הכירו את "המלשינון הפנסיוני" החדש של דורית סלינגר

דורית סלינגר, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, אומרת היום (ג') בוועידת שוק ההון 2015 של "גלובס" כי העלייה בתוחלת החיים מציבה אתגר קשה לחיסכון הפנסיוני. במקביל היא הכריזה על השקת "קו צדק" פנסיוני אליו יוכלו להתקשר עובדים ולהתלונן על מעסיקים באופן אנונימי, כך שאותם מעסיקים יקבלו עונשים כברים - אפילו מאסר.

במסגרת מושב "מוטיבציה לרגולציה אתגרי הרגולציה בשוק ההון" בוועידה התקיימה שיחה בין סלינגר לאלי ציפורי, סגן עורך ראשי ועורך חדשות ב"גלובס".

"אני רוצה לפרט לגבי נושא פוליסות עם מקדמים מובטחים", אמרה סלינגר. "עד 2012 חברות הביטוח נהגו לשווק פוליסות מקדמים מובטחים. אותו מקדם מובטח הוא בעצם פקטור שבו מחלקים את החיסכון הפנסיוני שחסך החוסך בעת פרישתו והוא קובע את קצבתו בתקופת הפרישה. תוחלת החיים עברה שינוי דרמטי ולכן עלה חשש מלעמוד בהבטחה הזו.

"התנועה בין חברות הביטוח הייתה נהוגה תמיד אבל תנועה שמקדם מובטח נאסרה מ-2012 וזאת על מנת להבטיח שמה שהובטח למובטח אכן יגיע לו בגמלאות. המצב הזה מבחניתו הוא מחסום פסיכולוגי שחשבנו שהשוק יעבור אותו כי חלה הוזלה של דמי הניהול בנוסף, אז חשבנו שהשוק יעמוד בזה. יש לחשב הרי את ההטבה של דמי הניהול מול הערך הכלכלי של המקדם המובטח שהוא לא באמת מובטח ממש.

"המחסום הזה לא באמת נפרץ ואין תחרות, אז החלטנו לקדם ניוד. מה זה אומר? שהפוליסות עם המקדם יוכלו להתנייד בין חברות ולשמור על אותו מקדם תוך קבלת הטבה של דמי ניהול אחרים. אז התחרות תגדל אנחנו מקווים. יחד עם זאת כל אחד ואחד צריך לעשות את השיקול של הערך הכלכלי של אותו מקדם מול דמי הניהול והכיסוי הביטוחי שהפוליסה החדשה מבטיחה לו.

"היום מדובר על כ-200 מיליארד שקל של פוליסות מקדמים מובטחים. יש פוליסות שיש בהן מקדמים הרבה יותר אטרקטיביים, אותן פוליסות תהיינה יותר קשות למעבר כי הן משקפות תוחלת חיים לא כמו שהיא בפועל. אנחנו רוצים פתרון יציב לאורך זמן יחד עם שמירה על חברות הביטוח. זה יקרה בשבועות הקרובים אנחנו בשלב מאוד מתקדם".

לדברי סלינגר, "המבוטח עצמו יצטרך להחליט אם ההנחה הזו כדאית לו וחברת הביטוח שרוצה להציע ניוד אליה תצטרך להפריש את ההפרש בין תוחלת החיים לבין המקדם. לכן אני לא רואה את התנועה הגדולה במקדמים האלה".

יש לכם "בטן מלאה" על המעסיק בחיסכון הפנסיוני? פנו להוטליין של האוצר

ציפורי שאל את סלינגר על החוסכים הצעירים יותר, אשר נתקלים פעמים רבות בבעיה ביחסים בין המעסיק לסוכנות ולא יכולים לנייד את ההסכמים לחברות אחרות.

סלינגר: "לגבי מעורבות המעסיק ביכולת הבחירה של העובד - בעולם הישן למעסיק היה תפקיד מרכזי, הוא היה הקצבה של העובד, שהיה מתחיל בגיל צעיר ועובר בחברה עד פרישתו. המעסיק קבע הכל לגבי הפנסיה, לפעמים היה משלם בעצמו, והיחסים היו לאורך חיי העובד.

