מימון לא שולט בישראמקו - אז למה כחלון מתרחק מהגז?

קובי מימון נחשב לאחד מאנשי העסקים המתוחכמים והחזקים במדינת ישראל. שמו של מימון הופיע לראשונה במדורי הכלכלה לפני כ-20 שנה, עת הוביל מהלך יצירתי ואגרסיבי להשתלטות עוינת על קבוצת חברות חיפושי הנפט והנדל"ן יואל -ישראמקו , מידיו של יובל רן המרושש. מאז אותה השתלטות הצליח מימון לנווט את עסקי הקבוצה מבלי להסתבך בהרפתקה עסקית כושלת, בהסדר חוב מקומם, בעסקת בעלי עניין שערורייתית או בתשלומי שכר מופרזים. להפך, חברות הקבוצה מתאפיינות כולן בנזילות גבוהה ובניהול חסכני.

במקביל נהנה מימון בשנים הללו מהשבחת שווי עסקי הנדל"ן, ובעיקר עסקי הגז, של פירמידת החברות עליה השתלט. מדובר במבנה רב שכבתי של חברות שבבסיסו שותפות החיפושים ישראמקו, המחזיקה בכ-29% מתגלית הגז "תמר", ונסחרת בשווי של 10 מיליארד שקל. עבור קוראי המדורים הכלכליים, שליטתו של מימון בישראמקו, ודרכה ב"תמר", הופכת אותו לאחד מאחרוני הטייקונים המקומיים - בדומה לטייקון הגז האחר, יצחק תשובה - לאחר הנפילות שחוו עסקיהם של נוחי דנקנר, לב לבייב, מוטי זיסר ואחרים בשנים האחרונות.

גם מבחינת שר האוצר הנכנס, משה כחלון, קובי מימון הוא טייקון גז. אתמול נזכר השר הטרי לדווח על חברותו הקרובה עם מימון, שבגינה החליט להסיר את ידיו מהטיפול בפירוק מונופול הגז. או כלשון הודעת משרד האוצר: "מיד עם כניסתו לתפקיד הודיע כחלון כי הוא גוזר על עצמו שלא לעסוק בנושא משק הגז... זאת עקב קרבתו האישית לנושא (יחסי חברות עם קובי מימון, שהינו אחד מראשי הקבוצות שלהן החזקות בתחום)".

אבל האם מימון הוא אכן אחד מראשי הקבוצות שלהן החזקות בתחום? לפחות באופן רשמי, התשובה היא שלילית. סקירה מדוקדקת של דיווחי חברות קבוצת יואל-ישראמקו - שלפי כחלון, מימון הוא מראשיה - מעלים כי אין לו כל החזקה בהן. אף לא מניה אחת. יתרה מכך, מימון גם אינו נושא כיום בכל תפקיד ניהולי במי מחברות הקבוצה, שכוללת מלבד ישראמקו גם חברות ציבוריות מבוססות ורווחיות כנפטא, נצבא, איירפורט סיטי ויואל. זאת לאחר שפרש מהדירקטוריונים בהם היה חבר לפני מספר שנים.

בקצה העליון של הפירמידה המיוחסת למימון ניצבת חברת אקויטל , הנסחרת בשווי של יותר ממיליארד שקל. זו, נשלטת על ידי שותפות מוגבלת פרטית העונה לשם י.ח.ק, שהבעלות בה מתחלקת בין "יונייטד קינגסווי", חברה זרה הרשומה באיי הבהאמס ונמצאת בבעלותו של חיים צוף (74%), לבין משפחת לבנת (26%), בעלת קבוצת התשתיות "תעבורה", ושותפתו לשעבר של נוחי דנקנר לשליטה באי.די.בי.

החבר מפתח תקוה

צוף, המתגורר בהולנד, ידוע כחברו הקרוב של מימון מימי נעוריהם המשותפים בפתח תקוה. על פי ההערכה הרווחת, הוא שותפו ועושה דברו של מימון בקבוצת החברות יואל-ישראמקו. עם זאת, בעבר, כשייחסנו ב"גלובס" את השליטה בחברות הקבוצה לשניים, זכינו למכתב תגובה תקיף וחד משמעי שנוסח על ידי משרד עו"ד גורניצקי, המייצג את מימון ולפיו "מר חיים צוף הינו בעל השליטה היחיד בחברות".

