השבוע שמעתי ראיון עם לזלו בוק, סמנכ"ל בכיר למשאבי אנוש בגוגל, שכלל שורה של עצות לניהול קריירה, משלב הלימודים האקדמיים ועד לתפקיד בהנהלה הבכירה. המלצותיו היו מעניינות מאד, חלקן אף מפתיעות, עד שהגיע לשלב האסטרטגי של בחירת תחום העיסוק. בוק קורא תיגר על המודל הקלאסי (מודל T) לניהול קריירה - מודל ההתמחות - ומציע ללכת הפוך. במקום להקדיש את 10 השנים הראשונות של הקריירה לרכישת מומחיות במקצוע שלמדתם ואז להתחיל לטפס לעבר שכבת ההנהלה הבכירה, מציע בוק לעבוד 10 שנים ראשונות במגוון רחב של תחומי עיסוק וארגונים - בחברות גדולות וממותגות, בסטרט-אפים, בעמותות, בחברות קטנות ואנונימיות - ורק בגיל 30להכריז מהו המקצוע העיקרי שלכם, ואז להתחיל להתמחות בו.
הרציונל מאחורי ההמלצה הזו הוא יצירת בידול באמצעות התנסות רב תחומית, שתהפוך אתכם מיוחדים ותקנה לכם יתרון בשוק העבודה על פני כל האחרים הדומים כל כך האחד לשני, ועל כן שווים פחות. בעשור השני לקריירה - עשור ההתמחות המאוחרת - ממליץ בוק לבנות את התשתית המקצועית הדרושה, זו שתוביל אתכם בגיל 40 לדרג ההנהלה הבכירה, שם תתחילו סוף סוף לקטוף את פירות המסלול הייחודי, ולהרוויח בגדול משך כל העשור השלישי לקריירה.
המתכון לקריירת עב"מ
התפלצתי. עם כל הכבוד ללזלי קול ולמומחיותו הרבה בתחום משאבי אנוש, זה בדיוק המתכון איך לתקוע את הקריירה בדרך ללא מוצא. מתכון שיהפוך אתכם לעב"מים, לעובדים בלתי מזוהים עם ערך שוק ברצפה, עובדים ששוק העבודה לא יודע לאיזו משבצת מקצועית לדחוף, כפי שהסברתי במאמר "קריירה לא בונים מלמטה". התפלצתי לא משום שהתיאוריה הזאת חדשה, היא כבר נשמעה בגרסאות שונות בעבר, אלא משום שהיא נאמרת מפיו של מנהל משאבי האנוש הבכיר ביותר בעולם, איש שיכול בקלות להיחשב הגורו לניהול קריירה, שכל מילה שלו משפיעה על קריירות של מיליונים רבים בכל רחבי העולם.
הצרה הנוספת עם התיאוריה של בוק היא שהיא נשמעת טוב, על הנייר. רק כשמורידים אותה לקרקע המציאות מגלים שהיא לא עובדת, אבל אז כבר מסובך לתקן. מדוע? כי בקריירה צריך דרכון, ולדרכון הזה קוראים קורות-חיים, רק שהוא איננו דרכון רגיל. המעבר באמצעותו ממדינה למדינה (מחברה לחברה) איננו חופשי, והוא מותנה בראש ובראשונה בגודלן, מיקומן ואופיין של המדינות הקודמות בהן ביקרתם. כשאתם מטיילים בעולם לא יחסמו אתכם בביקורת הדרכונים כי מסלול הטיול שלכם עבר במיקרונזיה. אתם רשאים לקפץ מהמטרופולין הגדול בעולם אל הכפר הנידח ביותר על הגלובוס ולהיפך, ככל שתחפצו. בקריירה, לעומת זאת, חברות לא מבזבזות זמן לראיין אנשים מולטי-דיסציפלינאריים, עב"מים תעסוקתיים שדילגו בין תחומי עיסוק, ארגונים, שווקים ומגזרים. בעולם שהולך ומתמחה חברות מתמקדות מלכתחילה בבעלי ניסיון רלוונטי שמסלול הטיול (הקריירה) שלהם קלאסי, כזה שממתג אותם כמומחים הראויים להתמודד על התפקיד.
מעולם לא חיפש עבודה
האמת שלא ברור לי היכן בדיוק מציע בוק להכריז על המקצוע העיקרי שבחרתם ואיך, אבל בטרם אתקל במודעות שכותרתן "דרוש רב-תחומי" אני ממליצה לדלג על המודל שלו ככלי לניהול קריירה. לדאבוני אינני מכירה חברות גדולות המשתוקקות לגייס עובדים רב-תחומיים מחברות קטנות ועלומות, או מנהלים יוצאי סטארט-אפים שניהלו בן אדם וחצי. לא חסרים בשוק מועמדים מנוסים שכבר קיבלו "תו איכות" מחברות מוכרות ורציניות שהעסיקו אותם, אנשים בעלי מומחיות בתחום העיסוק הנדרש ובסדר הגודל המתאים.
המודל ההפוך של בוק הוא תולדה ישירה של תפיסת העולם הגוגלית, שלמרבה הצער, עבור מרבית החברות היא לוקסוס (כלכלי ומקצועי) שהן אינן יכולות להרשות לעצמן. יתרה מכך, בניגוד למרבית החברות המחפשות עובדים "למעלה", בחברות גדולות ומצליחות מהן, הרי שגוגל נאלצת לחפש "למטה". אין בנמצא שפע חברות מצליחות וממותגות ממנה לכן היא "נאלצת" להסתפק במועמדים שעבדו בחברות יותר קטנות ופחות מצליחות, מתוכם היא צדה את המובחרים ביותר, וזאת לאחר תהליך מיון ארוך, מפרך ויקר.
ולמי ששואל אם התיאוריה של בוק נבנתה גם על בסיס מסלול הקריירה שלו עצמו - אז לא ממש.
מיד בתום לימודיו לתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת ייל, אותם סיים כנראה בהצטיינות, הוא נחטף על ידי מקינזי - חברת הייעוץ המובילה בעולם (שאנשים מוכנים להרוג כדי לעבוד עבורה). לאחר 4 שנים כיועץ במקינזי נחטף קול בשנית, והפעם לנהל את משאבי האנוש של חברה קטנה ועלומה - ג'נרל אלקטריק. אחרי 3 שנים הגיע הטלפון מגוגל.
הכותבת היא מומחית לניהול קריירה. לתגובות: orna@rudi-cm.com
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
