הבנק החברתי אופק מנסה לקום לתחייה בעזרת כחלון

ביום שני הבא ייערכו הבחירות לוועד המנהל של קבוצת אופק, המנסה להקים קואופרטיב בנקאי בישראל. 3,650 החברים בקבוצה יבחרו מבין 31 מועמדים את תשעת חברי הוועד המנהל.

לאחר בחירות אלו, יבחר הוועד את יו"ר אופק, שיחליף את דורון שורר, ממקימי אופק, שנאלץ לפרוש לפני מספר חודשים מתפקידו. שורר נדרש על ידי בנק ישראל לבחור בין תפקיד זה לבין תפקידו כדירקטור בבנק מסד, והוא העדיף את מסד.

שורר, שלמעשה ייסד את אופק, מתפקד כיום כחבר רגיל מן המניין בקבוצה, ואינו נושא בה בתפקיד רשמי. הבחירות לוועד המנהל מתקיימות על רקע החלטת חברי הוועד הנוכחיים להתפטר מתפקידם לפני שלושה חודשים, וזאת, לטענתם, כמחאה על הסחבת שנקט בנק ישראל בנושא הסדרת הכללים לבנק, והתנאים הנוקשים שקבע.

אופק חדש עם כחלון?

התנאי העיקרי שמקשה על אופק הוא דרישות ההון: בנק ישראל מתנה את הרישיון לאופק בהון עצמי של לפחות 75 מיליון שקל. אופק גייסה עד היום מחבריה כ-11 מיליון שקל, מתוכם כ-7 מיליון שקל שמורים אצל נאמן, והיתר משמשים להוצאות השוטפות של אופק, כך שהיא בקושי הגיעה ל-10% מהיעד שנקבע לה, וזאת אחרי מאמץ אינטנסיבי של גיוס חברים שנמשך כשנה.

הוועד המנהל אמנם עדיין מנהל באופן רשמי את אופק, אך מאז הודיע על התפטרותו, הבנק המיועד נמצא בקיפאון: חברים שרצו להצטרף צורפו כמובן, אך לא נעשות פעולות גיוס כמו בעבר.

כעת מקווים באופק כי בחירת חברי ועד מנהל חדשים ומינויו של כחלון, יצליחו להחזיר את המיזם לחיים. לפני הבחירות נפגשו כמה מחברי אופק עם אנשיו של כחלון וקיבלו התחייבות כי הנושא יעמוד בראש סדר העדיפויות של שר האוצר.

מנגד יש לזכור כי שורר נפגש בעבר עם שר האוצר הקודם יאיר לפיד, ויצא מאוד מרוצה מהפגישה ועם תחושה שלפיד יסייע לאופק ככל שניתן, אך לא היו לכך תוצאות בשטח.

המלצה מיחימוביץ'

מי שהצהיר עד כה כי בכוונתו להתמודד על תפקיד היו"ר הוא עו"ד יהודה טלמון, לשעבר נשיא ל.ה.ב, לשכת הארגונים העצמאיים והעסקיים בישראל, ומי שעמד בין היתר בראש הוועדה שהביאה לחתימת הסכם קיבוצי לפנסיית חובה במשק.

במסגרת הבחירות, הצטייד טלמון גם במכתב המלצה מצד ח"כ שלי יחימוביץ', שהיא גם חברה באופק: "שיתוף הפעולה בינינו החל כאשר נבחרתי לכנסת ב-2006, והוא מונה לנשיא ל.ה.ב. זה תפקיד שהוא מילא בהתנדבות, אך קשה לדעת זאת שכן כמות הזמן והאנרגיות שהשקיע היו אינסופיים. הוא שהה בוועדות הכלכליות יותר מכל חבר כנסת, וזכה להערכה גדולה מכולם", כתבה יחימוביץ' לחברי אופק.

עוד בין המתמודדים לחברות בוועד המנהל (ואולי בהמשך לתפקיד יושב הראש) גם פרופ' יורם עדן, המתמחה בכלכלה וחשבונאות, פרופ' יחיעם פריאור המגיע מתחום המדעים, איתן סולמי המוכר כפעיל ליכוד ועו"ד דרור ארד איילון, שכיהן כיו"ר ועדת האתיקה הארצית של לשכת עורכי הדין.

מחשוב מסובסד

לפני מספר שבועות פרסם בנק ישראל את התנאים הסופיים להקמת קואופרטיב בנקאי. אמנם דרישת ההון של 75 מיליון שקל עדיין נותרה, אך באופק מתנחמים בהקלות אחרות שנכנסו למתווה ובראשן ההחלטה שהאגודה תוכל להשתמש בתשתיות המחשוב של בנקים קיימים, מה שיחסוך לה השקעה כספית עצומה בהקמת תשתית משלה.

נציין כי הבנקים הגדולים מוכנים להעניק לאופק שירותי מחשוב, אך באותו המחיר שהם מעניקים אותו כיום לבנקים קטנים, קרי, עשרות מיליוני שקלים בשנה. לקואופרטיבים דוגמת אופק מדובר בעלות כבדה מנשוא, וכפי שפורסם ב"גלובס" בנק ישראל צפוי להתערב ברמת המחירים, ולחייב את הבנקים להעניק לקבוצה את השירותים במחיר מסובסד.

באופק מצפים שכחלון יסייע להם בדרכים נוספות. בסמכותו כשר האוצר להעניק להם מענקי הון, שיסייעו להם לעמוד בדרישות ההון שקבע בנק ישראל, הקלות בתחום המיסוי, ביטוח פיקדונות ללקוחות (מה שאמור להגביר את אמון הציבור ולהביא חברים חדשים) והקלות רגולטוריות אחרות.

אין ספק שללא סיוע משמעותי מצד משרד האוצר, סיכוי נמוך שאופק יצליח לעמוד בדרישות בנק ישראל ולקום על רגליו באופן עצמאי. השאלה היא האם כחלון אכן ימצא לנכון להשקיע בקואופרטיב הבנקאי הצעיר משאבים לא מבוטלים.

מה הוא קואופרטיב בנקאי?

קבוצת אופק הוקמה במטרה להפוך לקואופרטיב בנקאי, הידוע גם בשם בנק חברתי. המשמעות של גוף כזה היא שבעלי המניות שלו הם גם לקוחות הבנק, ולכן מטרת הבנק אינה להשיא את רווחיו, אלא לשרת את חבריו. כלומר הבנק החברתי אמור להעניק שירותים בנקאיים במחיר נמוך לעומת הבנקים המסחריים הרגילים, כאשר כל רווחיו מוקדשים לצמיחת הבנק, ולא לחלוקת דיבידנד. מבנה שכזה הוא ותיק וקיים כבר ב-110 מדינות בעולם, ביניהן ארה"ב, קנדה, בריטניה, צרפת, הולנד ועוד.