שמש ואשפה: כך מוכרת ישראל חזון של אנרגיה מתחדשת

מדי פעם, לא לעיתים קרובות מדי, מצליח שגריר ישראל באו"ם, רון פרושאור, להסיט את השיח הציבורי הגלובלי מדימויה הלוחמני של ארצו כמדינה תאבת שטחים לא לה ולצייר אותה בצבעים רכים יותר כמעוז של קדמה חברתית, טכנולוגית ועסקית.

כך, למשל, בדצמבר אשתקד הצביעו 134 מדינות בעצרת הכללית בעד הצעת החלטה ישראלית שרותמת את כל סוכנויות או"ם לעידוד יזמות של פיתוח אזורי ומסירה חסמים ביורוקטיים מפרוייקטים בחסות או"ם. פרושאור ניצל את ההישג הנדיר הזה והכריז, שהמאמץ הישראלי לגייס תמיכה בהחלטה זו מצביע על כך, שישראל לעולם לא תשלים עם נסיונות לשלול את הלגיטימציה שלה.

ובאפריל השנה, בנאום בפורום של או"ם לאוכלוסיה ופיתוח, קרא פרושאור לעולם לנהוג כבוד בכל בני האדם באשר הם: "כל בני האדם ראויים לכבוד. כאשר אנו מחזקים את הפרט אנו מחזקים חברה שלמה". הוא ציין אז, כי גם עתה נמנעת מנשים רבות בעולם הזכות לקבל החלטות על חייהן, וכי 39 אלף ילדות, חלקן בנות שמונה או תשע, נישאות מדי יום. זה לא בדיוק הנושא שצרכני חדשות גלובליים מצפים שיעסיק דיפלומט ישראלי.

שלשום (ה'), שוב נקרתה לפרושאור הזדמנות לחרוג מהרפרטואר הרגיל שלו, שמתמקד בחמאס, הרשות הפלסטינית, חיזבאללה ואיראן, ולהציג פן של ישראל שחבוי בדרך כלל מהקהיליה הבינלאומית: החזון הישראלי של אנרגיה מתחדשת וכיצד ישראל מממשת אותו. בפורום של או"ם לסוגיות של אנרגיה בת-קיימא, ביזמת מזכ"ל הארגון, באן קי-מון, אמר שגריר ישראל, כי מזה עשרות שנים מפתחים מדענים ומהנדסים ישראלים טכנולוגיות שנועדו לרתום את אנרגיית השמש, המשאב הנפוץ ביותר לישראל, לצרכי אנוש. כך, למשל, מתקנים סולאריים לחימום מים, שפותחו בשנות ה-50 של המאה שעברה, מותקנים כיום ב-90% מהבתים בישראל, והתקנתם נדרשת בחוק.

"העולם ניצב לפני אתגרים רציניים בתחום האנרגיה והם מחייבים תשומת לב מיידית", אמר פרושאור. "על פי הערכות של הוועדה הבינלאומית לאנרגיה, לאחד מכל חמישה אנשים בעולם אין חשמל. כדי לממש את החזון שלנו על עולם שבו כל אדם נהנה מאנרגיה נקיה וטובה, אנו חייבים לפעול עתה כדי להוביל את המהפך הזה".

"ישראל מחויבת לחפש ולפתח מקורות אנרגיה מתחדשים", הוסיף השגריר. "קבענו מטרה לאומית להעלות את תפוקת האנרגיה המתחדשת ב-400% עד 2020. בנגב, הקימו מהנדסים של חברת האנרגיה 'ערבה' את המתקן הגדול ביתר להפקת אנרגיה סולרית, שמשתרע על פני שטח ששווה לשטחם של 20 מגרשי כדורגל. האנרגיה שתופק במתקן זה תחסוך 100 אלף טון של תפלוטת פחמנית, או שתילתם של כמעט רבע מיליון עצים".

פרושאור ציין, כי בניין הכנסת בירושלים הוא מודל של יעילות בניצול אנרגיה. השנה כוסה גג הבניין בפאנלים סולאריים שיורידו את צריכת האנרגיה בבניין בשליש ויחסכו חצי מיליון דולר בשנה. הוא אמר, כי ישראל היא מרכז מו"פ לאנרגיה מתחדשת בעל מוניטין עולמיים והיא מחויבת לחלוק את החדשנות ואת המומחיות עם מדינות מתפתחות. "בגאנה, למשל, נתנה חברה ישראלית ביטוי מעשי לאימרה, 'האשפה של אדם אחד יכולה להיות אוצרו של אדם אחר'. החברה לוקחת פסולת אורגנית והופכת אותה לאנרגיה שימושית.

"בספטמבר, ייתכנסו בניו-יורק מנהיגים מרחבי תבל כדי לאשר אג'נדה מחוללת שינויים, שתקבע את עתיד הפיתוח של אנרגיה בת קיימא", אמר פרושאור. "על כתפנו מוטלת המשימה לפלס דרך חדשה לאנשים בתבל לקראת עתיד של הפקת אנרגיה בת-קיימא. מומחה ישראלי לענייני אנרגיה בת-קיימא אמר פעם, 'החשיבה שהשמש זורחת במידה שווה על כולנו, שלאף אחד מאיתנו אין זכות בעלות עליה, ושהיא משמשת מקור להפקת אנרגיה בשפע - חשיבה כזו מקדמת מעצם טבעה את השלום. לאחר הכל, השמש אינה מכירה בגבולות'".