לאחר כל הדרמות שידע ענף הספרים המקומי בשנים האחרונות, כעת, מעל לפני השטח לפחות, שורר שקט יחסי. מתחתיו מנסים הפעילים בענף להתמודד עם המציאות החדשה, ובראשה השפעת "החוק להגנת הספרות והסופרים", הידוע כ"חוק הספרים", שתקף כבר קרוב לשנה וחצי.
לקראת שבוע הספר, שיחל ב-3 ביוני ויסתיים ב-13 בחודש, "גלובס" מביא כמה מההתפתחויות במצב הענף.
"חוק הספרים" שינה ברגע את היקף מכירות הספרים בארץ. לפניו, הענף המקומי התבסס על ספרים חדשים, ומאז שנכנס לתוקף, כשאלה נמכרים במחיר מלא, חלקם הצטמק דרמטית.
בינתיים נמשכת מגמת עלייה בחלקם של הספרים הללו במכירות. אם בסוף 2014 חלקם מכלל המכר היה כ-20% בלבד, עתה הם מהווים כבר כ-35%-40%. בהתאמה, בפברואר 2014, גם ניתן להם מעט מקום על מדפי הרשתות, כ-20% בלבד, אבל בהמשך נוצר תהליך המזין את עצמו - אלה נמכרו יותר, קיבלו בהתאם יותר מקום על המדפים וכתוצאה נמכרו עוד יותר.
לפי הערכות גורמים בכירים בתחום, אלה ימשיכו לעלות, אך לא יהוו יותר ממחצית המכירות.
במצב הזה מחפשות ההוצאות ורשתות הספרים מהיכן להביא עוד רווחים, כלשם כך הן פונות לאפיקים מגוונים. לאחר היכנס החוק לתוקף, ההוצאות התבססו על ספרים שיצאו בשנה-שנתיים שלפני החוק. כשמאגר זה מוצה, הן פנו בחודשים האחרונים לקלאסיקות, מה שמכונה "בק ליסט". כשאלה ימוצו, הן ייאלצו לחפש רעיונות חדשים.
ברשתות מחפשים "השלמת הכנסה" דרך שילוב תחומים נוספים, ופה כל הזמן נוצרים רעיונות חדשים. חלקם מצליחים יותר, ואחרים - כמו למשל מכירת דיסקים - מצליחים פחות.
לדברי בכיר בענף, "אחת הבעיות היא שסטימצקי אינה רק רשת למכירת ספרים אלא גם רשת שמוכרת מוזיקה, ושם יש התרסקות. בספרים יש בערך את אותן המכירות, אבל בפנאי מוסיפים שם כל הזמן מוצרים כדי להביא עוד כסף והמוזיקה בהתרסקות, כי אנשים צורבים דיסקים. פעם אייל גולן היה מוכר במאות אלפים. היום בהחלט לא".
גם ככה היקף המכירות הכללי של ספרים בארץ ירד ועדיין יורד. לפי הערכות, הירידה מסתכמת בכ-10%-15% בהשוואה למצב לפני שנתיים, מה שכמובן פוגע בהוצאות וברשתות כאחד. בתחום זה לאורך זמן גם ירידה כזו היא בעלת השפעה מהותית.
המצב גם פוגע בכל מי שמושפע מההוצאות והרשתות - העורכים, הגרפיקאים, בתי הדפוס וכמובן הסופרים עצמם, שמושפעים ישירות מהירידה במכירות, וכתוצאה מכך גם בקריאה של ספריהם החדשים.
מבחינת תמלוגים לסופרים, לפי הערכות אלה קטנו ב-30% מאז נכנס לתוקפו החוק. אמנם בשונה מרוב שנת 2014, ברשימת רבי-המכר כבר ניצבים בעיקר הספרים החדשים, אבל לא בהיקפים דומים לאלה שלפני "חוק הספרים".
רוב הסופרים, שלפחות דקלרטיבית החוק נועד בראש ובראשונה להגנתם, לא מרגישים כרגע שהוא מיטיב עימם.
איה הרווחים?
מבחינת ההוצאות (וכהשלכה מכך, גם הרשתות), ההתרסקות הייתה ועודנה בכל מה שנוגע לספרי ביכורים ולספרי פעוטות וילדים קטנים (אלה שאינם קלאסיקות, כמו "איה פלוטו" או "מעשה בחמישה בלונים").
