אייל שבח, שותף בפרומתאוס, שהכין את העבודה, מעלה על נס את חשיבות הפרויקט, ומצד שני הוא מותח ביקורת על מדיניות משרד התקשורת שהעדיף לקדם את מדיניות 'השוק הסיטונאי', אשר שמתחרה ישירות במיזם הסיבים האופטיים ששמו המסחרי הוא אנלימיטד. שבח מסביר כי לנוכח מחירי השימוש בתשתיות שקבע משרד התקשורת, ספק רב אם ניתן יהיה לקיים את הפרויקט לאורך זמן וכי סכנה אמיתית נשקפת לו, כפי שנראה בהמשך.
"בעולם לא חסרות דוגמאות לחברות חשמל שנכנסו לתחום האינטרנט ופרסו סיבים עד בית הלקוח או עד הבניין. חלקן אף עשו זאת בצורה מוצלחת. על מנת להמחיש עד כמה הממשלה בישראל פוגעת במיזם הסיבים, אותו היא לכאורה שואפת לקדם, צריך רק לבחון מה היו התנאים להצלחה ולכישלון בשאר העולם", כותב שבח.
ברשימת המדינות שבהן יש פריסה של רשתות סיבים עד בית הלקוח ניתן למצוא את יפן, ארה"ב, דרום קוריאה, שבדיה ומדינות נוספות. במדינות הללו לא מדובר בהכרח במיזמים של חברות חשמל, אבל מה שמשותף לכולן הוא מימון ממשלתי נדיב.
שבח מסביר כי מיזמים כאלה מצריכים תקופה ארוכה (כ-10 עד 15 שנים ולפעמים יותר) עד אשר ניתן להחזיר את ההשקעות העצומות. העובדה הזו מובילה לכך שהמיזמים מוקמים בעיקר באמצעות ממשלות או בתמיכה מאסיבית של ממשלות. המסקנה החד משמעית שעולה מבחינת המצב בעולם היא שתמיכה ממשלתית נרחבת ונדיבה היא תנאי הכרחי להצלחת מיזמי סיבים, בפרט במדינה כמו ישראל בה כבר קיימות שתי תשתיות קוויות כלל ארציות.תחרות מול השוק הסיטונאי
גם ממשלת ישראל, שהצהירה כי היא רואה בקידום הטכנולוגי יעד אסטרטגי, בחרה להשקיע בבניית רשת סיבים אופטיים באמצעות חברת החשמל, אך באותה נשימה היא גם מקדמת את יוזמת 'השוק הסיטונאי', שנועדה לכפות על בזק והוט לאפשר גישה סיטונאית לספקי אינטרנט לרשתות שלהן ובכך ליצור תחרות שתוריד את המחיר לצרכן בצורה משמעותית.
לדברי שבח, "פרויקט הסיבים של חברת החשמל (Unlimited) נהנה עד כה מהזרמות של 150 מיליון שקל מבעלי המניות, לצד הלוואה של 150 מיליון שקל מטעמם, ובמקביל הזרימה המדינה סכום של 75 מיליון שקל והתחייבה לסכום כולל של 150 מיליון שקל נוספים, בהתאם להתחייבותה להשקיע סכום זהה לסכום שמשקיעים היזמים. עם זאת, כדי לעמוד במטרות הפרויקט יידרשו סכומים משמעותיים בהרבה".
להערכת כלכלני מחלקת המחקר של פרומתאוס, עלות הגעת סיב לבית יחיד, לא כולל עלויות בגין חיבור לרשת של לקוחות שמעוניינים בכך, היא כ-2,000 שקל. במילים אחרות, יתכן מצב בו חברת החשמל מכסה בניין של 10 דירות בעלות של 20,000 שקל ורק צרכן אחד מתחבר. נעיר כי מקובל להעריך ב-80% את רכיב העלות המיוחסת לכוח האדם העוסק במלאכת הנחת הסיבים, להערכתנו, ייתכן כי בישראל העלות אף גבוהה יותר.
