סטנלי פישר: "הריבית בישראל גורמת לעליית מחירי הדירות"

"הריבית האפסית בישראל גורמת לעליית מחירי הדירות כמו במדינות אחרות בעולם שיש בהן ריבית אפסית ומערכת בנקאית מתפקדת", כך אמר הערב (ב') המשנה לנגידת הבנק המרכזי של ארה"ב פרופ' סטנלי פישר.

בהרצאה שנשא במרכז הבינתחומי בהרצליה אמר נגיד בנק ישראל לשעבר כי "המחקרים של בן ברננקי על השפל הכלכלי הגדול הראו שעיקר הבעיה בקריסת הבנקים הייתה בהלוואות ולכן היה צורך במדיניות מוניטרית מרחיבה. במקרה של ישראל, כשיש לך את מערכת הבנקאות שלא קרסה וריבית אפסית, אז מחירי הנדל"ן יצמחו - זה קורה לא רק בישראל אלא גם במדינות אחרות כמו נורווגיה, סינגפור ואזור הונג קונג בסין".

פישר שהגיע לביקור קצר בישראל סרב לנקוב במועד שבו צפוי הבנק המרכזי של ארה"ב להתחיל בהעלאת שיעורי הריבית. "כולם שואלים מתי הפד 'ימריא' ויתחיל להעלות את שיעורי הריבית", אמר. "הלוואי והייתי יודע מה הפד הולך לעשות, כי אם הייתי יודע - לא הייתי אומר לכם. אבל כשאנחנו מדברים על 'המראה' (Lift-off) אנחנו לא מדברים על משהו דומה לשיגור של חללית אלא על העלאה הדרגתית, שבה הריבית תעלה בתוך מספר שנים לרמות נורמליות. אנחנו, חברי הוועדה לשווקים פתוחים של הבנק (המחליטה על שער הריבית, ע"ב) נשאלים ארבע פעמים בשנה סדרת שאלות על התחזיות המקרו-כלכליות שלנו. כשאנחנו נשאלים מה תהיה האינפלציה בעוד 3-4 שנים ואנחנו כותבים 3.7-3.5% - כולם מחכים לצעד הראשון. אנחנו מדברים על העלאת הריבית מ-0% ל-0.25% שזה כמו מעבר ממדיניות מרחיבה באופן קיצוני ביותר למדיניות מרחיבה באופן קיצוני מאד.

"ב-2007 הפד העלה את הריבית במשך 17 מפגשים רצופים. אנחנו לא חושבים לחזור לשם ואנחנו חושבים שזה יהיה איטי והדרגתי. היום יש ויכוח גדול בשאלה האם נכון יותר להעלות את הריבית עכשיו לאט ובהדרגה או מאוחר ובמהירות. לפי המודלים שלנו הסיכוי שנצטרך להוריד את הריבית בחזרה היום 10% ובעוד שנה היא תהיה 5% ומצד שני ככל שנחכה כך ההסתברות שנצטרך להעלות את הריבית באופן חד גדלה. השוק מצפה שנתחיל להעלות ריבית בספטמבר אבל התהליך שלנו לא נקבע לפי התאריך (Date) אלא לפי המידע (Data) וכשנפעל כשנראה שהפעילות הכלכלית מתרחבת".

פישר התייחס בנאומו גם להתחזקות הדולר ב-12% בשנה האחרונה וציין כי הייתה לכך השפעה ניכרת על האינפלציה ועל הצמיחה. "זה קרה כי כולם מצפים שארה"ב תעלה את שיעורי הריבית שלה. הכלכלה מתפקדת היטב.

"אנשים שואלים אותי מה ההבדל בין הבנק המרכזי של ארה"ב לזה של ישראל ואני אומר שאחד ההבדלים הוא בקנה המידה".

פישר החמיא לקברניטי הכלכלה האירופית ואמר כי "האירופים עובדים יפה מאד ועיקר הקרדיט מגיע לבנק המרכזי. אתם אנשים צעירים אז בוודאי שכחתם שלפני 2.5 שנים כולם חשבו שגוש האירו יתפרק. היום יש עדיין בעיות אבל אין ציפייה להתפרקות".

בהמשך הרצאתו עבר פישר לדבר על הבעיות הגלובליות בכלכלה ובראשן האטת הצמיחה והפריון. "במשך 35 שנה אחרי מלחמת העולם השני הסחר העולמי גדל ב-7 אחוז לשנה והכלכלות צמחו ב-4 אחוז. זה פסק במשבר העולמי. האם זה יתחדש? אנחנו מאד מקווים שכן כי זו הדרך שכלכלות צומחות יכולות להתפתח. יש ויכוח גדול בין לארי סאמרס וקנת רוגוף. סאמרס טוען שאנחנו בעידן של צמיחה איטית. ממשלות לא ישקיעו בתשתיות ובצמיחה. רוגוף ושותפתו כרמן ריינהארט טוענים שפשוט לוקח הרבה מאד זמן להתאושש ממיתון. מי צודק? נצטרך לחכות ולראות. התפתחות מאד שלילית של השנים האחרונות היא עצירת הגידול בפריון. ב-OECD, ביפן, בארה"ב הגידול בפריון בין השנים 1980 -2007 היה 1.5%. בין 2011 ל-2014 הגידול היה 0.5%. ההבדל בין גידול של 1% לגידול של 2% הוא 100% כי יש אפקט מצטבר".

בפנותו למאזיניו הצעירים אמר פישר: "אני לא אהיה פה בעוד 40 שנה אבל אתם תפסידו הרבה מכך שהפריון לא ימשיך לגדול. הדורות הבאים לא יהיו עשירים יותר מהדורות שלפניהם - זה משהו שממשלות חייבות לעבוד עליו כי זה יהיה נושא קריטי".