שוק הפנסיה צמח בקצב מפלצתי - וזו רק ההתחלה

שנת 2015 היא שנה חגיגית בשוק החיסכון לטווח ארוך. בשנה זו נציין עשור לרפורמת בכר - שהוציאה את קרנות הנאמנות, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מהבנקים לידי בתי ההשקעות וקבוצות הביטוח - וגם זכתה לביקורות ענק. כמו כן, בשנה זו אנו מציינים 20 שנה למהלך דרמטי אף יותר, שמשפיע על כלל האוכלוסייה: השקתן של קרנות הפנסיה החדשות.

ב-1 בינואר 1995 עשה שוק הפנסיה בישראל את הצעד המסיבי הראשון שלו בדרך להפיכתו לשוק החיסכון לטווח ארוך של הפנסיה הצוברת - שמאפיין אותו כיום. או אז נסגרו קרנות הפנסיה הוותיקות ללקוחות חדשים, והן הפכו לקרנות שנמצאות בראן-אוף. כנגד זאת, הוקמו קרנות הפנסיה החדשות - לא עוד קרנות שבהן יש לחוסכים לפנסיה זכויות מוגדרות שיינתנו להם עם יציאתם לגמלאות, כי אם קרנות פנסיה שלא יכולות להיות גירעוניות, משום שהן יתנו לחוסך רק מה שצבר, ואינן מבטיחות לו ולו שבריר של קצבה.

קצת יותר מ-20 שנה חלפו מאז יצאו לדרך קרנות הפנסיה המקיפות החדשות, וכיום כבר מדובר בשוק שבו מנוהלים כ-203 מיליארד שקל בקרנות המקיפות החדשות, ועוד כ-3.4 מיליארד שקל בקרנות החדשות הכלליות (המוכרות גם כקרנות משלימות).

עיקר הגידול חל בקרנות החדשות המקיפות, שהפכו בשנים האחרונות לאופציה הכמעט-בלעדית ללקוחות חדשים שנכנסים למעגל החוסכים לפנסיה. בעוד שרק בשלהי 1996 עבר שוק הפנסיה החדשה את רף מיליארד השקלים המנוהלים, הרי שכיום מדובר בשוק שמופקדות אליו הפקדות בהיקף של מיליארד שקל בפחות משבועיים.

הכיצד? מדי חודש מופקדים כיום לקרנות החדשות המקיפות כספים בהיקף של יותר מ-2 מיליארד שקל בממוצע, וב-12 החודשים האחרונים הסתכמו ההפקדות ביותר מ-25.5 מיליארד שקל.

בסוף 1996 נוהלו בקרנות הפנסיה החדשות המקיפות נכסים בהיקף כולל של פחות מ-1.1 מיליארד שקל. בסוף אפריל 2015 כבר דובר על נכסים שצמחו בשנים הללו בכ-19,059%. זו לא טעות. מדובר בשוק שגדל בתוך כעשרים שנה בפי 192.

ומי הנהנים העיקריים מהצמיחה האדירה בשוק הזה? שש קבוצות הביטוח הגדולות: מנורה מבטחים, מגדל, כלל ביטוח, הראל, הפניקס ואיילון - שמחזיקות יחדיו בכ-98.4% מהשוק. במיוחד מדובר בארבע הראשונות - שמחזיקות בכ-34.9%, 22.5%, 17.9% ו-15%, בהתאמה, משוק הפנסיה החדשה.

החלופות איבדו גובה

באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת לא היה שוק אחיד של חיסכון לטווח ארוך, אלא שורה של חסכונות ששירתו קהלים שונים. או אז קרנות הפנסיה החדשות החליפו כאמור את קרנות הפנסיה הוותיקות, וככאלה הן היו פתרון שיועד לעובדים בגופים שהיו (בהכללה) חלק מההסתדרות. עובדי המדינה וגופים סמי-ציבוריים זכו אז לפנסיה תקציבית, ועובדי הסקטור הפרטי הלא-מאוגד (כולל אנשי ההיי טק) התאפיינו בחיסכון באמצעות פוליסות ביטוחי המנהלים של חברות הביטוח, והבנקים מכרו ללקוחותיהם (בעיקר העצמאים) את קופות הגמל.

