זה דווקא לא רע בכלל, הפלייאוף הזה

מי שעוקב באובססיביות אחרי הריצות המקבילות של פלייאוף הליגה בכדורסל ופלייאוף ה-NBA, מקבל לפנים תחושה קצת מייאשת שמדובר בשני ענפים אחרים. אבל עדיף וראוי שלא להתחיל אפילו להניח את שני האירועים הללו ביחד על השולחן. אפילו פיינל-פור היורוליג שלרגע נגע במקביל להצגה באמריקה נתן תחושה דומה. ובכל זאת, כמה דברים שאפשר בכל זאת להרגיש איתם בנוח אם מבודדים את הפלייאוף שלנו:

1. אינטנסיביות. מה שאתה קודם כל רוצה לקבל בפלייאוף זה איזשהו סוג של טירוף. שחקנים שיעבירו את התחושה שמה שהם לא נתנו עד עכשיו יגיע בשבועיים-שלושה האחרונים שלהם. אלימות ספורטיבית לייט. אני לא יודע מה נס ציונה באו לעשות בסדרה מול מכבי ת"א, אבל אחרי המשחק הראשון וההפסד בשניות האחרונות זה נראה כמו קבוצה שכבר שיחקה העונה 150 משחקים. כבר הגעתם לפלייאוף, נלחמתם להיכנס אליו, אז לפחות תרדו ממנו בכבוד, תשחקו כדורסל של פלייאוף, תחבטו ביריב, תאמללו אותו, בטח כשהיריב עם סגל קצר. במקום זה נס ציונה עשתה פחות עבירות משעשתה בעונה הסדירה. מכבי סיימה את משחק מספר 2 עם 12 עבירות. ההתרפסות הזאת היא נוראית. סדרות כאלה מעלות את התהייה לגבי נחיצות סדרות פלייאוף. מאמן נס ציונה, נדב זילברשטיין, מצא תירוץ מעניין בסיום ההתמודדות אתמול (א') כשאמר משהו בסגנון ש"בסדרות כאלו אתה מהמר עם כל הז'יטונים שלך במשחק מספר 1 בסדרה". לא ברור מה זה אומר. ומה אחרי שההימור נכשל, מקפלים את הבסטה?

מצד שני, הסדרה מכבי-נס ציונה היא היחידה שעושה בינתיים עוול לפלייאוף הזה בכל הקשור לאינטנסיביות ואגרסיביות. יתר שש הקבוצות בפלייאוף מוכיחות שהן הגיעו לפוצץ ולתת עבודה. כולן עושות יותר עבירות, והתוצאה היא מצוינת מבחינת פלייאוף: פחות נקודות, ומצעד מרשים של שחקנים שהולכים להשיג את הנקודות מהקו. בשלוש הסדרות מחוץ למכבית"א-נס ציונה, כל אחת משש הקבוצות הולכת לקו בממוצע 4.5 פעמים יותר למשחק ביחס לעונה הסדירה. בסך הכל מושגות 25% מהנקודות מקליעות עונשין (לעומת פחות מ-20% בעונה הסדירה). שבע מתוך שמונה הקבוצות בפלייאוף קולעות בינתיים פחות מבעונה הסדירה - מה שמעיד שבכל זאת יש איזה קווץ' הגנתי, יש איזו דינמיקה אחרת מהעונה הסדירה.

2. הפועל ירושלים. כמו שזה נראה כרגע, מסתמן הגמר שכולם מכוונים אליו. ירושלים לא רק נראית רעננה יחסית למכבי ת"א, פחות פצועה ויותר רעבה, ומעמידה סגל רחב ובריא לעומת יותר. היא הקבוצה היחידה בינתיים שהעלתה הילוך התקפי בפלייאוף וקולעת יותר מהממוצע שלה בעונה הסדירה. ירושלים ממשיכה להציג קו ברור של כדורסל טוב ויציב רוב הזמן. אין לה בעיות התנעה, או דיכאונות של הדחה מאירופה. היא נראית כרגע כקבוצה מאומנת ומאוזנת. אם שחקן אחד לא מגיע, אחרים נותנים את המספרים. יש לה ארבעה שקולעים בפלייאוף בממוצע דו-ספרתי. דונטה סמית', שאמור היה להוביל אותה בנקודות, דווקא לא עושה לביתו: הוא מעמיד ממוצעי אול-אראונד של 8.5 נקודות, 8.5 ריב' ו-5 אסיסטים. על יכולת ייצור הנקודות שלו ירושלים לא תקום ותיפול. ובזמן שמכבי קורסת ומחפשת שחקנים לחמישייה, ירושלים הוסיפה לפני חודש וחצי את דיון תומפסון (שחקן שחקן), בדיוק בזמן המתאים, ומקבלת ממנו מספרים שנראים כמו צרה חדשה עבור מכבי, אם וכאשר. במשחק השני בסדרה מול הפועל ת"א הוא נתן 23 נק' ו-7 ריב' ב-32 דקות. אפשר מאוד להעריך את המחויבות של בעלי הקבוצה לצרף שחקן שייתן את הפוש האחרון לעונה. לתת למאמן את כל ה כלים להצליח עד הרגע האחרון. זה תפקיד ההנהלה, לא?

עוד עניין משמעותי, אם וכאשר, הוא הישראלים. בזמן שמכבי נמצאת על הקצה בגלל הפציעות של פניני ולנדסברג, ירושלים מקבלת מהישראלים שלה בפלייאוף 43 נקודות למשחק (מכבי 32.7). וכל זה קורה כשהאס המרכזי של ירושלים, ברייסי רייט, עוד לא התניע בפוסט-סיזן ובינתיים מעדיף הופעות סולידיות (6 נק' ו-7 נק'). התחושה היא שלירושלים יש תחמושת וכלי אש כבדים וארסנל לא נגמר. אם וכאשר. מצד שני, במקרה הזה דווקא מיני-סדרת גמר של שני משחקים ולא חמישה עוד עשויה להיות הדבר הכי טוב שקרה למכבי העונה.

3. שון דאוסן. אם יש דבר אחד שחשוב שיקרה זה שראשל"צ תעפיל לחצי הגמר (מובילה 2-0 על חולון), רק בשביל לקבל עוד כמה משחקים של דאוסן. כשרואים אותו עושה את מה שהוא עושה, חשוב לזכור: הוא בן 21 וחצי. מתי ראיתם שחקן ישראלי בן 21 וחצי שנותן בפלייאוף ממוצעים של 28 נק', 12.5 ריב' ו-2 חסימות ו-30.5 נקודות מדד? ומוביל את הסטטיסטיקה האישית של הפלייאוף בנק' וריב'? ישראלי שסוחט שמונה עבירות בממוצע למשחק וגם מנצל אותן בזכות 80% מהקו (במשחק האחרון היה 7 מ-7).

על הרקע הזה אפשר לבחון שוב את החתימה של דאוסן בראשל"צ לשנתיים הבאות (עם סעיף יציאה ל-NBA). אין שום דרך עם המספרים הללו, האקספלוסיביות, וההתקדמות המפלצתית, שהחוזה שלו בראשל"צ לא ייזרק לפח שהוא לא יימצא את עצמו בקרוב מאוד במכבי ת"א.