במצב הזה עולים כבר הקולות ליזום חקיקה להחרגת תחומים אלה מהחוק, מהלך בעל סיכויים לא רעים להתרחש. אמנם בכנסת שסיימה דרכה היו מספר חברים ש"חוק הספרים" ומצב הענף היו קרובים לליבם, כמו שרת התרבות לשעבר לימור לבנת וחברי הכנסת ניצן הורוביץ ורות קלדרון, ואלה לא המשיכו לכנסת הנוכחית.
אולם, לפני שנה הצעה לשינוי כזה בחוק הוגשה בידי חברי הכנסת איילת שקד, יעקב מרגי ומירי רגב. בתפקידיהן החדשים כשרות התרבות והמשפטים, רגב ושקד יהוו גורם חשוב בהעברת השינוי הזה בחוק.
בחינה אמיתית אם החוק היטיב עם הענף, אם לאו, תיתכן ככל שיעבור הזמן, בעיקר מרגע שתתבהר מגמה יציבה לגבי חלקם של הספרים החדשים מכלל המכר וההשפעה על השורה התחתונה אצל ההוצאות, הרשתות וכמובן גם ההכנסות לסופרים.
הזירה החמה שבין ההוצאות לרשתות
רחלי אידלמן, מו"לית הוצאת שוקן ויו"רית התאחדות המו"לים, נמנתה עם התומכים הבולטים בשינוי המצב ששרר לפני "חוק הספרים". אל מול הביקורת על החוק, היא מדברת על "המייללים" ונותנת בהם סימנים.
לדבריה, "יש שני סוגי 'מייללים' - אלה שחושבים שבתקופת המבצעים של ה-4 ב-100 היה טוב, ואלה שנתנו לרשתות במשא-ומתן איתן הנחות מופרזות על מחיר הספרים (כלומר, כמה הרשת תשלם להוצאה על ספר שלה שתמכור).
"הסיפורים על מפולת בספרים חדשים הם קשקוש. כולם מוציאים ספרי ביכורים, כי המו"לים מחפשים סופרים חדשים. הם נמכרים כמו שתמיד נמכרו. 'ידיעות ספרים' הוציאה בכוונה 8 ספרים חדשים בחודש אחד, כדי להראות שהיא מוציאה ספרי ביכורים, אבל גם ככה היא הייתה מוציאה ספרי ביכורים".
הזירה שבין ההוצאות לסטימצקי הייתה עד לפני שנה לוהטת במיוחד, בתקופת איריס בראל בראשות הרשת. אלא שלאחר החלפת הבעלות, הרשת משדרת בעיקר שקט, ומאחורי הקלעים מתרבים הסימנים על שיפור מהותי במצבה.
סטימצקי, שהייתה באמצע 2014 בסכנת פירוק, עשויה לעבור עוד השנה לשורה תחתונה חיובית במאזן, תחת הנהגתו של המנכ"ל, אייל גרינברג.
עתה העימות בין ההוצאות לבין הרשתות כבר פחות יצרי ותקשורתי ונסוב בעיקר סביב ההנחה שהראשונות נותנות לאחרונות.
איכשהו, בשני הצדדים מרגישים שהדשא של השכן ירוק יותר. בהוצאות הספרים מתמידים באמירות שהכוח המצוי בידי הדואופול של הרשתות מאפשר להן לגרוף את כל הרווח מהחוק באמצעות הנחות גבוהות מדי מההוצאות, שפוגע גם בספרים החדשים וגם ב"בק ליסט". בהתאם, שוב נשמעים הקולות להכניס בחוק הגבלה להיקף ההנחה שיכולות הרשתות לתבוע מההוצאות, שכרגע נראה שהסיכויים לכך אינם גבוהים.
מנהל הוצאה בולטת אומר: "הקמעונאיות לא יוותרו על ההנחות הגבוהות מהמו"לים. צריך לשים להן גבול. המחוקק נתן פה מתנה ענקית לחזקים. למה בארה"ב אין חוק שמגביל את ההנחה של ההוצאות לרשתות? כי ברנס אנד נובל ואמזון הן 15% מהשוק כל אחת, אבל פה המצב שונה - צומת ספרים וסטימצקי יחד הן כמעט כל השוק.
"אמרו שסטימצקי פשטה את הרגל בגלל המצב בענף, אבל היא פשטה את הרגל בגלל ניהול מחפיר ובזבזני. בגלל מצבה הקשה לא רצו להגביל את ההנחה לרשתות. זה הפך לחוק להגנת סטימצקי, לא הקוראים ולא הסופרים, אבל אנחנו יודעים מה היה שם. לא ראיתי חוק להגנת עסקים אחרים".
שוק הספרים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