סך המנויים הפוטנציאלים של המיזם (בתי אב בתוספת בתי עסק) עומד על כשלושה מיליון מנויים - על פי נתוני הלמ"ס. כלומר, כדי לכסות את כל אוכלוסיית ישראל יש להשקיע כשישה מיליארד שקל וזאת ללא כל קשר למספר המנויים שיחוברו בפועל. לנתון זה יש להוסיף את עלות החיבור לבית עצמו, אשר מוערכת בכ-2,000 שקל נוספים. המחקר מוסיף כי גם תחת ההנחה האופטימית שלפיה המיזם ישיג את היעד שעליו הכריזו קברניטיו בתקשורת - ויגיע לשיעור חדירה של 30%, הרי שמדובר בעלות של כ-1.8 מיליארד שקל נוספים. בשורה התחתונה עלות הקמת רשת ארצית צפויה להסתכם בכשמונה מיליארד שקל.
"גם תחת ההנחה כי ההכנסה מכל מנוי תיוותר 100 שקל לחודש (85 שקל בניכוי מע"מ) כפי שהיא כיום (כלומר, בהנחה שנתעלם מהעובדה כי ההכנסה פר מנוי צפויה לרדת עקב התחרות בשוק הסיטונאי), וגם אם נניח שיעור חדירה פנומנלי של 30%, הרי שהחזר ההשקעה הראשונית בלבד ייקח להערכתנו כ-10 שנים, וזאת מבלי לקחת בחשבון את עלויות התפעול השוטפות ואת ההשקעות השוטפות אשר אינן נמוכות במיזמים מסוג זה. למעשה, ייתכן שבעלי המניות והמדינה ייאלצו להעלות מחירים כבר בשלבים מוקדמים. לחילופין, לא מן הנמנע שנראה לחצים מצד בעלי המניות לצמצם את הכיסוי ל'אזורי שמנת'".
המחירים עלולים לצנוח
שבח כותב כי בהנחה שרפורמת השוק הסיטונאי תצליח לייצר תחרות וההכנסה מלקוח תצנח לרמה של 60 שקל (51 שקל לפני מע"מ), מיזם הסיבים ייפגע והזמן להחזר ההשקעה יתארך ל-15 שנים. מדובר באיום משמעותי על המשך קיום המיזם והצלחתו.
מה שהצליח בסלולר לא בהכרח יצליח בשוק האינטרנט. הסלולר הינו שוק גדול משמעותית, עם מספר מנויים העומד על כ-10.2 מיליון (לעומת כ-2.8 מיליון משקי בית ובתי עסק המהווים לקוחות קוויים פוטנציאליים למיזם הסיבים), עלויות הציוד והתשתיות נמוכות יותר, וההכנסות הממוצעות ממנוי גבוהות יותר.
בעבודה נכתב כי "גם כיום, מניתוח התוצאות הכספיות של החברות בתחום, נראה שתחת תחרות אגרסיבית, מצליחות החברות בשוק הסלולר לשמור על רמת הכנסות הנעה בטווח של 72-78 שקל (לא כולל מע"מ) למנוי. להערכתנו, צפויה חברת החשמל לראות רמת הכנסה ממשק בית של בין 60 ל-100 שקל לחודש (51-85 שקל לא כולל מע"מ) לאור העובדה שמיזם הסיבים ימכור רק תשתיות (שירותי מטלפוניה, כבלים וקישוריות על גבי הסיב יימכרו על ידי צדדים שלישיים ולכן לא נכללו בתחשיב הכנסות המיזם).
"לסיכום", כותבים עורכי המחקר, "בשורה התחתונה, תחת הנתונים הכספיים, קשה לראות את מיזם הסיבים הופך להצלחה במידה ופרויקט השוק הסיטונאי יביא לירידת המחירים אליה שואפת הממשלה, עובדה אשר בוודאי לא תורמת שעות שינה לבעלי המניות של הפרויקט".
המספרים של מיזם הסיבים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.