"לא מוטרד מכחלון, אני מוטרד מהשיח הציבורי המתלהם"

"אם אתה שואל אותי אם אני מוטרד ממשה כחלון - אני לא מוטרד ולא מודאג מהרפורמה. אם אתה שואל ממה אני מוטרד - אז מהשיח הציבורי. השיח הציבורי המתלהם, הפופוליסטי ורווי השנאה", כך אמר היום (ג') יו"ר בנק לאומי דוד ברודט בפתיחת דבריו במסגרת פאנל "תמונת מצב ומגמות בשוק ההון הישראלי", בוועידת שוק ההון של "גלובס" בשיתוף BDO זיו האפט.

"אני קורא מה קורה ברשתות החברתיות, אני שומע גם מעובדי הבנק בסניפים שאם יש התלהמות מסוימת מפוליטיקאי כזה או אחר, הם מרגישים את זה אצלם בסניף. לכן אם יש משהו שמדיר שינה מעיני זה השיח הציבורי המתלהם שאנו חווים לאחרונה".

עורך "גלובס" חגי גולן: עד כמה לקמפיין של כחלון לפני הבחירות הייתה השפעה על הבנקים"?

ברודט: "לא יודע. יש להבדיל בין מצב שלא אוהבים את הבנקים לבין מצב שבו יש אלימות ושנאה. אני עכשיו מוטרד מזה ואני מקווה שהדיון הענייני וההוגן והמקצועי יביא למצב שבו גם הציבור וגם המשק ירוויחו".

גולן: תסכים עם הקביעה שאומרת שאין תחרות בבנקאות?

ברודט: "חולק על זה לגמרי. יש תחרות שמתעצמת. לדוגמה: האשראי לעסקים הגדולים. ב-2014 המוסדיים נתנו למערך העסקי בישראל 53% מכלל האשראי העסקי. הבנקים רק 47%. לפני 5-6 שנים הבנקים נתנו 95% - אז יש שינוי אדיר בזה. גם בנושאים הצרכניים - במשכנתאות. כל עיתון אומר שהבנקים 'חותכים גרונות' בינם לבין עצמם במרווח שבין משכנתאות כדי להביא צרכנים".

גולן: מה עם הריביות? עסקים קטנים?

ברודט: "קודם כל, התחרות עזה ומתעצמת. בנוסף, יש סקר של OECD שאומר שהמרווח הצרכני בישראל הוא בחלק התחתון וגם עלות עמלות בחלק התחתון. דוח ועדת זקן, בנוסף, הזמינה חוות דעת שבדקה השוואה בבנקאות - וישראל יצאה מתוך 15 מדינות השלישית מהסוף בעמלות. כלומר יש פער בין הרמה העובדתית של הנתונים כפי שהם לבין התחשות או הדימוי בציבור. בעמלות העו"ש בשנים האחרונות מאז הרפורמה רמת העו"ש ירדה ב-30%. היום האדם הרגיל עמלת העו"ש שלו בבנקים היא 12 שקל בחודש".

גולן: עד כמה הבנק מושפע מאווירה ציבורית מסוימת שאולי עומדת בניגוד לפעמים לאינטרס העסקי של הבנק?

ברודט: "בסופו של דבר הבנק מקבל את ההחלטות בצורה המקצועית ביותר. יש ניהול סיכונים, הערכות וכו'. אי אפשר לנהל בנק לפי אווירה ציבורית. המציאות מקשה לפעמים, זה נכון. אי אפשר לקבל החלטות של 250 מיליארד שקל לפי גישה ציבורית. אנחנו ודאי קשובים לציבור ומבינים מה קורה אבל בסופו של דבר ההחלטות הן הכי ענייינות".

גולן: מה עם כניסת טכנולוגיה לתחום שלכם? האם כניסה של פעילות אינטרנטית כזו או אחרת תייצר תחרות יותר גדולה במערכת? האם זה יחולל שינוי דרמטי?