"בעולם החדש יש אחריות גדולה יותר על המבטוח אבל אנחנו מצפים מהמעסיק לתמוך בעובד שיגיע לאותה פנסיה ראויה. יש היום פנסיה חובה אבל לא כל המעסיקים מפרישים לפנסיה חובה. הם מפרישים לקרנות וקופות אבל זה לא שגר ושכח, המעסיק צריך לבדוק שהכסף הגיע למקום הנכון, כי ההפקדות האלה הן הבסיס לפנסיה של העובד. ויש את זכות הבחירה של העובד, שיחפש מוצר פנסיוני שיתאים לו, בגוף כזה או אחר.

"פניות הציבור מראות שהמעסיק כופה על העובד להצטרף למוצר הפנסיוני שהוא בחר ואנחנו רואים זאת בחומרה רבה. לעובד יש זכות לבחור את המקום שבו הוא חוסך, כפי שהוא בוחר בבנק הוא צריך לבחור קרן פנסיה או קופת גמל. אנחנו החלטנו להיות אקטיביים בנושא הזה. מעלים היום לאוויר הוטליין - קו הצדק הפנסיוני - שכל עובד יוכל להלין לגבי התנהגות לא ראויה של מעסיק בלי להיחשף".

במקביל לדבריה של סלינגר בוועידה הוציא משרד האוצר הודעה לתקשורת על השקת "קו הצדק" האמור. סלינגר ציינה כי "אנחנו נקנוס ונבדוק את המקרים כדי להבטיח את הזכויות של העובד. נעשה ככל יכולתנו כדי לאכוף את זכויות העובד מו המעסיק. הקנס הוא עד 1.8 מיליון שקל, ואפשר ללכת גם מעבר לזה - עד עונש מאסר. יש הרבה תלונות אבל לא מספיק הגיעו אלינו כדי להיכנס לנושא הזה במלוא היכולות שיש לנו.

"עכשיו, לא כולם אקטיביים. בדרך כלל המעסיק בוחר בקרן ברירת מחדל ואנחנו רוצים לראות שאין כאן שיקולים זרים - חברת ביטוח שמבטחת את צי הרכב של החברה, למשל, אז היא תתן גם את קרן החסכון לחברה. בנוסף, אנחנו רואים אפשרות לניגודי אינטרסים גם בבחירת קרן ברירת מחדל ואיך מאפשרים את מקסימום טובת העובדים".

"פוסון? לא לקראת סיום"

- שתי חברות ביטוח נמצאות על המדף כבר הרבה זמן. מה עמדת הפיקוח בנושא הזה?

"המחקר לא נותן תשובה מוחלטת אם עדיף גרעין שליטה או פיזור של מניות. אין לנו עמדה מוחלטת, יש לנו קריטריונים ברורים איך אנחנו מעניקים היתר שליטה לגוף מסוים. הקריטריונים מדברים על חוסן פיננסי, שהרכב הגוף ברור מאוד. מי שיעמוד בתנאים יקבל היתר, ומי שלא - לא. הפניקס, אנחנו בוחנים את הנושא. בכלל יש מתווה שהוגדר, כרגע מחפשים את הרוכש העתידי, כשנקבל את ההצעה נבחן אותה. אם יהיה ראוי - יקבלו היתר".

- ומה עם פוסון?

"זה בשלב מתקדם אך לא לקראת סיום. קיבלנו את הבקשה לפני חודש וקצת ואנחנו בתהליכי עבודה".

- שוק הפנסיה נשלט ע"י מעט חברות ביטוח והכסף הוא עצום, 20-30 מיליארד שקל מדי שנה. זה לא מטריד ראותך?

"מטריד. 75% מכספי הפנסיה מוחזקים על ידי 4 חברות מובילות. זה מטריד כי אנחנו מאוד רוצים לוודא שהתחרותיות גבוהה ואני לא יכולה להגיד שהיא נמוכה כי שיעורי דמי הניהול בפנסיה נמוך, התחרות עובדת. אני מוטרדת מריכוזיות קבלת ההחלטות. גם ברמה משקית זה מטריד כי הגופים החוץ בנקאיים משקלם הולך וגדל. אנחנו פועלים בכיוון הזה. השארת שיקול דעת בקבוצה קטנה גם אם זה מערכת בנקאית או מוסדית, צריך להגדיל את התחרות גם בנושאים האלה. אנחנו מנסים לעודד גופים נוספים ומוצרים אחרים כמו בתי השקעות. אם יהיה מוצר שיבוא לפתחנו נשמח לחשוב בכיוון הזה".