לפי ההיגיון של כחלון - אסור לו לעסוק גם במחירי הדירות

בחודש האחרון רכש קובי מימון - החבר של משה כחלון, זה שבגללו הוא לא מתערב בסוגיית הגז - את התחנה המרכזית החדשה בת"א תמורת 320 מיליון שקל, במטרה לשנות את ייעוד התחנה ולהקים בה בין היתר דירות מגורים.

בנוסף, נצבא של מימון (3.7 מיליארד שקל שווי בבורסה) מחזיקה כבר היום בקרקעות לאלפי דירות מגורים. בראש העין (ליד צומת קסם) אישרו לו רשויות התכנון בשנה שעברה הגדלת כמות הבנייה ל-1,280 דירות (חברת אלקטרה כבר נבחרה לבצע 10 מגדלים, 628 דירות, בעלות של 415 מיליון שקל); על קרקע תחנה מרכזית בהרצליה יש לו תב"ע מאושרת ל-340 דירות (והוא כבר הודיע כי בכוונתו לבקש להגדיל ל-400 דירות); בתחנה מרכזית כפר סבא יש לו זכויות ל-3 מגדלים ו-170 דירות; במבואות יפו הוא רכש קרקע ל-350 דירות, ב"שער הים" בנתניה הוא יבנה מגדל בן 36 קומות (200 דירות) ועוד ועוד.

לכן, אם החברות של מימון וכחלון פוסלת את השתתפות האחרון בדיוני סוגיית הגז, מה לגבי סוגיית הדיור? מה בדיוק ההבדל?

איך יוריד שר האוצר החדש כחלון, המשמש גם כשר-על לטיפול ביוקר הדיור, את מחירי הדירות בעשרות אחוזים, אם ברור שזה ייפגע באופן משמעות ברווחיות הפרויקטים שאמור להקים מימון החבר הנדל"ניסט?

נצבא גם העריכה בדוחות הכספיים האחרונים - שפורסמו אחרי הבחירות לכנסת, כשכבר היה ברור שבכל קונסטלציה יזכה כחלון להגשים את מאוויו להיות שר האוצר - כי "בשנת 2015 צפויים מחירי הדירות להמשיך במגמת עלייה בשיעור של כ-5%" (עמ' 58 בדוחות נצבא). אז אולי מימון יודע משהו שאנחנו לא יודעים? הרי החבר כחלון אמר זה מכבר ש"הממשלה, לו תרצה בכך, יכולה להוריד צ'יק צ'ק את מחירי הדירות".

אבל לאמיתו של דבר, ענף הנדל"ן בסך הכל מספק לנו דוגמאות מצוינות לכך שכולם למעשה אינטרסנטים. או שאתה שוכר או שאתה משכיר; או שאתה בעל דירה, או שאתה משתוקק לקנות אחת כזו. לקובי מימון יש אינטרסים בתחום הדיור, אבל כך גם למשה כחלון, לכל מי שקורא את הטור הזה, ולכל מי שחי פה וזקוק לקורת גג (או מוכר ומשכיר כזו).

אז מה. אם לא נסמוך על המנהיגים שלנו שידעו לקבל החלטות ענייניות, בין השאר כדי שנשוב ונבחר בהם גם בפעם הבאה, ידינו וידיהם יהיו כבולות לחלוטין. הכי פשוט (גם לפוליטיקאים) להחליט שלא לקבל החלטות, אבל אז בשביל מה הם בכלל יושבים איפה שהם יושבים?