כחלון, אתה יכול וצריך

הגם אתה, משה כחלון? לפני הבחירות שאלו אותך בראיון עיתונאי אם תטפל במונופול הגז, מאחר שקובי מימון, מבעלי מאגר "תמר", הוא חבר שלך. תשובתך: "מה הקשר בכלל? אני אעסוק בזה, ואין קשר למי יש ולמי אין ואני לא יודע מה יש לו ומה אין לו... זה לא רלוונטי...מונופול צריך לפרק אותו".

דברים כדורבנות, כי מונופול באמת צריך לפרק. והמשימה מוטלת, בעיקר על כתפי שר האוצר. ואז אתה מגיע לממשלה, ופתאום: "לא אעסוק במונופול הגז כי אני חבר של קובי מימון". תפנית שמתאימה מאד לבנימין נתניהו. אבל גם אתה, ברוטוס? אתה יודע מה מפתיע אותי בעיקר? לא כל כך עצם המעשה. אני מוכן לקבל שלפעמים תנאים משתנים, ואז מותר להתעלם מהבטחות שניתנו. זה קורה. מה שאותי נורא מפתיע זה חוסר התחכום. כל המהלך הזה תפור בצורה כל כך שלומיאלית. כי ממש לא בטוח שאתה מנוע מלעסוק בנושא הגז. אני חושב שאתה יכול - וצריך.

חברות גלויה

כעיקרון, לא בריא כמובן ששר האוצר יעסוק בנושאים הקשורים למשפחה או חברים. למה לא בריא? כדי שלא תהיה אפילו מראית עין של ניגוד אינטרסים. אבל במקרה הזה אין בעיה של מראית עין. העין רואה ויודעת הכל. מתי הבעייה קיימת? כאשר עוסקים בעניינו של חבר, מבלי לגלות את קיומה של החברות. כלומר, פועלים באופן היכול בהחלט לעורר חשש לניגוד אינטרסים.

כחלון מעולם לא הסתיר את החברות עם מימון, דיבר עליה בגלוי. זה אומר שאם הוא כן יעסוק בעניין מונופול הגז, כל החלטה ופעולה שלו תהיה נתונה למעקב צמוד של הציבור. במצב כזה יהיה לו בלתי אפשרי לסטות מדרך הישר אם ירצה לעשות זאת. איך הוא אמר לפני הבחירות? "מה בכלל הקשר"? אז באמת אין מקום, במקרה זה, לקשור בין הדברים.

אין אוצר בלי הגז

עניין הגז הוא עכשיו אחד המרכזיים במשק הלאומי. אם אתה, כחלון, לא יכול לטפל בנושא זה, לא בטוח שאתה יכול להיות שר האוצר. כאן אני מזהה את חוסר התחכום, את הליקוי בשיקול הדעת. לא היה שום צורך ענייני בהודעתך על הימנעות מטיפול במונופול הגז. כשחשבת על הצעד הזה, לא הבנת את ההשלכות לגבי תפקידך? ואם לא הבנת דבר כל כך פשוט, מה עוד לא תבין?

אני חושב, כחלון, שאתה צריך לעשות עוד תפנית אחת, ולחזור לעמדתך המקורית ש"מונופול צריך לפרק". אתה היחיד שיכול היום להוביל לפירוק, כי בלעדיך אין ממשלה. אם תעשה זאת, אולי תאבד חבר. האם זה החשש שלך? זה יותר חשוב מלעשות את הדבר הנכון לציבור?