"לפעול מהר על מנת להבטיח את פיתוח מאגר לוויתן"

"הסכם עם חברות גז הוא כבר לא צו מוסכם. ישראל לא תוכל לחזור בה הפעם", כך טוען עו"ד קן מיינסינגר, אשר משמש כיועץ המשפטי של ממשלת אלסקה במו"מ שהיא מנהלת מול חברות הגז והנפט. "ישראל צריכה להתכונן היטב לפני שהיא מגבשת עסקה סופית עם החברות".

מיינסינגר הוא שותף במשרד גרינברג-טראוריג, אחד ממשרדי עריכת הדין הגדולים בעולם, אשר להם משרד בת"א, והגיע לישראל לכנס לשכת עורכי הדין באילת. דבריו של מייסינגר נאמרים בתקופה בה מצוי משק הגז בישראל בקיפאון, זאת מאז הכרזתו בדצמבר האחרון של הממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיויד גילה, שהתפטר היום, כי הוא חוזר בו מהצו המוסכם אליו הגיע עם חברות הגז.

"במשך עשרות שנים אני מייעץ לממשלת אלסקה כיצד לנהל את המשא ומתן מול חברות הגז, ואני יכול לומר שמבחינות רבות משק הגז בישראל דומה לזה של אלסקה", טוען מייסינגר, "כמו בישראל, גם באלסקה התגלו שני מאגרים גדולים - 'פרודו ביי', ו'פוינט טומפסון', האוכלוסייה שם קטנה, ובמשק הגז שולטות שלוש חברות (בישראל שולטות שתי חברות - דלק ונובל אנרג'י ה"כ). גם אלסקה, כמו ישראל, מנסה עכשיו לברר כיצד מנהלים משא ומתן עם חברות הגז בצורה שתבטיח שמירה על האינטרסים של המדינה והתושבים, יחד עם האינטרסים של חברות הגז.

"אני חושב שיש לפעול במהירות על מנת להבטיח את פיתוח מאגר לווייתן, אך התנהגות פזיזה שמונעת מפאניקה היא לא הדרך הנכונה. מדובר בהסכם שיבטיח לישראל הכנסות של מאות מיליארדי שקלים לאורך השנים ולכן יש לנהוג בו בכובד ראש, ולקחת את הזמן הדרוש לשם כך. להבדיל מאלסקה, פרויקט הפיתוח של מאגר לווייתן הוא פשוט, אך הוא עדיין מורכב בשביל מדינה ללא ניסיון כמו ישראל".

- על מה צריכה ישראל לחשוב לפני שהיא מגיעה להסכם מחייב עם החברות?

"יש הרבה מאוד נושאים שצריך לחשוב עליהם לפני שמגיעים להבנות עם חברות גז, וצריך לחשוב עליהם לטווח ארוך. לכן חוזי גז הם מורכבים מאוד. קחי למשל נושא אחד ספציפי של צנרת הגז. ישראל צריכה לוודא שצינור הגז שיבנו החברות בלווייתן יהיה בקוטר כזה שיבטיח מענה על ביקושי הגז בעוד 10 ו-20 שנה.

"ישראל גם צריכה לוודא שמאגרי גז אחרים שיתגלו בעתיד יוכלו להתחבר לצינור הגז שייבנה היום. כמובן שהאינטרס של חברות הגז יהיה לבנות צינור קטן יותר, ולא לאפשר חיבור של מאגרים אחרים אליו. זוהי רק דוגמה אחת, אך יש עוד עשרות דברים שהמדינה צריכה לדאוג להם, והיא צריכה לעשות זאת היום".

- אחת הסיבות העיקריות לעליית מחירי הגז בישראל בשנים האחרונות היא מנגנון ההצמדה.

"ההצמדה היא בהחלט נושא שהממשלה צריכה לחשוב עליו לעומק. קיימת מדינה באפריקה, שלפני 20 שנה חתמה על חוזה עליו היא מתחרטת עד היום. משק הגז היה חדש לה בדיוק כמו שהוא חדש לישראל היום, והיא הסכימה להצמיד את מחיר הגז להנרי האב (הנרי האב היא הנקודה המרכזית הגדולה ביותר בארה"ב למסחר בחוזי ספוט וחוזים עתידיים על גז טבעי. ה"כ). יצא שבעת חתימת החוזה עמדו מחירי הגז על 7-8 דולר ליחידת אנרגיה - mmbtu, אך תעשיית הפצלים בארצות הברית הובילה לכך שהמחיר צנח ל-3 דולר ליחידה. מדובר בהרבה מאוד כסף שהמדינה הפסידה, אך כבר לא היה מה לעשות כי היא חתמה על הסכם".

- התחושה של רבים מהתושבים בישראל היא שחברות הגז מתעשרות על חשבונם, וכי הם לא רואים את חלקם ברווחים. כיצד מרוויחים התושבים באלסקה מתעשיית הגז?

"יש מגוון דרכים להבטיח שהתושבים ירגישו שהם מרוויחים מהגז. באלסקה למשל, כל שנה מקבלים התושבים כסף מזומן מהכנסות הגז של החברות. זה יכול להיות 500 דולר אך גם יכול להיות הרבה יותר (בשנת 2014 קיבל כל תושב באלסקה 1,884 דולר לכיסו. ה"כ)".

- בישראל קיימים קולות הטוענים כי ישראל צריכה להקים חברת גז ממשלתית.

"אני מסכים שהקמת חברת גז ממשלתית היא עוד דרך שמאפשרת לתושבים לראות את חלקם ברווחים, וזה משהו שאלסקה בוחנת לעומק בימים אלו. חברת גז ממשלתית תעסיק יותר עובדים ישראלים, תהיה מחויבת יותר לפיתוח התעשייה המקומית ואולי גם תאפשר לתושבים לקנות בה מניות. מה שכן, כפי שאמרתי, עכשיו זה הזמן לחשוב על הדברים האלה".