"התוכנית למיסוי חברות אינטרנט זרות תבריח אותן מכאן"

"ההמלצות שמס הכנסה פרסם בחוזר מקצועי ביחס למיסוי חברות אינטרנט זרות בישראל הן מרחיקות לכת ויבריחו את החברות העולמיות שעוד נמצאות כאן. הן מאוד ראשוניות, ואף מדינה בעולם עדיין לא מיישמת אותן" - כך תוקף בחריפות רו"ח ועו"ד גיא רשטיק, ראש תחום המיסוי במשרד רואי החשבון בייקר-טילי, את התוכנית של רשות המסים למיסוי חברות בינלאומיות בישראל שפורסמה לאחרונה.

תוכנית המיסוי פורסמה במסגרת חוזר, "טיוטת הנחיות", שהופץ לציבור בחודש שעבר, ובו מובאות המלצות הרשות לעדכון תשלומי המס של חברות רב-לאומיות הפועלות בישראל.

הנחיות הרשות מהוות נדבך נוסף במלחמתה בהון השחור וכן משקפות את מודעות של הרשות למעבר מהכלכלה "המסורתית" לכלכלה "דיגיטלית", תוך שאיפתה לקבל נתח מההכנסות של חברות בינלאומיות המקיימות פעילות עסקית בישראל, בהן פייסבוק וגוגל.

טיוטת ההנחיות למיסוי פעילות של חברות זרות בישראל באמצעות האינטרנט פורסמה לפני כחודשיים, ולפיה חברות האינטרנט הזרות המקיימות פעילות עסקית מהותית בישראל חייבות ברישום במע"מ כעוסק מורשה ועסקאותיהן חייבות במע"מ, ובתנאים מסוימים, לגבי חלק מהחברות - גם במס הכנסה.

מבחינת החיוב במע"מ, החוזר קובע כי תאגיד זר המקיים פעילות עסקית מהותית בישראל באמצעות האינטרנט, חייב ברישום במע"מ כעוסק מורשה, ועסקאותיו חייבות במע"מ. כך, לדוגמה, תאגיד זר המפעיל אתר אינטרנט המעניק שירותי פרסום/תיווך ללקוחות ישראלים המופנים לצרכנים ישראלים - חייב ברישום במע"מ, והכנסותיו יחויבו במע"מ.

לפי הטיוטה, תאגיד זר יחויב במס הכנסה בישראל, למרות שהפעילות הכלכלית של התאגיד הזר היא בעיקרה באמצעות האינטרנט, כאשר יש לו "מוסד קבע" בארץ ובהתקיים תנאים שונים, וביניהם: אתר החברה הזרה מקשר בין לקוח ישראלי לספק ישראלי ומותאם לשימוש לקוחות ישראלים; נציגי התאגיד הזר מעורבים באיתור לקוחות ישראלים או באיסוף מידע; התאגיד הזר מעניק לסוכנו בישראל סמכות להתקשר בעסקה שתחייב את התאגיד הזר; ועוד.

"יש כאן סיכון אדיר"

רשטיק סבור כי כוונת רשות המסים תגרום יותר נזק מתועלת למשק הישראלי. "הרעיון שעומד מאחורי הטיוטה הוא למסות את אותו גוף על בסיס המקום שבו הוא מפיק את ההכנסה באמצעות גורמי ייצור - ברוב המקרים מדובר על העובדים שלו. המטרה המשותפת הברורה של ארגון ה-OECD (עליו מבוססות ההנחיות הישראליות - ס'כ') ושל רשות המסים היא להילחם במקלטי מס", אומר רשטיק, אך לדבריו, אף חברה לא תסכים להישאר ולפעול בארץ בתנאי המיסוי של הטיוטה החדשה.

רשטיק מדגים באמצעות חברת גוגל את שיקולי המיסוי של חברות בינלאומיות. "גוגל היא אמריקאית. אם היא תירשם כ'חברה' בארה"ב, היא תשלם 35% מס חברות; כאשר אם היא תירשם במדינה אחרת, כמו אירלנד, אז המס יהיה נמוך משמעותית ויעמוד על 12.5%. זה ברור שגוגל תרצה לחסוך בכספי מס, ותעדיף לרשום את עצמה באירלנד ולא בארה"ב", מסביר רשטיק . "בא ואומר ארגון ה-OECD: 'לא מקובל עליי. אני רוצה למסות את גוגל במקום שבו היא באמת מפיקה את ההכנסה, ולא באמת במקום שבו המשרד יושב. בואו נמסה את החברה במקום שבו היא מפיקה את ההכנסה, במקום שבו יושבים גורמי הייצור שלה'".