סיבותיו של קובי מימון להימנעות מקשר רשמי עם אחת הקבוצות העסקיות הגדולות והחזקות בישראל אינן ברורות והן עניינו הפרטי, אך אם הוא אכן קשור בקשרי בעלות עם חברות הקבוצה, כפי שטוען גם שר האוצר, על המשקיעים בבורסה בת"א לדעת על כך. ואם אין הדבר כך, היינו מצפים שגם השר כחלון יזכה למכתב הכחשה נמרץ ממשרד גורניצקי. אם כך אכן יקרה, נראה שלא תיוותר לכחלון עוד סיבה שלא לעסוק בענייני הגז, כפי שהבטיח במהלך מערכת הבחירות.

מעוה"ד פנחס רובין וירון אלכאוי ממשרד גורניצקי ושות' נמסר היום בתגובה: "בשם מרשינו, וכפי שהודע לא פעם בעבר, קובי מימון אינו בעל שליטה בישראמקו השותפה במאגר תמר. בעל השליטה בישראמקו הוא מר חיים צוף. הקשר של מר מימון לקבוצת החברות אליה משתייכת ישראמקו נובע מהעובדה שהוא שימש משך שנים ארוכות, לרבות בתקופת ההכרזה על תגלית תמר והתקופה שבה כיהנה ועדת שישנסקי, כיו"ר דירקטוריון בחברות בקבוצה. כיום משמש מר מימון יועץ לחלק מהחברות בקבוצה. דא ותו לא. מבנה השליטה בחברה הינו מידע פומבי המפורסם על ידי החברות הציבוריות בקבוצה במשך שנים ארוכות. מרשינו מתקשים להניח שמר כחלון אמר דברים שונים בנוגע לנ"ל".

מניות הגז זינקו בחדות מאז בחירתו המחודשת של נתניהו / עומרי כהן

מניות החברות שמחזיקות במאגרי הגז תמר ולווייתן, הן לפי שעה המרוויחות הגדולות מניצחונו של הליכוד בבחירות לכנסת ה-20, ומהקמת הממשלה החדשה בראשות בנימין נתניהו. מאז הבחירות זינקו מניות הגז בשיעורים שבין 25% ל-35% ומחקו את מרבית הירידות שרשמו ברבעון האחרון של 2014. מניות החברות שמחזיקות במאגרי הגז, ובעיקר אלו המשוקעות במאגר לווייתן, ספגו נפילה חדה בחודשים האחרונים של השנה שעברה, לאחר שהממונה על הגבלים עסקיים, הפרופ' דיוויד גילה, החליט לפעול נגד השליטה של קבוצת דלק ונובל אנרג'י בשני המאגרים.

גילה ביקש לייצר תחרות בשוק הגז המקומי באמצעות הכרחת שתי החברות למכור את החזקותיהן באחד המאגרים, אולם גישתו הביאה להקפאת פיתוח מאגר לווייתן ולחשש כבד בקרב המשקיעים מדחיה של שנים במועד תחילת הפקת הגז מהמאגר. בשוק העריכו כי גילה יקבל רוח גבית מהצד השמאלי של המפה בפוליטית, ולכן האפשרות לחילופי שלטון באמצע מארס הביאו להמשך הלחץ השלילי על מניות אלו עד ליום הבחירות. ניצחונו של נתניהו, שנתפס בשוק כמי שיפעל (באופן ישיר ודרך יועצו הכלכלי הבכיר, הפרופ' יוג'ין קנדל) למציאת פתרון מהיר לנושא, הביא כאמור את שינוי המגמה במניות אלו.

בימים האחרונים, הודיע גילה כי יתפטר מתפקידו לאור גישת הממשלה לפתרון הבעיה, שאינה תואמת את גישתו, הודעה שכמובן רק מחזקת את הגישה החיובית המחודשת של המשקיעים כלפי מניות תמר ולוויתן.

 הפירמידה של חיים צוף וקובי מימון

 הזינוק של מניות תמר ולוייתן