ומה הביא את שוק הפנסיה החדשה עד הלום? לאורך השנים היו כמה צמתים מרכזיים בחייו של הענף הכה צומח, מאז יציאתו לדרך ב-1995 במקום הקרנות הוותיקות, עם אפס שקלים, עבור אותו קהל יעד של הקרנות הוותיקות. רובם מתמצים באובדן גובה מצד חלופות החיסכון, תוך העדפה ברורה של המדינה לאפיק הפנסיה - שהוא היחיד כיום שמספק לחוסכים בו אג"ח מיועדות.

ב-1998 נרשם המהלך הדרמטי הראשון שסימן את הנסיקה העתידית של שוק זה. באותה שנה החלה להיסגר הפנסיה התקציבית לחוסכים חדשים, ואלה הופנו לשוק הפנסיה החדשה. החל מ-1999 ועד 2004 נסגרה הפנסיה התקציבית (האחרונים שאיבדו את האוצר האישי האדיר הזה היו אנשי מערכת הביטחון).

בד בבד, ביטוחי המנהלים - המאוד יקרים, במיוחד אז, החלו לאבד גובה. ב-2001 דובר על קפיצה במקדם תוחלת החיים המובטח בפוליסות שמכרו חברות הביטוח, וב-2004 כבר דובר על שינוי נוסף במבנה שלהן. ב-2003 הולאמו קרנות הפנסיה הוותיקות הגירעוניות, ועמן גם הקרנות החדשות המקיפות הגדולות שמאוחר יותר הופרטו ונמכרו לשלוש חברות ביטוח: מנורה מבטחים, מגדל וכלל ביטוח.

ב-2005 החל האוצר לחסל את קופות הגמל, בהליך שהבשיל ב-2008 עם תיקון 3 לחוק קופות הגמל, שהפך את קופות הגמל לתגמולים לאופציה נכה בשוק החיסכון לטווח ארוך. באותה שנה האוצר גם הוציא לדרך את הפנסיה חובה במשק לכל העובדים השכירים - מהלך משמעותי מאוד שהביא להצטרפות אדירה של עמיתים רבים לקרנות הפנסיה, שהיו ברירת המחדל המועדפת במסגרת צו ההרחבה לפנסיה חובה.

ב-2013 ירדה מעל הפרק גם החלופה של ביטוחי המנהלים, שהפסיקו להבטיח מקדם תוחלת חיים למבוטחים הצעירים כבר ממועד ההצטרפות לביטוח. זה היה מסמר נוסף בארון של החלופות לקרנות הפנסיה החדשות. לאורך כל השנים הללו נהנות הקרנות החדשות מזרם מצטרפים חדשים שטרם מיצה את עצמו, גם בהתאם לחילופי הדורות בשוק העבודה (עובדים חדשים שמצטרפים לשוק הפנסיה החדשה, ויציאה מהשוק של עובדים שנהנים מפנסיה תקציבית ומפנסיה ותיקה) - שהשפעתם טרם מוצתה.

ב-2020 השוק יהיה 451 מיליארד שקל?

ומה מחכה לשוק זה בעתיד? המשך צמיחה מהירה וניכרת. זאת ממספר סיבות: ראשית, ישנו הגידול באוכלוסייה העובדת, שכולל כניסה של אוכלוסיות חדשות למעגל העבודה (צעירים שמתחילים לעבוד וקהלים שעד כה נפקדו משוק העבודה). שנית, ככל שהכלכלה המקומית תמשיך לצמוח, כך יגדלו גם הוצאות השכר וההטבות הסוציאליות המצרפיות, ותשואות חיוביות על ההשקעות - ככל שיהיו - יסייעו לגידול בנכסים.

ואולי תהיה עוד קפיצת מדרגה ניכרת כחלק מצעד רגולטורי - כבר שנים מדובר על החלת פנסיה חובה גם לעצמאים. כיום זה לא קורה, אבל אם זה יקרה זה עשוי להגדיל באחת את מעגל החוסכים לפנסיה.

בכל אופן, נראה שלמנהלי קרנות הפנסיה החדשות אין מה לדאוג, ושוק זה ימשיך גם בעשור השלישי לחייו את המגמה שאפיינה אותו עד כה. כך, על פי אומדן של שחקן מוביל בשוק, שהגיע לידינו, עשוי שוק זה לצמוח לכ-451 מיליארד שקל ב-2020, ולכ-584 מיליארד שקל ב-2022.

 הגידול בקרנות הפנסיה המקיפות החדשות