ברודט: "אין ספק שהכלים הטכנולוגיים הגיעו גם לתעשייה שלנו, ואנחנו צריכים להתאים את עצמנו למציאות החדשה. אנחנו לא רוצים להגיע ולהיות כמו קודאק שלא זיהו את המצלמות הדיגיטליות והיום לא קיימים. גם אצלנו אנחנו חייבים להבין את השינויים שמתחוללים ולכן אנחנו כבנק לאומי, הראשונים שהכרזנו על חטיבה לבנקאות דיגיטלית וניישם אותה כבר בשנה הקרובה וזה ייצור מציאות חדשה. זו מציאות מורכבת כי הציבור יש בו שתי אוכלוסיות: כזו שאוהבת את פקיד הבנק וכזו שרוצה לעשות פעולות באינטרנט - הסמארטפון הוא היום בנק. המציאות הזו קורית בישראל ואנחנו בין הבנקים המתקדמים בנושא הזה בעולם. עם זאת, צריך לזכור, אם אתה רוצה לקיים בנקאות משמעותית אתה צורך הון עצמי, הלימות הון וכו'. הטכנולוגיה היא לא במקום ההון אלא כדי לשרת את חווית הלקוח".

"צריך לשמור על יציבות הבנקים"

גולן: מסכים עם הדעה שאומרת שבנק ישראל בעצם הדאגה ליציבות הבנקים גבוהה אצלו מדאגה לתחרות?

ברודט: "צריך לשמור על יציבות הבנקים. מדינות מובילות באירופה ובצפון אמריקה לא שמרו על היציבות ותראה איזו התמוטטות קרתה שם לפני מספר שנים. שמירה על יציבות הבנקים - אי אפשר לא לעשות את זה. צריך להבין, משק יציב חייב מעכת בנקאות יציבה. כשבאות סוכנויות דירוג לדרג את ישראל הן שואלות על הרבה נושאים אבל אחד הפרקים החשובים זה יציבות מערכת הבנקים".

גולן: מה עם יציבות הצרכנים?

ברודט: "במערכת השירותים, ישראל לא יותר יקרה מארה"ב, לונדון וגרמניה. לגבי תחרות, המפקח הנוכחי על הבנקים הכניס תחרות לא מעטה בתחום הבנקאות. לפעמים זה לא היה נעים אבל אנחנו קיבלנו את זה. התחרות המערכת הבנקאית בישראל טובה יותר מאשר לפני מספר שנים. שמירה על יציבות - אין לנו אפשרות אחרת ואסור לקחת הרפתקאות בנושא הזה".

גולן: בוא נדבר על רווחיות. בכל פעם שזה עולה הבנקאים אומרים: "מה אתם רוצים? זו הרווחיות הנהוגה". אבל נשאלת השאלה האם זו תשואה סבירה בעולם של ריביות כל כך נמוכות? המיליארדים שהבנקים מרוויחים - האם זה לא יותר מדי למשק כמו המשק הישראלי?

ברודט: "הציבור צריך תשואה להשקעותיו ואם זה לא יהיה אז לא ישקיעו בבנקים ולא יהיה ההון הנדרש. המשק זקוק לאשראי הזה, למשכנתאות וכו', ואם לא תהיה יציבות בנקאית זה לא יהיה. בענף הסלולרי לפני הרפורמה - שיעורי התשואה על ההון היו 200-300%. אנחנו בבנקאות עם הון הרבה יותר גדול בשיעור תשואה של 8-9%. יחד עם זאת אנחנו עושים צעדי התייעלות. ב-3 שנים האחרונות נפרדנו מאלף עובדים ובשנים הבאות נאבד עוד מספר דומה. אנחנו סוגרים פעילויות, מקטינים מטות וכל זה כדי להיות יעילים וזולים יותר. תראה את הבנקאות הישראלית עוד 2-3 שנים והיא תהיה זולה ויעילה הרבה יותר".

גולן: עד כמה משפיעה עליכם העובדה שהמנהלים הם השליטים בבנק ואין גרעין שליטה?

ברודט: "קודם כל הציבור המוסדי היום יותר ער לשאלות של מיצוי הזכויות שלו אבל אומר שוב: אני כיו"ר הבנק יש לי דירקטוריון מאוד אחראי ואנחנו מרגישים אחריות יתר לאור זה שאין לנו בעל שליטה מוגדר".