולריים של פישר ועדת המדינה:

"במהלך 2014 נפתחה במח"ש חקירה נגד הנאשמים מלכה ופישר, ע' ואחרים, בחשד לעבירות מתחום טוהר המידות. במהלך החקירה שימשה דוד כבאת-כוחו של פישר. במהלך החקירה נתפסו, בין היתר, מכשירי הטלפון הניידים של פישר וע', אולם השניים סירבו למסור לחוקר מח"ש את קוד הגישה למכשירים. בכך סיכלו הנאשמים אותה עת את האפשרות של גורמי החקירה להתחקות אחר הניידים.

"על אף האמור, המשיכו גורמי החקירה במח"ש לעשות כל מאמץ לבצע חדירה למכשירים הניידים באמצעות כלים פורנזיים, על מנת להגיע לחקר האמת. ואכן, במהלך חודשים מארס-אפריל 2015 אותרה הגישה אל המכשירים הניידים ובוצעה החדירה לתוכנם.

"בעקבות החדירה למכשירים הניידים פנתה מח"ש לבית משפט השלום בירושלים בתאריך 27.4.15, בבקשה לקבוע את המנגנון לפיו תוכל לעיין בתוכן המכשירים הניידים. הדיון בבקשה זו התקיים במעמד צד אחד ובדלתיים סגורות, הליך אשר החל במקורו כבקשה של ע' להשבת המכשירים הניידים שנתפסו ממנה במסגרת החקירה.

"בסיום הדיון ניתנה החלטה המתירה למח"ש לעיין בתוכן הניידים בהתאם למנגנון שנקבע בהחלטה. עוד נקבע בהחלטה: 'למותר לציין כי בשל אופיה של הבקשה וטיבה, הרי שהדיון יתקיים בדלתיים סגורות, ואני אוסר על פרסומו'.

"על אף האמור, בתאריך הנ"ל בשעות אחר-הצהריים, נשלחה ההחלטה מטעמו של בית המשפט, ככל הנראה עקב תקלה, לבאי-כוחה של ע', והדבר נודע למלכה ולפישר. בעקבות זאת התקיימה התכנסות לילית בביתו של פישר, שמטרתה הייתה לדון במשמעות ההחלטה והשלכותיה על חקירת מח"ש בעניינם של מלכה, פישר וע'. בישיבה זו השתתפו, בין היתר, הנאשמים פישר, דוד, ע' ובאי-כוחה. משתתפי הפגישה העלו תרחישים אפשריים לפעולה, ככל שאכן צלחה החדירה למכשירים הניידים.

"במהלך הפגישה הביעה ע' את חששה מפני השלכות החדירה לניידים, ביודעה כי הם מכילים ממצאים מפלילים. במהלך הפגישה אף הביעה ע' את רצונה לעזוב את הארץ, ועקב כך התפתח שיח שבו נטלה חלק בין היתר רות דוד, בדבר שקילת אפשרות יציאתה של ע' לחו"ל.

"עוד ייעצה דוד לע' כיצד להתנהל בעת חקירתה הצפויה, ובין היתר אמרה לה: 'הקו שלך הוא להיכנס לחדר החקירות ולהתמוטט'. כמו כן הורתה לה דוד להמשיך באותו קו שנקטה במהלך חקירתה הקודמת במח"ש כחשודה, קרי חוסר שיתוף-פעולה. בנוסף התריעה דוד בפני ע' כי ככל הנראה, בעוד יומיים-שלושה, היא עתידה להיעצר במסגרת החקירה.

"עו"ד דוד הבהירה לפישר ולע' כי אם אמנם מח"ש הצליחה לחדור אל הטלפונים הניידים, אזי משמעות הדבר הינה 'אסון'. עו"ד דוד אף הוסיפה כי אם אמנם צלחה החדירה למכשירים הניידים, אזי העונש העתידי הצפוי לפישר צפוי להיות חמור משמעותית מזה שהיה צפוי אלמלא כן.

"בפגישה שוחחה ע' טלפונית עם מלכה, שיתפה אותו בחששה מהחקירה ומהמעצר הצפויים לה, ומלכה ביקש ממנה להגיע לפגישה ולקחת בה חלק. ע' שאלה את עו"ד דוד אם מלכה יוכל להגיע, וזו השיבה בשלילה. עו"ד דוד, שידעה כי ע', מלכה ופישר חשודים כולם בצוותא, שוחחה בעצמה בטלפון עם מלכה והורתה לו נחרצות לבל יגיע לפגישה, מחשש שיש עליו 'מעקבים והאזנות'. עוד הנחתה אותו דוד לאמור: 'אל תעשה שום תנועה חדה, זה בדיוק מה שהם רוצים', כשכוונתה בכך לגורמי החקירה של מח"ש..."

האם כך מתנהגת פרקליטה שנקלעה לפרשה? אנחנו סבורים שלא רק מקרה היה כאן.

המשמעות האמיתית של רשימת ההחזקות בדירות

השבוע פרסמה רשות המסים רשימה מפורטת של החזקות ישראלים בדירות. לכאורה יש עניין בפרסום הזה. כ-250 אלף ישראלים מחזיקים שתי דירות ומעלה, וכמה מאות בודדות של אזרחים מחזיקים אף 7, 8 ו-9 דירות כל אחד.

לכאורה, המספרים הללו מעידים על פוטנציאל גביית המס מאספני הדירות, אבל בפועל למספרים הללו אין שום משמעות, אלא אם כן רשות המסים תציג את השווי הכולל של הרכישות של כל אחד מה"אספנים". כך נוכל לדעת טוב יותר על פוטנציאל גביית המס מהם (בין אם בהעלאת מס הרכישה או שכירות - בתנאי שייגבה כמו שצריך).

למה אנחנו מתכוונים? יש מיליארדרים, למשל גיל שויד, שרכישת דירה אחת נוספת שלו (כ-140 מיליון שקל בתל-אביב) שקולה לשווי של רחוב או אף יותר בבאר-שבע, כך שכל שינוי במיסוי צריך להביא בחשבון את השווי הכולל של הדירות, ולא את מספר הדירות של האספנים.

כך או אחרת, צריך לזכור כמה פרטים לגבי שוק הנדל"ן, שלא הובאו ברשימה של רשות המסים: רכישות של תושבי חוץ בשוק הנדל"ן הישראלי מהוות כ-2.5% בלבד משוק העסקאות, ובמקביל רכישות דירה על-ידי חברות (סוג של תכנון מס של האלפיון העליון: אפשר לדחוף הוצאות שונות ומשונות לחברה) מהוות גם הן אחוזים בודדים מסך העסקאות. הרכישות הללו שכיחות מאוד בשוק היוקרה של תל-אביב וסביבותיה, שהמחירים שם הם באמת מעולם אחר.

אלא שהתופעה הכי בולטת לאחרונה בשוק הנדל"ן היא משקיעים ש"מתחפשים" לרוכשי דירה יחידה (דירה על שם הילדים או קרובי משפחה אחרים) כדי להתחמק ממסי רכישה על דירה שנייה ומעלה.

על-פי זרימת המידע - ורשות המסים מודעת היטב לכך - יש צעירים עם תלוש של אלפי שקלים בלבד שרוכשים דירה במיליונים, גם בתל-אביב, וייתכן מאוד שזו גם דרך להלבין כספים שחורים.

לא הגיע הזמן שרשות המסים תשאל אותם צעירים את השאלה הטריוויאלית: סליחה, מאיפה בדיוק הכסף?