רשטיק מסביר כי בעקבות ה-OECD, רשות המסים הישראלית מנסה לבסס הנחיה, לפיה חברות כמו גוגל, מייקרוסופט ופייסבוק ייאלצו להירשם כ"עוסקים בישראל", מה שיחייב אותן בתשלומי מסים למדינה, בהם מע"מ ובמקרים מסוימים גם מס הכנסה. המיסוי יהיה על הכנסות מהשירותים שהן מעניקות כאן, כגון פרסום או קידום אתרים. "ואולם", תוהה רשטיק, "איזו חברה תרצה להישאר כארץ עם הגבלות כאלה?".

רשטיק טוען כי המהלך החפוז של הרשות, כהגדרתו, לא רק שלא יעבוד, אלא אף יגרום לנזק ממשי. "הסיבה בגינה פועלת רשות המסים לקידום צעדים אלה ידועה: גביית מאות מיליוני שקלים נוספים לקופת המדינה מדי שנה. עם זאת, ייתכן כי הצעד הצפוי מצד רשות המסים יגרום ליותר נזק מאשר תועלת לכלכלת המדינה ואף לגביית המסים".

לדברי רשטיק, "ההמלצות של ה-OECD הן מאוד ראשוניות, ואף מדינה בעולם עדיין לא מיישמת אותן. מדוע לאמץ המלצות אלה, בשלב כה מוקדם, בישראל? יש כאן סיכון אדיר. אנחנו עוד לא יודעים מה יהיו ההשפעות הכלל-עולמיות של אימוץ המלצות אלה, אבל מה שבטוח, ההשפעות על ישראל יורגשו בשטח, שכן ישראל היא מדינה קטנה, ואין לה כוח מיקוח אפקטיבי מול מרבית תאגידי הענק שעשויים להיות מושפעים מהשינוי".

לדבריו, חברות, כמו פייסבוק וגוגל מציעות מקומות עבודה אטרקטיביים, והן יהיו רצויות כמעט בכל מקום בעולם, ו"אם ישראל תאמץ ראשונה את המלצות ה-OECD באופן חד-צדדי מחד, ומאידך לא יינתן לאותן חברות שיעור מס מיטיב - הן פשוט יעזבו למקום אחר, בו המיסוי יהיה נוח יותר, דוגמת אירלנד".

"מתיחות בין מדינות"

רשטיק מציין כי בעיה נוספת שעלולה להיווצר ממיסוי חברות בינלאומיות לפי המלצות ה-OECD, "שמשום מה לא לוקחים בחשבון", היא ההיתכנות הגבוהה שמדינת ישראל תיתקל בהתנגדות מצד רשויות המס של מדינות בעלות השפעה, מהן מגיעות החברות הבינלאומיות, ובעיקר רשות המס האמריקאית.

"רשות המס של אותה מדינה עלולה להתנגד לזליגת כספי החברה למדינה אחרת, בטענה כי הדבר מנוגד לאמנת המס בין המדינות", אומר רשטיק. "הדבר עלול להביא למתיחות בין שתי המדינות בנוגע לשאלה היכן ישולם המס ולתשלומי כפל מס מצד אותן חברות הפועלות בישראל".

לכן, סבור רשטיק, "מדובר באימוץ מרחיק לכת בישראל ובבחינת 'חמור קופץ בראש'. הנושא של מיסוי חברות זרות תמיד עולה לדיון - כמה מס להטיל על אותן חברות ואם בכלל. אלא שזו פעם ראשונה שהדברים נכתבו בטיוטת חוזר מקצועי, באופן שאם זה יאומץ, זה ישנה את כללי המשחק".

רשטיק מציע לרשות המסים ללוות את ההנחיות המגבילות את החברות הזרות, בתמריץ לשלם מס בישראל, כפי שעשו, לדבריו, עם חברת אינטל, שקיבלה הטבות מס חריגות כדי שתקים את המפעל שלהם בארץ.

"ישראל צריכה לתת להם שיעור מס תחרותי שצריך לנוע בין 10%-15% מס, ובדרך הזו כולם ירוויחו, גם החברות", מסביר רשטיק. "מדינת ישראל תרוויח בשני רבדים: האחד - שאותן חברות יישארו בישראל וישלמו את ה-10% מס במקום 0; והרובד השני מתייחס לשימור התעסוקה".