השיח התרבותי סביב גיבור ישראל החדש - "האקזיטור", זה שעשה אקזיט - חייב להשתנות. השיח הכללי וכלי התקשורת מסמנים שזהו היעד ומפספסים את היעד האמיתי: לעודד יזמות בת קיימא להמשך ביסוס חברות הטכנולוגיה הוותיקות לשם שגשוג הקהילה והחברה בישראל.
בשבועות האחרונים אנו רואים מאמרים ודעות שכל כולם עוסקים ב"אקזיט ניישן" וזה לא ממש מפתיע; אחרי ששנת 2015 נפתחה בסערה עם מבול עסקאות בשווי ממוצע של 200 מיליון דולר לחברה, שנת 2014 הייתה השנה המצליחה ביותר מבחינת מיזוגים ורכישות והיא שיפרה את שנת 2013 שהייתה נחשבת לשנה המוצלחת ביותר בכל הזמנים.
מה המסר שעובר כאן? בשנה שעברה, כשעוד היה נשיא, ביקר שמעון פרס במשרדי גוגל בתל-אביב. הוא צוטט במילים הבאות: "המוח הישראלי הוא פורץ גבולות, יצירתי ומחפש כל הזמן אחר חידושים ושיפורים. הישראלים הם מלאי דמיון ואמביציה. לא לחינם קוראים לישראל 'סטארט-אפ ניישן', לדעתי ישראל הפכה כבר ל 'אקזיט ניישן'. אני גאה לראות את העשייה המופלאה ופורצת הדרך כאן".
מבחינת מספרים, כולם - הנשיא לשעבר פרס, עורכי חדשות ואחרים - צודקים לחלוטין: המגמה מסטארט-אפ ניישן אל אקזיט-ניישן בעיצומה.
תחילת המגמה הייתה של יזמים אשר הפכו את המיזמים שלהם לחברות ענק, שפיתחו את התעשייה והעסיקו אלפי עובדים בישראל. חברות כמו סאיטקס, אלרון, טבע, ישקר ו-RAD, ואחריהן צ'ק פוינט, אמדוקס, קומברס, איסיאיי טלקום, מכתשים אגן, טלדור ועוד. הערצנו אנשים שבנו כאן חברות לטווח ארוך, אשר פרנסו אלפי משפחות, והועילו לכלל האוכלוסייה והחברה בישראל.
בשנים האחרונות המצב השתנה לחלוטין; המסר והמגמה הם לעשות אקזיט ולרשום ניצחון מיידי. הגיבור היום הוא כבר לא תעשיין הטכנולוגיות המתקדמות אלא האקזיטור ש"עושה את המכה".
אם מסר ה"אקזיט בכל מחיר" הוא המסר היום, ולא זה של הסטארט-אפ ניישן, הרי שזה מסר בעייתי מאוד; יזמים מוצלחים יראו בכך את היעד היחיד והתוצאות עלולות לגרום להתפתחות מואצת של פערים בחברה.
איך זה עלול לקרות? קבוצה קטנה תהפוך עשירה ומוצלחת וחלק אחר של האוכלוסייה יהיה דל אמצעים באופן יחסי. כבר היום ניתן לראות במדד ג'יני לאי-שוויון, בו דורגה ישראל במקום 40 מבין 60 מדינות שנבדקו.
6,500 שקל - זהו השכר החציוני בישראל, מהנדס מתחיל עם יום ותק ברוב חברות ההיי-טק מרוויח שכר כפול מזה. 270 אלף איש מחוברים לתעשיית ההיי-טק ומהווים כ-10% מכוח העבודה. 50% מהתעשיות עתירות הידע נמצאות במטרופולין תל אביב. על כך נוסיף שללא חברות ההיי-טק בארץ, הפריון לתפוקה מתקרב לתחתית טבלת העולם המפותח.
בעיות ופערים אלה יחריפו אם לא יימצאו היזמים אשר יפתחו חברות ענק ויפתחו את התעשייה הישראלית לטווח הארוך, בצורה אשר תתרום לתעסוקה עם שכר ראוי (כפול במקרה הנמוך מהשכר החציוני) ותגדיל את הייצוא, את הפריון לכלל האוכלוסייה וכמובן את התמ"ג לנפש. זהו החזון הארץ-ישראלי שלי.
אבל אפשר למצוא גם פשרה אחרת: אם מי שיעשה אקזיט ישאיר את מרכז הפיתוח בישראל, יש סיכוי לביסוס האקזיט כתעשייה ישראלית לכל דבר. זה כבר קרה, למשל במקרה של אינדיגו שנמכרה ל-HP ומספר מקומות העבודה בישראל גדל.
לעיתים השוק כופה על היזם לקבל החלטה שלא מתיישבת עם החזון המקורי, כפי שראינו במקרים של אלדין וריטליקס; אבל בלי שום קשר, חייבים לעבוד על המסר: למען עתיד החברה, אימרו סטארט-אפ ניישן ולא אקזיט ניישן.
* הכותב הוא רכז ארצי של גוף היזמות הבינלאומי Global Entrepreneurship Network
* באדיבות קהילת Israel Tech Community ב-Whatsapp
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
